היועץ על "חוק החרם": "על הקו האדום"

"חוק החרם", שאושר אתמול בכנסת, עובר לבג"ץ: היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה ויינשטיין, צפוי להגן על חוק החרם בבג"ץ. עם זאת, סבור היועץ כי המתווה בחוק הינו מאוד גבולי, על "הקו האדום" ושכל הצעת החוק מעוררת קשיים. מי שייצג את הכנסת בעתירה הוא היועץ המשפטי של המשכן, עו"ד אייל ינון, או נציג מטעמו. בשל חשיבות העניין יתבקש גם וינשטיין להציג את חוות דעתו ואולי אפילו להופיע בדיון בבית המשפט העליון.

בהודעה שיצאה הערב מלשכתו של וינשטיין נמסר כי "עמדת היועץ המשפטי לממשלה בעניין הצעת החוק למניעת פגיעה בישראל באמצעות חרם היתה כי בהצעת החוק קיימים קשיים חוקתיים משמעותיים.

"על רקע קשיים אלה, במהלך הדיונים לקראת חקיקתו של החוק האמור, התנהלו מגעים בין גורמים שונים במשרד המשפטים ובין מציעי החוק, במסגרתם הועברו מטעמנו הערות שונות שמטרתן הפיכת החוק למידתי יותר, כך שיעמוד לתפיסתנו במבחנים חוקתיים בהתאם לפסיקת בית

המשפט העליון בעניינים אלה. חלק מההערות התקבלו והוטמעו בנוסח הסופי של הצעת החוק וחלק לא".

בעקבות זאת, אמרו גורמים משפטיים ל-ynet כי ניתן להגן על מסגרת הצעת החוק שאושרה בכנסת, בניגוד להצעת החוק המקורית.

לדברי הגורמים, במשרד המשפטים הכניסו שינויים והוציאו מתוך הצעת החוק סעיפים, הנוגעים בפגיעה בחופש העיסוק, דוגמת מתן רישיונות וזיכיונות. לדבריהם, במשרד התעקשו שדברים אלו לא יכללו במסגרת הצעת החוק. לעומת זאת, הם אמרו כי הדברים שנמצאים כרגע בהצעה שנוגעים לשלילת דברים שהמדינה נותנת, דוגמת מענקים ותמיכות, אפשר לחיות איתם ויהיה אפשרי יותר להגן עליהם.

עו"ד ינון ייצג את הכנסת למרות חוות דעת שחיבר בנושא. כך אמרו ל-ynet גורמים בכירים בהנהלת הכנסת. בחוות הדעת שחיבר טען ינון כי יש מרכיב חוקתי בעייתי בהצעת החוק וציין כי כלל לא בטוח שניתן יהיה להגן על החוק בבג"ץ.

בישיבת נשיאות הכנסת שהתקיימה אתמול, עוד קודם לאישור החוק, הבהיר היועץ המשפטי של הכנסת לחברי הנשיאות, כי מחלקת הייעוץ המשפטי תייצג את הכנסת בבג״ץ ללא קשר לחוות הדעת שחיבר. ״יש הבדל בין חוות דעת שאני מעניק לחברי כנסת במהלך הליכי חקיקה לבין ייצוג עמדת הכנסת לאחר שהחוק מתקבל. לפני שחוק מתקבל, אנחנו מחויבים לחוות דעה מקצועית-חוקתית ולאחר שהוא מתקבל אנחנו מחויבים לעשות את המיטב להגן עליו בבג״ץ״

"מבנה רעוע"

הגורמים הזכירו כי בתחילת הצעת החוק נכתב כי מי שלא יקיים את מה שההצעה אומרת, יהיה אפשר לנקוט נגדו בהליך

פלילי וכי במשרד המשפטים התנגדו נחרצות לנוסח זה.

הם הוסיפו כי כל הצעת החוק מעוררת קשיים לא מבוטלים וכי במקרה שעליו סוכם עם משרד המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה מוכן להגן. אולם לדבריהם, "כל לבנה שתצא מהמבנה הרעוע הזה, שגם ככה נמצא על הגבול, יכולה לגרום לכך שהחוק יהיה לא חוקתי ושלא יהיה ניתן להגן עליו בבג"ץ".

כבר לפני שבוע ציין המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, כי

 הצעת החוק הינה רעועה וגבולית. הגורמים הסבירו כי בהצעה הראשונה, היועץ לא היה יכול להגן על החוק, אולם במתכונתה הנוכחית עם כל הקשיים הוא יגן עליה.

בנוסף, אמר עו"ד נזרי כי במשרד המשפטים התעקשו להכניס באחד הסעיפים את המילה "בזדון", כלומר ש"אם בית המשפט מצא שעוולה זו נעשתה בזדון אזי הוא יהיה רשאי לחייב את עושה העוולה בתשלום פיצויים". לדבריו, ללא המילה "בזדון" החוק היה נפסל ובמשרד המשפטים התעקשו להכניסו.

במקביל, יש מי שלא רוצה לראות את עו"ד ינון בבג"ץ. חבר הכנסת מיכאל בן ארי (האיחוד הלאומי) קרא למנות עורך דין פרטי, שייצג את הכנסת בדיון בבג"ץ בנושא "חוק החרם". לדבריו, "הגיעה השעה להבהיר ליועצים המשפטיים למיניהם שחברי הכנסת הם נבחרי העם ויש לכבד את רצון העם״.