חירש-עיוור: נהג דן דחף אותי מחוץ לאוטובוס

זה קרה ביום חמישי האחרון, 7 ביולי 2011. ב', חירש ולקוי ראייה באופן כבד מאוד, הנושא תעודת עיוור, חיכה לאוטובוס בקו 60 של דן בשדרות ירושלים ברמת גן. זו התחנה הראשונה של קו זה בשדרות ירושלים, בכיוון הנסיעה לתל-אביב.

בסביבות השעה 20:30 הוא הבחין באוטובוס שהתקרב לתחנה. האוטובוס עצר כשדלתו הקדמית נמצאת מעט אחרי שטח התחנה עצמה, ולכן נאלץ ב' ללכת משטח התחנה, שבו המתין, אל עבר דלת הכניסה לאוטובוס.

אולם, מספר ב', לנהג כנראה אצה הדרך, והוא התחיל לנסוע – כשדלת האוטובוס עדיין פתוחה. במאמץ רב הצליח ב' להגיע לאוטובוס. הוא קרא בקול כדי שהנהג ישמע אותו ויאפשר לו לעלות לאוטובוס, ובסופו של דבר הנהג עצר וכך נכנס ב' לאוטובוס.

מטֶבע הדברים, ב' זעם. התחנה, הוא מסביר, משרתת רק את קו 60, כך שאם אדם עומד בה, ברור שהוא אינו ממתין לאוטובוס אחר. נוסף על כך, המראָה הימנית של האוטובוס מאפשרת לנהג לראות אם מישהו מתקרב לעברו ומבקש להיכנס אליו. כך שלנהג היו כל הכלים והאמצעים להבין כי בתחנה ממתין נוסע, שאף החל לצעוד לכיוון האוטובוס – ולמרות זאת הוא העדיף לנסוע משם ולא לאפשר לנוסע לעלות בבטחה לאוטובוס.

הנהג דחף את הנוסע העיוור

עם כניסתו לאוטובוס הציג ב' בפני הנהג את תעודת העיוור שלו. היות שהוא חירש, ומתקשה בדיבור, ביקש מן הנהג, תוך שימוש בידיו ובקולו, שימסור לו את פרטיו. אך הנהג התעלם מבקשתו, ואף ניסה לדחוף אותו אל מחוץ לאוטובוס.

ב' התעקש להישאר באוטובוס, וניסה למצוא מקום ישיבה. אך היות שבאוטובוס היה חושך מוחלט, הוא לא הצליח לראות דבר. כשניסה לגשש את דרכו אל שני המושבים הראשונים, המיועדים לאנשים עם מוגבלות, חש כי הוא נוגע בברכיים של אנשים. כך, מספר ב', הוא הבין שבמושבים הראשונים, משני צדי האוטובוס, יושבים אנשים. איש מהם לא קם על מנת לאפשר לב' לשבת.

במצב זה נשאר ב' עומד במקומו, קרוב לנהג ולמושבים הראשונים, מפני שרק שם היה אור. בשל מצב ראייתו, בשעות החשיכה הוא יכול לנוע בבטחה יחסית רק במקומות מוארים.

בשלב זה הוא שם לב, שהאוטובוס עומד במקומו ואינו נוסע. הוא שב וביקש מן הנהג את פרטיו – ואז הדף אותו הנהג אל מחוץ לאוטובוס. תוך שהנהג דוחף אותו, נאחז ב' בדלת האוטובוס וניסה לקרוא את המספר שרשום ליד הדלת, אך לא הצליח.

הוא לא ויתר, וחזר לאוטובוס. הנהג התעקש, ושוב דחף אותו אל עבר הדלת. ב' שב ודרש ממנו את פרטיו, אך הנהג, נאמן לשיטתו, התעלם ממנו והמשיך לנסות להורידו שוב, בכוח, מן האוטובוס. עקב התנהגות הנהג החל ב' לחשוש שמא הנהג יהיה אלים גם בהמשך הדרך, ולכן ירד מהאוטובוס. ליעדו הגיע בעזרת אוטובוס אחר בקו 60, שהגיע כעבור כמה דקות.

הנהג נסע כשהדלת פתוחה, לא הקים נוסעים, סירב למסור פרטים

מתיאורו של ב' עולה, כי הנהג עבר לכאורה על החוק לאורך כל התנהלותו. נפתח בכך שהוא החל לנסוע כשדלת האוטובוס עודנה פתוחה. בעניין זה מורות תקנות התעבורה: "לא יניע הנהג את האוטובוס, אלא לאחר סגירת הדלתות שסגירתן מוטלת עליו" וכן "לא יפתחו הנהג והכרטיסן את דלתות האוטובוס בזמן הנסיעה".

נמשיך בכך שחובה על נהג לאסוף נוסע המחכה בתחנה. תקנות התעבורה קובעות בעניין זה כך: "נהג או כרטיסן חייבים לאפשר לכל נוסע להיכנס לאוטובוס... זולת אם אין באוטובוס מקום פנוי". על פי תיאורו של ב', הנהג ניסה לכאורה להמשיך בדרכו מבלי לאפשר לו להיכנס לאוטובוס בלא כל הצדקה.

לפי תיאורו של ב', פנים האוטובוס היה חשוך. זאת, בניגוד לקבוע בתקנות התעבורה: "הנהג או הכרטיסן יאירו את תוכו של האוטובוס בזמן התאורה".

הנהג גם לא פעל לכאורה כפי שמחייבות אותו התקנות כאשר נכנס לאוטובוס אדם בעל מוגבלות. וכך קובעות התקנות בעניין זה: "עלה נכה לאוטובוס, יבקשו הנהג או הכרטיסן, לפי פניית הנכה, פינוי אחד משני המקומות הסמוכים לכניסת האוטובוס, שסומנו לצורך זה". הנהג כבר היה צריך להבין בשלב זה, שב' מתקשה בדיבור, וכאשר גישש ב' את דרכו למושבים אלו היה על נהג האוטובוס להבין כי איש אינו קם מרצונו, וכי ב' מעוניין לשבת שם. אך, כאמור, הנהג לא עשה דבר.

אשר לחובה למסור פרטים לנוסע המבקש זאת, הנה לשון התקנות: "נהג... יציג בפני נוסע, לפי דרישתו, את תו הזיהוי שסופק... על ידי בעל הרשיון, או תעודת זהות או תעודה מזהה אחרת הנושאת את תמונתו". כזכור, ב' סיפר שלאורך כל הדרך סירב הנהג למסור לו כל פרט שהוא. מעבר לכל אלו נראה כי לכאורה אף ביצע הנהג עבירת תקיפה כלפי ב', בכך שהוריד אותו מן האוטובוס, כנראה תוך נקיטת כוח כלשהו.

והנה תיאורו של הנהג

ככל הנראה, הנהג סירב למסור פרטים על זהותו מפני שהבין כי ב' מתכוון להתלונן על התנהגותו. אך ב' בכל זאת הצליח לזכור כמה פרטים חשובים שיש בהם כדי לסייע לאתר אותו. כזכור, האוטובוס היה בקו 60 של דן, והוא הגיע לתחנה הראשונה של הקו בשדרות ירושלים ברמת גן – לכיוון תל-אביב, ביום ה', 7 ביולי 2011, בשעה 20:30 בערך. נוסף על כך הבחין ב', כי הנהג חבש על ראשו משקפי שמש גדולים.

והיה בסיפור הזה מפנה מעניין נוסף. ביום א' השבוע, 10 ביולי 2011, בשעה 12 בצהריים, נכנס ב' לאוטובוס בקו 60. הפעם עלה בתחנת כיכר נוח (רחוב כצנלסון) בגבעתיים – לכיוון תל אביב. הנהג הרכיב משקפי שמש גדולים, שהזכירו לב' את אלו שהיו על ראשו של הנהג ביום חמישי, פחות משלושה ימים קודם לכן. האיש, כך הצליח ב' להבחין בזכות אור היום, הוא רזה, וצבע עורו שחום או שזוף. הפעם גם רשם ב' את מספר אוטובוס – 7201.

אולם, לא רק משקפי השמש לימדו את ב', כי לפניו ככל הנראה הנהג שסרח ביום חמישי. הוא שם לב כי ברגע שהציג בפני הנהג את תעודת העיוור שלו, הנהג נרתע לאחור, דבר שלימד כנראה על הפתעה מסוימת של הנהג נוכח הנוסע והתעודה.

כעת, כשבידיו כל הפרטים הללו, לא אמור קואופרטיב דן להתקשות לאתר את הנהג. בעידן כה ממוחשב, שבו ידוע היכן נמצא כל אוטובוס בכל רגע נתון, כל שצריך לעשות הוא להצליב את כל הנתונים שהעברנו לדן – ולברר עד תום את מה שנראה כהתנהגות מחפירה של נהג רכב ציבורי.

תגובת דן

בעקבות פנייתנו לדן, נמסר מדובר החברה, איתן פיקסמן, כי "תיאור המקרה, על פניו חמור ביותר ומקבל עדיפות מיידית על ידי הגוף המשמעתי המיומן הקיים בחברת דן. איננו מוכנים לשאת תודעת שירות לכאורה מעליבה ופוגעת שכזו בציבור הלקוחות שלנו, לבטח כאשר מדובר באדם בעל מגבלה שכזו.

"במידה ובשלב הברור שנערך כעת יתברר שהפרטים מדויקים, נגיב כלפי הנהג במלוא חומרת הדין. אין לנו כל כוונה לטייח, לדחוק או להשכיח את המקרה. נהפוך הוא: התהליך יהיה מהיר, יסודי, ענייני, מחנך והוגן.

"בשלב זה, כדובר החברה, עוד טרם ברור העובדות לאשורן, אני מתנצל מעומק הלב בפני הלקוח הנכבד על ה'חוויה' המיותרת, שלכאורה הייתה מנת חלקו". 

הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות ומנהלת פורום צרכנות ב-ynet