מחלב למזון מוצק: איך עושים נכון את המעבר?

• "אני עומדת, טורחת ומכינה - אבל הוא לא אוכל כלום. לא משנה מה אני עושה, רק מול הטלוויזיה הוא מסכים לאכול. בביקור האחרון בטיפת חלב האחות הלחיצה אותי, שבן השנה ושלושה חודשים שלי צנח באחוזונים".
  

• "אני מיואשת. רק אמא שלי מצליחה להאכיל אותו. היא מושיבה אותו עליה וממש מחזיקה לו את הראש ופותחת לו את הפה, אחרת הוא לא אוכל כלום!".
  

• "אחד מזיכרונות הילדות שלי, כבר מגיל שלוש, הוא שאמא שלי לא מרשה לי לקום מהשולחן עד שאסיים הכל מהצלחת. לא עזרו לי בכי וצעקות. שנאתי לאכול בבית, והתחבאתי מתחת למיטה בכל פעם שקראו לי לארוחה. עד היום אני לא מסוגלת לאכול ליד אנשים, בעיקר לא באירועים משפחתיים, ואני כבר בת 47".
  

משהו מהתיאורים האלה נשמע לכם מוכר? אלה רק חלק קטן ממגוון הסיטואציות שמתארים הורים המגיעים לטיפול בהפרעות אכילה של ילדיהם. ההשלכות של אכילה כפויה או בהיסח הדעת מול הטלוויזיה משמעותיות והתוצאות של הרגלי אכילה כאלה ניכרים בטווח הארוך.

• בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו
  

תינוקות "מתוכנתים" לאכול נכון

תינוקות נולדים עם מנגנון מדויק מאוד לזיהוי תחושות רעב ושובע. הם "מתוכנתים" לאכול בדיוק את הכמות הדרושה עבורם לגדילה תקינה, וכל התערבות או הפעלת מניפולציה תרחיק אותם מהאכילה הנכונה והאינטואיטיבית.

חשוב להיות קשובים לילד, לסימני הרעב והשובע שלו, ולהיענות להם. יש לכבד את האוטונומיה שלו על גופו כבר מינקות, ולזכור כי ילד בריא - אוכל, גם אם יותר או פחות ממה שנדמה לנו (או לעקומות הגדילה) שצריך.

מחקרים מראים כי הרגלי האכילה שלנו מתעצבים עוד בינקות. האכלה לא תקינה בחודשים הראשונים לחייו של התינוק עלולה להוביל לאכילה לא בריאה בהמשך, וכתוצאה מכך להשמנת יתר או לירידה במשקל ולפגיעה בהתפתחות, ובמקרים קיצוניים אף להפרעת אכילה.

מאבקי כוח סביב נושא האוכל הם מצב בעייתי ומסוכן, שכולם מפסידים בו. אם נדמה לכם שיש בעיה בגדילה או בהתפתחות של הילד, או שהוא אינו אוכל "כמו שצריך", התייעצו עם רופא הילדים ועם דיאטנית קלינית המתמחה בתחום.

אכילה היא הנאה, וארוחות משפחתיות אמורות להיות חוויה חיובית ובונה. שלב החשיפה למוצקים וראשית ההאכלה אמורים להיות הרפתקה בעולם מופלא של טעמים ומרקמים, ואין סיבה להפוך את התהליך למלחמה. איך עושים זאת?

איך לבצע מעבר נכון למוצקים?

• הקפידו על האכלה באווירה רגועה ונעימה. עדיף לא לנסות להאכיל תינוק או פעוט כשאתם "עם רגל אחת בחוץ" וממהרים.
  

• שבו לאכול במקום קבוע, ללא גירויים חיצוניים. כבו את הטלוויזיה, דחו שיחות טלפון והיו מרוכזים בהאכלה.
  

• הימנעו מניסיונות להסיח את דעתו של הילד כדי לגרום לו לאכול עוד. ותרו גם כאן על הטלוויזיה, על צעצועים ליד השולחן, כפיות שמגיעות אל הפה כ"אווירון" ואווירת קרקס.
  

• שימו לב לאיתותי הרעב והשובע של התינוק. התחילו בארוחה כשהוא רעב אך אינו מורעב - רוב הסיכויים שפעוט מורעב ייטה פחות להיחשף לטעמים חדשים.
  

• איך יודעים שהוא שבע? התינוק מאבד עניין באוכל, מתחיל לשחק, מגלה סימני חוסר נוחות בכיסא ומפסיק להיענות להאכלה.
  

• חשפו את התינוק בהדרגה לטעמים שונים ולמזון במרקם ובטמפרטורה מגוונים. מומלץ להציע מזון חדש בתחילת הארוחה, ואם אין היענות לעבור למזון מוכר.
  

• כבדו את ההסתייגויות והחששות של הילד מההתנסות החדשה. זכרו כי יש פעוטות הזקוקים לחשיפה של אפילו עד 20 פעמים לאותו מזון לפני שיסכימו לטעום אותו.
  

• אל תחששו לתת לתינוק להתנסות באכילה עצמאית. עודדו אותו להשתמש בידיו ובהמשך בכפית. הלכלוך והבלגן נורמליים ואפילו רצויים.
  

• שמשו תמיד דוגמה אישית - אכלו עם התינוק ככל שאפשר. מהרגע שהוא מסוגל להתיישב לבדו, הושיבו אותו בכיסא מתאים לידכם.
  

• בשום מקרה אל תאכילו בכוח! תנו לתינוק לראות את הכפית מגיעה, והמתינו עד שיפתח את הפה.
  

• השתדלו להימנע מגילויי אכזבה כשהתינוק לא מוכן לטעום תבשיל שטרחתם עליו רבות, וגם מגילויי שמחה קיצוניים. דברו עמו בשקט ובנינוחות, ותארו לו את הפעולות שאתם והוא עושים כעת.
  

• זכרו כי לילדים שונים אופי שונה: יהיו כאלה שייהנו מאוד מהאכילה ויהיו כאלה ש"יעשו טובה" שהם אוכלים. חשוב לקבל זאת ולא להשוות בין ילד לילד.
  

זכרו, ההורים אחראים על מגוון המזונות הקיים בבית, על המבחר שמוצע בארוחה ועל קיום הארוחות. הילד הוא האחראי הבלעדי על ההחלטה מה לאכול מתוך המגוון המוצע, על הכמות שאותה הוא בוחר לאכול ואם בכלל לאכול או לא.

הכותבת היא דיאטנית קלינית B.s.c , Rd ופסיכודרמטיסטית, מעבירה סדנאות בנושא תזונת ילדים ב"פשוש - בית להורים וילדים" בקיבוץ גבעת השלושה.