הוא מתאים לך רק אם הוא עושה לך טוב
כשאת נמצאת בקשר בעייתי, או מתגעגעת לאקס בעייתי, כדאי לך להיזכר כיצד זה להיות עם מישהו שעושה לך ממש טוב, שהבילוי עמו משקיט את כל המחשבות המטרידות וגורם לתחושה המופלאה שכל חלקיק בפאזל המורכב של חייך מסתדר לפתע במקומו. צריך לזכור שאפשר גם כך - ולשאוף לזה
דבריה 'הפילו אצלי אסימון'. היתה זו התשובה לשאלה: כיצד ניתן לדעת בוודאות אם מישהו מתאים עבורך או לא?
בואו לדבר על אקסים גם בפייסבוק שלנו
למי זה לא קרה לאחר קשר שהסתיים? מצד אחד געגועים קורעי לב, ומצד שני ידיעה ברורה, המלווה בתחושת הקלה מסוימת, שבן-הזוג לשעבר לא עשה לי טוב, לא רק רגשית, אלא גם פיזית. אבל עם סיומו של קשר, בפרט כאשר הניתוק קרה בניגוד לרצוננו, הכעס, האכזבה, הגעגוע והכמיהה הבוערת לתקן את דימויו של האגו שנפגע, מאפילים על כל מחשבה הגיונית ופעמים רבות גורמים לנו לזכור רק את הרגעים הטובים ולהאשים את עצמנו שכל זה קרה רק בגללנו.
ההיגיון שמבין שהקשר לא היה בריא עבורנו תופס אולי אחוז אחד מסך מחשבותינו ורגשותינו ומשמש בעיקר כמעין מנגנון תיקון פנימי, לו איננו מאמינות. כמו ילד קטן הרוקע ברגליו וזועק לאמו "בא לי גלידה, עכשיו", אנחנו רק רוצות לחבק את האהוב שעזב ולחוות עוד דקה עמו. ניתן לתאר זאת כקרב איתנים או מחול שדים של מחשבות סותרות ורגשות מנוגדים, שאינם מסייעים לנו להגיע למסקנה ברורה אם באמת פיספסנו את הזדמנות חיינו ואם יהיה זה מן החוכמה לחזור להיות יחד.
למעשה, לא צריך אלא להיזכר כיצד זה להיות עם מישהו שעושה לך ממש טוב, שהבילוי עמו משקיט את כל המחשבות המטרידות וגורם לתחושה המופלאה שכל חלקיק בפאזל המורכב של חייך מסתדר לפתע במקומו. מישהו שהמגע שלו גורם לכאב מטריד להיעלם ושאוהב כל חלק בגופך, כולל החלקים שאת פחות אוהבת בעצמך.
לא מדובר בקשר ללא עליות, מורדות ורגשות סוערים
אולי זה נשמע כמו אידיליה, אבל לא כך. איני מדברת על קשר ללא עליות, מורדות ורגשות סוערים, אלא על תחושה בסיסית של נכונות פנימית, אינטימיות פשוטה, הדדיות ואהבה שאינה זקוקה למילים. ולמרבה הצער, אין זה אופיים של קשרים מצויים, שלאחר תקופה קצרה של התאהבות, כאשר הקסם מתעמעם ומתחילים החיים האמיתיים, אינם מפרים ואינם מכבדים. אז איך, לאורה המסנוור והמעוור של האהבה, תוכלי לדעת מהי התשובה?
לעיתים הדברים כשמש ברורים - ישנם מקרים שבהם את יודעת, "הגבר הזה אינו בשבילי". את מבינה שמצבו הרגשי, הסטטוס שלו בחיים או אולי האחזות בקשרים קודמים, יגרמו לכך שאיתו לעולם לא תחיי בנחת ובנעימים. אך למרות זאת את מאוהבת, ועל-אף טלטלות רגשיות חדות, עלבונות תכופים, תחושה שאינו מבין או רואה אותך באמת, חוסר יציבות והיעלמויות, עדיין אינך מסוגלת לוותר על הריגוש. לכן את מנסה לשכנע את עצמך שאת סתם רגישה מדי, עושה עניין מכל דבר, ואולי כדאי שכבר תתגברי על עצמך ודי?
אם הוא טוב אלי האם זה אומר שהוא עושה לי טוב? לעיתים אנו מוצאות את עצמנו בקשר שעל פניו נראה כל-כך נכון. סוף סוף בחור רציני שמעוניין להתמסד, כמוני. "הוא יהיה אבא טוב", את חושבת לעצמך ו"וואללה, זו יכולה להיות ההזדמנות שלי".
אך משהו מבפנים מנקר - את לא ממש נמשכת אליו וריחו נותר זר, לארוחת הערב המושקעת שהכין לך מתלווה טעם מר והיבטים שונים של אופיו מעוררים בך תרעומת, גם כשאת מנסה לומר לעצמך שזו רק הביקורתיות שלך ואולי הפחד מטוב והצלחה שעדיין לא שחררת, לדברי הפסיכולוגית.
אז אולי זה הכל בגללי ורק בראש שלי? בתור אוהדת שרופה של אחריות אישית, אני מאמינה שלכל קשר של שניים או יותר בוגרים, אחראים במידה שווה כל השותפים, אין זכאים ואין אשמים. אך מכיוון שהייתי שם שנים רבות, אני גם יודעת שרבות מאיתנו נושאות הר של בעיות, שאנחנו מאשימות את עצמנו בהן.
ולמרות שלעיתים אנחנו מאשימות בכך את הגברים הבלתי רציניים, אין זה אלא קמצוץ מן הביקורת העצמית, הכוללת בחובה את דעותיהם של כל הסובבים, שאנו מטיחות בעצמנו ללא הפסקה: "שוב נכשלת", "את ביקורתית מדי", "קשה", "על כל אחד יש לך דעה" או "אם לא תלמדי להתפשר תשארי לעד רווקה".
ולכן את התשובה לשאלה אם הוא מתאים, לעולם לא תמצאי בעולם המחשבה. שם תמיד תשארי מבולבלת, טועה ואשמה. אך חולשה רגשית או פיזית בהחלט תעיד שיש כאן הבנה אינטואיטיבית, עמה לא יוכל השכל להתווכח, שמשהו כאן, כפי שנוהגים לומר בנימוס, "לא מריח טוב".
- שרון שחף היא מאמנת אישית, מתמחה באימון רגשי.
