אפילו באיראן יודעים: הקוראן לא במקום החלל
הנחיתה על הירח הייתה אולי שולית מבחינה מחקרית אך עודדה אלפים ללמוד מדעים, שבישראל חיוניים להישרדותה של המדינה. התנ"ך הוא יצירה מופלאה, אבל אפילו באיראן השלטון לא מפנה את הנוער לקוראן, אלא משקיע הון במדע. ד"ר יגאל פת-אל משיב לד"ר גבי אביטל: מדוע להשקיע בחקר החלל
התוכנית אמנם הסתיימה, אך חשוב להבהיר כי אין מדובר בסיום נוכחותם של אסטרונאוטים אמריקניים בחלל – אלו ימשיכו לאייש את תחנת החלל הבינלאומית אך יגיעו אליה בחלליות רוסיות, דבר המלמד על ההתקדמות הגדולה בשיתוף הפעולה הבינלאומי בחלל.
הבעיה בדבריו של אביטל אינה התמיכה או ההתנגדות לתוכנית המעבורות. גם העובדה שנאס"א משתמשת לעיתים במניפולציות תקשורתיות כדי לקבל תקציבים למחקריה אינה סוף העולם.
לצערנו, בשל אטימות הפוליטיקאים שאינם רואים מטר אחד מעבר לקדנציה שלהם ומסרבים לתקצב מיזמים שאת פירותיהם יקצור מחליפם בתפקיד, לעיתים נדרש להשפיע ישירות על דעת הקהל. האם מישהו מעלה על דעתו שהנשיא אובמה יסכים, במצבה הכלכלי הרעוע של ארה"ב, להקצות עשרות ומאות מיליארדי דולרים לשם תוכנית נחיתה על המאדים, שתבשיל, אם בכלל, שנים רבות לאחר שיפרוש מן הבית הלבן?
מותר האדם מן הבהמה: מדע
הבעיה בהשקפתו של אביטל מצויה במה שנכתב בין השורות. כך למשל, הוא ציטט את פרופ' שדה המנוח שטען כי "לא צריך את קרינת הרקע על מנת להגיע להבנת היקום, ישנו פסוק בספר בראשית על האור". ציטוט נוסף של פרופ' היגינס טען ש"סבסוד המחקר המדעי בארה"ב קשור בחינוך הציבור. ציבור שיבין מדע טוב יותר, לא יהיה כל-כך נדיב וידרוש יותר אחריות, במילים אחרות, בורות הציבור היא לטובת המדע".
אילו תובנות עלינו ללמוד מציטוטים אלו? האם כדאי שנזרוק את ספרי הלימוד ונחזור אל התנ"ך? האם שם מצויות כל התשובות?
זו תהיה טעות לקבל את התנ"ך כספר בעל יומרה מדעית. התנ"ך אינו 'ספר מתכונים' לבריאת העולם ואינו מתיימר להיות כזה. הבורא, כשברא את האדם בשונה מן הבהמה, העניק לו את היכולת לחקור, לשאול שאלות ולהיות סקרן. בקיצור – להיות מדען.
אגב, אם כבר ציטוטים מפי מדענים, האם אין בנמצא מדענים החושבים אחרת אותם נוכל לצטט? מדוע לא נצטט את אותו מדען יהודי, ששמו איינשטיין, שאחת מאימרותיו החשובות היתה – "הכי חשוב, לא להפסיק לשאול".
אלברט איינשטיין: לעולם לא להפסיק לשאול (צילום: GettyImages)
צעד ענק לאנושות
יסודה של החברה המודרנית הוא המדע, לטוב ולרע. מדע האסטרונומיה וחקר החלל בפרט, הוא המנוף הגדול ביותר להתפתחות מדעית מאז ועד היום. האסטרונומיה הביאה את האדם לשכלל את המתמטיקה, למצוא את חוקי הפיזיקה.
לולא הפיזיקה וחקר החלל לא היו מכשירי CT ו-MRI, שלא לדבר על תקשורת, חיזוי, רפואה ובעצם ניתן למצוא את השפעתם של אלה כמעט על כל תחום של חיינו. כיום, חברה שאינה שוקדת על פיתוח המדע וחינוך הנוער למדעים תישאר הרחק מאחור והדבר נכון במיוחד לישראל.
ראו מה קורה באיראן: למדינה זו הישגים מצוינים בתחום החינוך המדעי. למרבה האירוניה, דווקא השלטון הדתי הפנאטי באיראן אינו מפנה את הנוער אל הקוראן כדי למצוא תשובות מדעיות אלא משקיע הון עתק במדע ובחינוך.
וזאת לדעת: היתרון היחסי היחיד כמעט של מדינתנו הקטנה הוא העליונות הטכנולוגית שלה המתבססת על ההון האנושי הישראלי. בלעדיו, ישראל לא תשרוד הן מבחינה ביטחונית והן מבחינה כלכלית.
החלל הוא המחנך הטוב ביותר
אנשים רבים - ובהם עבדכם הנאמן – עמלים מזה שנים רבות כדי לעודד את לימוד המקצועות המדעיים בבתי הספר באמצעות כתיבת תכנים אטרקטיביים, הוספת שעות הוראה ובעיקר על ידי הכשרת מורים שיוכלו ללמד את המקצועות התובעניים האלה. זו איננה משימה קלה.
כדי שתלמידים ילמדו מדעים הם צריכים לאהוב אותם, וכדי שזה יקרה יש לאתגר ולהלהיב אותם. כאן יש לחקר החלל תפקיד חשוב מאין כמוהו: פסיעתו של ניל ארמסטרונג על הירח היתה שולית מבחינה מדעית טהורה. סלעים מהירח יכלו להגיע גם בטיסות לא מאוישות וכאלה מגיעים גם כמטאוריטים. אולם, בזכותו של ניל ארמסטרונג רבבות בני נוער פנו ללימודי פיזיקה. זו הייתה התרומה הגדולה ביותר של פסיעתו.
כך קורה גם בישראל: כאשר סוכנות החלל הישראלית הכינה את אילן רמון לתפקידו, אפשר היה להרגיש את ההתלהבות של בני הנוער. מאות ואלפי בני נוער פנו ללמוד פיזיקה, ואת העלייה החדשה ניתן היה לראות בתיכונים ובאוניברסיטאות.
הרובוטים על המאדים עושים עבודה נפלאה, אך איש לא יבקש לחקות אותם. אנשים כמו אילן רמון ז"ל, לעומת זאת, הופכים להיות סמל ומודל לחיקוי.
האסטרונאוט אילן רמון ז"ל: מודל לחיקוי (צילום: AP)
בשנים האחרונות יש לי הכבוד לשמש כשופט וכחבר בועדות היגוי בתחרויות לזכרו של אילן רמון, בהן משתתפים אלפי תלמידים. אני רואה את ההתלהבות שלהם מקרוב ונוכח לדעת שמילדים אלו יצמחו מדעני העתיד. על כתפיהם תוטל המעמסה הכבדה של שמירת העליונות של ישראל הן בתחום ההיי-טק והן בתחום הצבאי.
במהלך השנים לימדתי הרבה מאוד תלמידים אסטרונומיה ורבים מהם אמרו לי שהם חולמים להיות אסטרונואוט. כיוון שנולדו לאחר שנות ה-70, האסטרונאוטים היחידים שראו ב"שידור חי" היו אלה שאיישו את מעבורות החלל ואת תחנת החלל הבינלאומית. עשרות מהם נושאים היום בתארי דוקטור ופרופסור והגיעו להישגים לא מבוטלים. האנשים האלה אחראים לחוסנה של ישראל ולא צריך להיות פרופ' כדי להבין את זה.
התנ"ך נהדר, אך לא במקום מדע
במדינה שמקדשת את האח הגדול ובחברה שבה הכוכבים היחידים הם כוכבי תוכניות הריאליטי, קיים קושי גדול בהחדרת האהבה למדע. לכן, לא צריך להקשות עוד יותר על המשימה הקשה הזו באמצעות פסילה של ההישגים המדעיים משום ש'הכל כתוב בתנ"ך'.
ישראל היא אחת מ-8 המדינות החברות במועדון החלל היוקרתי – המדינות היחידות על כדור הארץ שיכולות להציב לוויינים בחלל. הישג זה אינו פרי מאמצם של שרי החינוך בהווה, אלא פרי החינוך של שנות ה-70 וה-80 שהצמיח את המדענים שעומדים היום בחוד החנית של הטכנולוגיה הישראלית.
כאשר אנו מקצצים בלימודי המדע אנו כורתים במו ידינו את עורק החיים של המדינה הזו, וכאשר אנו פוגעים במוטיבציה של הנוער ללמוד מדעים ומפנים אותו במקום לתנ"ך כדי למצוא את סודות היקום – הרי שאנו פוגעים בעתיד המדינה.
התנ"ך הוא היצירה האנושית החשובה ביותר: מלאכת מחשבת של עיקרי אמונה אך גם של חוקים סוציאליים, וללא ספק גם ספר ההיסטוריה המרתק ביותר שנכתב. הוא הנדבך החשוב ביותר של דתנו היהודית, אך הוא אינו ספר מדעי ואינו מתיימר להיות כזה.
כל מי שמחפש אמיתות מדעיות בתנ"ך, כנראה שאינו מבין אותו. הכרת התנ"ך היא חובה לכל אדם, אולם לימוד התנ"ך אסור שיהיה תחליף ללימוד המדע.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
לפנייה לכתב/ת 
