נהגנו בחשמלית של וולוו. היה ממש נקי
לשוודים יש את מרבית הכלים לייצור ושימוש במכונית חשמלית מודרנית. גם את וולוו, גם מערכת ייצור חשמל נקייה לחלוטין, מודעות מרשימה לאיכות הסביבה אבל גם זהירות ושמרנות. קפצנו לבדוק איך הכל מתחבר להם
מכונית חשמלית הפכה כבר עכשיו לחלק בלתי נפרד מהעתיד המוטורי שלנו, ובמידה רבה, גם מההווה. על כך נראה שאין ויכוח. אלא שהמעבר המתבקש להנעה נקייה, אינו נטול בעיות. איך תוטען הסוללה ואיזה טווח תספק, כמה תעלה המכונית ואיזו חווית נהיגה היא תעניק, הן רק חלק מהשאלות המטרידות יצרנים, נהגים, וכמובן שגם את הממסד.
אחת מהן, ולא הזניחה מכולן, נוגעת לתהליך ייצור האנרגיה, שתשמש לטעינת הסוללה. כנראה רק מעטים זוכרים כי מעט לאחר שייסד את בטר-פלייס, הבטיח שי אגסי - האיש מאחורי מיזם המכונית החשמלית בישראל - כי החשמל שייצר לצורך טעינת המכוניות שימכור, יגיע ממתקנים שאינם פולטים זיהום - למשל כאלה המבוססים על אנרגיה סולארית.
- וולוו בודקת שיטות הנעה, ופוזלת לשברולט
- וולוו עזרה לצמצם פליטה? תלוי איך מודדים
סטיישן נטענת - וולוו V60 היברידית
מכונית חשמלית לפי וולוו - בעד הטענה פשוטה ברשת הביתית
הבטחתו של אגסי לא התממשה. בשוודיה, כך נראה, לא זקוקים להבטחות. שכן ייצור החשמל שם מבוסס באופן כמעט בלעדי על תהליכים שאינם מזהמים אוויר כלל. כמעט מחצית מיוצר במתקנים הידרו-תרמיים, ועוד כ-40% מגיעים מכורים גרעיניים, ויש גם ביו-דלק, ואנרגיית רוח, ורק ממש מעט פחם מזהם.
עם כל-כך הרבה חשמל נקי, השוודים נראים על הנייר כפייבוריטים לאמץ ראשונים את השימוש במכונית חשמלית. אחרי הכל, כך יוכלו להגשים הלכה-למעשה את חזון "המכונית הנקייה" - כזו שאינה פולטת זיהום אוויר בזמן נסיעה, או כתוצר-לוואי של ייצור חשמל הדרוש לטעינתה. וראו זה פלא. למרות הנתונים האידאליים, הם ניגשים לעניין בזהירות רבה.
בזמן שיצרניות רכב מפרסמות כי בכוונתן לייצר מכוניות חשמליות בהיקפים משמעותיים כבר בשנים הקרובות, בוולוו נערכים כעת לניסוי ראשוני, שיכלול 250 מכוניות בלבד. ייצור סדרתי? לא תשמעו מהם מילה אחת של התחייבות לכך. האם זו זהירות יתרה, או שאולי הם יודעים משהו שאחרים עוד לא מבינים?
עקומת לימוד חדה מאוד
"צריך להיות צנועים לגבי הטכנולוגיה הזו", מסביר תומאס ברוברג, יועץ בכיר בוולבו, בהתייחסו למכוניות חשמליות. "צריך גם להבין שיש כאן משהו חדש לגמרי, שחובה ללמוד ולהבין היטב, ועקומת הלימוד חדה מאוד בהתחלה". ברוברג, המתמחה בתחום הבטיחות, מפרט שורה ארוכה של נושאים שדורשים התייחסות. החל בבטיחות נהגים בזמן טעינת המכונית החשמלית, ועד התמודדות עם תאונות דרכים.אבל זו לא רק הבטיחות שמונעת ממנו התלהבות. "צריך לחשוב מחדש על כל ההיבטים של הנהיגה, ולא רק תאונות", מסביר ברוברג. "למשל, צריך לבחון דברים כמו יכולת דינמית, וגם היבטים של חיי היום-יום עם המכונית - כמו אחזקה שוטפת, שימושיות, ונוחות הטעינה".
והזהירות שלהם מתבטאת גם ביעדי מכירות. וים מאס, בכיר בהנהלת היצרנית - ומי שאחראי בין השאר על השוק הישראלי - מעריך כי מכוניות חשמליות יתפסו בין 3% ו-5% בלבד משוק הרכב העולמי ב-2020. לשם השוואה, קרלוס גוהן, נשיא רנו-ניסאן, העריך בעבר כי חלקן של המכוניות החשמליות יגיע ל-10% בעוד כעשור.
שקט, נקי, ומספק טווח של 150 ק"מ - המנוע החשמלי של וולוו
"אנחנו לא חוששים מכך שאולי נישאר מאחור", מבהיר מאס בהתייחסו להתקדמות של יצרניות כמו ב.מ.וו ופולקסווגן - שהצהירו על כוונתן להתחיל בייצור מכוניות חשמליות עד 2013. "קודם כל בכוונתנו ללמוד מצי מכוניות המבחן שלנו", הוא מסביר, ומוסיף כי גישת וולוו היא "שמרנית-ריאליסטית", לעומת רנו שמפגינה "אופטימיות".
מה ישמעו הולכי הרגל?
צי מכוניות המבחן החשמליות של וולוו, שיימנה 250 יחידות בלבד, מבוסס על ה-C30 הקומפקטית. את הבחירה דווקא במכונית הקטנה בהיצע, תולים השוודים בשתי סיבות עיקריות: זו המכונית הקלה ביותר שהם מייצרים, ויש לה מאפיינים אווירודינמיים "מצוינים". על-פי וולוו, מטרת הניסוי היא לבחון היבטים שונים של השימוש במכוניות חשמליות, כמו הרגלי נהיגה ובלאי הסוללות.
הנהיגה ב-C30 החשמלית אינה מפתיעה, ודומה לחוויה שמציעות מכוניות "רגילות", המצוידות במנועי בנזין או דיזל מתקדמים. כמו בכל מכונית חשמלית, כוח המנוע (110 כ"ס) זמין בכל רגע, ולכן התאוצה הראשונית חזקה ומרשימה. אלא שמטעמי חסכון בחשמל, התאוצה הזו מתמתנת באופן מוחשי כאשר מגיעים לכ-70 קמ"ש, וב-130 קמ"ש נעצרת ההאצה כליל הודות למגביל מהירות אלקטרוני.
130 קמ"ש היא המהירות המרבית - חובה הרי לחסוך אנרגיה
היעדר רעשים מכיוון המנוע (החשמלי, זוכרים?) מעורר כמובן הרבה תגובות ותחושות. אחרי כל כך הרבה שנים של נהיגה במכוניות שמנועיהן מייצרות רעש כלשהו, השקט בתא הנוסעים של ה-C30 החשמלית חריג, ובהחלט נעים. לשקט הזה אגב, עלולה להיות השפעה על הבטיחות: הולכי רגל, שלא ישמעו את המכונית החשמלית, עשויים להתפרץ לכביש ולהפתיע את הנהג.
בוולוו סבורים שלבעיה הבטיחותית יש פתרונות פשוטים יחסית. "הפתרון המתבקש הוא ליצור רעש מלאכותי, שיזהיר את הולך הרגל מפני המכונית", מסביר ברוברג. "אבל כמובן שיש פתרונות נוספים, כמו התקנת מערכת שתזהיר את הנהג מפני התקרבות של הולך הרגל לכביש".
לחפש בנרות שקע חשמל
אלא שהשקט ב-C30 רחוק מלהיות העניין העיקרי בחוויית הנהיגה בה. נדמה שאת עיקר תשומת הלב מפנה הנהג למד הטווח הקטן - זה שמחליף את מד הדלק המוכר ממכוניות בנזין ודיזל, ותפקידו להעריך כמה קילומטרים תמשיך המכונית לנסוע לפני שיידרש לחפש בנרות שקע חשמל מזדמן.טווח הנסיעה של ה-C30 - כ-150 ק"מ בתנאים אופטימליים - אמור לטענת היצרנית לספק דרישות מרבית הנהגים בחיי היום-יום. אבל זה לא מונע מהנהג מלהגניב מבטים לעבר אותו מד טווח, בתדירות שהולכת וגוברת כלל שמתארכת הנסיעה. רבים תיארו את החוויה כנהיגה במכונית בנזין שמד הדלק בה מורה על "ריק" - מעין חרדת טווח עקשנית, שמסרבת להתפוגג גם כאשר הסוללה מלאה.
יתכן כי זו רק "מחלת ילדות" של מכוניות חשמליות - או בעצם של נהגיהן. יתכן גם כי אחרי תקופת הסתגלות, חרדת הטווח הזו תתפוגג. אבל בוולוו, כמו בכל יצרניות הרכב, סבורים כי מדובר באחד האתגרים העיקריים העומדים כיום בפני שיווק מכוניות חשמליות. ולכן, גם בוולוו מסבירים כי הצלחתן של מכוניות חשמליות מחייבת תשתית טעינה מתאימה ונרחבת.
אלא שבעניין זה שונה דעתם של השבדים מזו של בטר-פלייס למשל. בניגוד למיזם של אגסי והחברה לישראל, הגורסים כי יש צורך ברשת נפרדת וייעודית לטעינת מכוניות חשמליות, בוולוו דווקא סבורים כי צריך להקל על הנהגים, ולאפשר טעינה ביתית רגילה לחלוטין. למעשה, בוולוו חושבים שהצלחתן של מכוניות חשמליות תלויה בפשטות השימוש בהן: ככל שיערימו יצרניות ורשויות יותר מכשולים, כך יקטנו סיכויי ההצלחה.
זהירות שבדית או נועזות ישראלית?
תומכים נלהבים של מכוניות חשמליות, טוענים כי יצרניות הרכב מסרבות לאמץ את הטכנולוגיה החדשה מטעמים כלכליים בלבד. לטענתם, היצרניות לא רוצות לההשקיע מיליארדי יורו בטכנולוגיה שתיטיב בעיקר עם איכות הסביבה. אבל נראה כי מקור הזהירות של וולוו אחר: נדמה כי השבדים מסרבים להמר על מוכנות הלקוחות להתנסות בטכנולוגיה חדשה, ולזנוח במהירות הרגלים שהוטמעו במשך עשרות שנים של נהיגה במכוניות בנזין ודיזל.
עדות נוספת לזהירות הזו אפשר למצוא בכוונת היצרנית להתחיל בשנה הבאה בשיווק גרסה היברידית של ה-V60, שתצויד במנוע חשמלי ומנוע דיזל, ותציע צריכת דלק מוצהרת של כ-50 ק"מ לליטר. כך, וכמו לא מעט יצרניות אחרות - למשל טויוטה ושברולט - מקווה וולוו גם להתגבר על "חרדת הטווח" של הלקוחות, וגם להפחית את צריכת הדלק ופליטת המזהמים.
איזו מהגישות תתברר כמוצלחת יותר - זו הזהירה והשמרנית של וולוו, או זו הנועזת והאופטימית של בטר-פלייס ושותפתה העיקרית, רנו-ניסאן? את התשובה נקבל כבר בחודשים הקרובים, עם תחילת שיווק המכוניות החשמליות של רנו בישראל.
הכותב היה אורח חברת וולוו
לפנייה לכתב/ת 
