ח"כים בימין: שבג"ץ לא יעז לבטל את חוק החרם
היועצים המשפטיים לממשלה ולכנסת הודו שיהיה קשה להגן על החוק בבג"ץ, ובקואליציה יש מי שמתכונן למלחמה הבאה. ח"כ בן-ארי: "כדאי שביניש תחשוב פעמיים לפני שהיא נותנת גושפנקה רשמית לטענות שבג"ץ הפך לסניף של מרצ"
אחרי שהביאו לאישור את חוק החרם בכנסת, מסמנים חברי הכנסת מהימין את המטרה הבאה שלהם - בית המשפט העליון: חבר הכנסת מהליכוד יריב לוין, שתמך ב"חוק החרם", אמר אמש (יום ג') ל-ynet כי לבג"ץ כלל אין סמכות לעסוק בנושא ולפסול חוקים, וכי כל העיסוק בכך סותר את הדמוקרטיה. לוין הזהיר את השופטים לבל יתערבו בנושא, אך גורמים משפטיים בכירים אמרו מצדם כי החוק בעייתי מבחינה משפטית, וכי בג"ץ אכן עשוי להתערב בו: "זו פצצה פוליטית שהכנסת הניחה לפתחו של בית המשפט העליון, והשופטים יצטרכו לטפל בה בעדינות ולהחליט איך הם מפרקים אותה", אמרו.
סערת "חוק החרם" - כתבות אחרונות ב-ynet:
- המערכת הפוליטית סוערת: 'חוק הזוי רודף חוק בזוי'
- ביבי נעלם, בוז'י נאלם / אטילה שומפלבי, פרשנות
- מרידור: למה נתניהו לא עצר את חוק החרם?
- באופוזיציה התקזזו בחוק החרם: "זה לא קוטג'"
חוק החרם אושר שלשום בכנסת, חרף מחאות האופוזיציה שטענה כי מדובר בחוק אנטי-דמוקרטי ומסוכן. 47 חברי כנסת הצביעו בעדו ו-38 התנגדו. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון, אהוד ברק, לא נכחו במליאה, ולפיכך לא השתתפו בהצבעה.
לפי "חוק החרם", כל יוזמה לחרם כלכלי, אקדמי או תרבותי על מדינת ישראל או גופים המצויים בשטחה ובשטחי יהודה
ושומרון תוגדר כעוולה אזרחית. גוף שיוחרם יוכל לפיכך לתבוע פיצויים מיוזם החרם - באופן שאינו תלוי בשיעור הנזק. בנוסף, יאפשר החוק לשר האוצר למנוע מגופים המשתתפים בחרם על מדינת ישראל או על התנחלויות מלגשת למכרזים ממשלתיים. באופוזיציה טענו כי מדובר בחוק שמסכן את הדמוקרטיה וכי הוא יסב לישראל נזק תדמיתי כבד בעולם.
כבר אתמול הוגשה לבג"ץ עתירה נגד חוק החרם, ושופט בית המשפט העליון, סלים ג'ובראן, נתן לכנסת 60 יום כדי להגיב עליה. גורמים משפטיים בכירים אמרו כי החוק יידון בהרכב שופטים מורחב, והעריכו כי ייקח לשופטים לפחות כמה חודשים - אם לא יותר מכך - כדי להכריע בעניין.
ח"כ לוין: מיעוט שולט במערכת המשפט
אלא שבקואליציה יש מי שלא מוכנים לקבל את האפשרות שבג"ץ יפסול את החוק. "לבג"ץ אין סמכות לפסול חוקים, איש לא הסמיך אותו לכך. יתרה מכך, גם לא נקבעו העקרונות שלפיהם ניתן לדון בכלל בעתירות מהסוג הזה, וכל העיסוק בזה הוא צעד אנטי-דמוקרטי של מיעוט שנכשל במבחן הציבורי האמיתי - מבחן הבחירות", אמר ח"כ יריב לוין.
ח"כ לוין הוסיף: "אני מזהיר את בג"ץ ואת ראשי מערכת המשפט לבל יתערבו ויקרעו קרע מוחלט עם רובו של העם". לטענת לוין, מצב שבו הצעת חוק שקיבלה רוב בכנסת מתגלגלת לפתחו של בג"ץ שעלול לפסול אותה, הוא מסוכן לדמוקרטיה: "אני חושב שיש קבוצת מיעוט שולית ששולטת במערכת המשפט ומאמינה שנתונה לה הזכות לקבוע נורמות במקום הכנסת, תוך ביטול רצונו של העם. צריך לזכור שלמדינת ישראל אין חוקה ואין עקרונות חוקתיים, וכל הניסיון של קומץ שופטים לעורר יש מאין - אלה עקרונות וירטואליים המהווים פגיעה בעמוד המרכזי שעליו נשענת כל דמוקרטיה".
ח"כ לוין קרא לשר המשפטים ולחבריו בממשלה ובכנסת שלא להמתין לפסיקת בג"ץ בנוגע לחוק החרם או בכל סוגייה אחרת, ולפעול לאלתר לשינוי בחירת השופטים ו"קביעת קו ברור שישמור על עיקרון הפרדת הרשויות וימנע מבית המשפט העליון להתערב ברגל גסה בהחלטות הכנסת".
ח"כ כרמל שאמה (ליכוד) אמר כי "ניסיונה של כבוד הנשיאה דורית ביניש מבטיח שבג"ץ יפעל ויגיב באיפוק מרבי לפני שיעביר את יחסי הרשות המחוקקת למדרון חלקלק מאוד, שכן יש חברי כנסת שיקבלו את התערבות בג"ץ בהבנה ויש שיבקשו לבחון הפעלת אמצעים לא קונבנציונליים המצויים בידי הרשות המחוקקת. בכנסת ה-18, לא ברור שהאחרונים אינם הרוב".
ח"כ אחר מהליכוד, אופיר אקוניס, האשים את אנשי השמאל כי "אחרי שהם הפסידו
במגרש הפוליטי בצורה הדמוקרטית ביותר - הם מתבכיינים לבג"ץ. אין שום סעיף בלתי חוקתי בחוק הזה, ומצער שמי שמרומם לכאורה את הדמוקרטיה לא מסוגל להודות בהפסדו". חברו לסיעה, דני דנון, אמר: "אני מאמין שבית המשפט העליון לא יתערב בעבודת הכנסת. אחרי שהחוק יגיע לשלב היישומי, הרשות השופטת תוכל להביע את עמדתה במתן פרשנות שיפוטית ליישום החוק. אין מקום להתערבות בג"ץ בסוגייה כזו. נבחרנו באופן דמוקרטי ליישם את ערכי המחנה הלאומי".
גם באיחוד הלאומי מחו. ח"כ מיכאל בן-ארי אמר: "אני מקווה ששופטי בג"ץ יהיו מספיק חכמים כדי לא להתערב בחוק החרם. גם ככה אמון הציבור בדורית ביניש מגיע לשפל שלא היה כמותו. כדאי שנשיאת בית משפט העליון תחשוב פעמיים לפני שהיא נותנת גושפנקה רשמית לטענות שבג"ץ הפך לסניף של מרצ".
וינשטיין: החוק נמצא "על הקו האדום"
גורמים משפטיים בכירים הדגישו אתמול בלילה כי לכולם היה ברור שהחוק יגולגל לפתחו של בג"ץ. "אולי יש חברי כנסת שהעדיפו שבג"ץ יפתור להם את הבעיה במקום שהם יצביעו לפי מצפונם", אמרו. אותם גורמים הודו כי החוק בעייתי וגבולי: "זה נושא משפטי מסובך, ויהיה צורך לבחון היטב ולעומק כל סעיף וסעיף, כדי לראות שהוא חוקתי ואינו פוגע בזכויות יסוד".
"ייתכן שבג"ץ יתערב בחוק הזה בגלל הבעייתיות שבו ויורה לבטל או לתקן סעיף כזה או אחר", אמרו הגורמים, "אבל יכול להיות שכיוון שהחוק הזה הוא מטען נפץ פוליטי, השופטים רק ימתחו ביקורת עליו ולא יתערבו". הם הוסיפו: "אין ספק שהצעת החוק הזו היא הצעת חוק בעייתית וגבולית, ושופטי בג"ץ יידרשו לעיין בכל קצה קצהו של כל סעיף בחוק".
אמש הבהיר גם היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה ויינשטיין, כי חוק החרם גבולי מאוד מבחינה משפטית, ואף הגדיר אותו "על הקו האדום". מי שייצג את הכנסת בבג"ץ בדיונים בנוגע לעתירה נגד החוק הוא היועץ המשפטי של המשכן, עו"ד
אייל ינון, או נציג מטעמו, אך בשל חשיבות העניין יתבקש גם וינשטיין להציג את חוות דעתו ואולי אפילו להופיע בדיון בבית המשפט העליון.
וינשטיין הדגיש כי בחוק יש קשיים חוקתיים משמעותיים, וכי על רקע זה התקיימו במהלך חקיקת החוק מגעים בין גורמים במשרד המשפטים למנסחי הצעת החוק. הוא אמר כי חלק מהערות אנשי המשרד התקבלו וחלק לא. גם עו"ד אייל ינון קבע בחוות דעת שחיבר כי יש מרכיב חוקתי בעייתי בחוק, וציין כי הוא אינו בטוח שיוכל להגן עליו בבג"ץ.