ציר ז'בוטינסקי שוחרר - האוטובוס עדיין דחוס

חדשות טובות לתושבי גוש דן. פתיחת גשר אם המושבות חיסלה כמעט לחלוטין את פקקי הענק המסורתיים לאורך כל רחוב ז'בוטינסקי, מפתח-תקווה ועד לפאתי תל-אביב. כך לפחות נראה בימים הראשונים לאחר טקס חנוכת הגשר החדש. בדיקה חוזרת שערך ynet במקום, העלתה כי זמן הנסיעה לתל-אביב בכלי רכב פרטי, התקצר בציר התנועה החשוב בשמונה עד 12 דקות. עם זאת, נוסעי האוטובוס נהנים פחות. הנהגים מנסים לדחוק כמה שיותר נוסעי קו 54 בעבר, הממתינים בתחנות ברמת-גן ובבני-ברק, ומאריכים כך את הנסיעה באופן משמעותי.

עד ליום ד' האחרון, נדרשו הנהגים שנסעו לכיוון תל-אביב בבוקר מכביש גהה (4), להתאזר בסבלנות רבה. שכן הכאוס - כפי שדיווחנו בעבר - היה אדיר. מכוניות שנכנסו לצומת לא-פנוי היו מראה שבשגרה, ונוכחות משטרתית לא נראתה במקום כלל. כעת, לאחר פתיחת הגשר, נעלם לחלוטין הלחץ. גם בהמשך הדרך לאורך הציר, במקומות הגודש העיקריים, לא נרשם במהלך הימים האחרונים על עומס.

העומס באוטובוסים נשאר

מה שלא השתפר הוא העומס באוטובוסים הנוסעים ברחוב ז'בוטינסקי לכיוון לתל-אביב. מספר הנוסעים אמנם גדל עם ביטול קו 54 מבני-ברק לתחנה המרכזית בתל-אביב, אך מספר האוטובוסים הנוסעים מערבה בשעות הבוקר, נותר ללא שינוי. הקריאות "זהירות מהדלת", "נא להיכנס פנימה" ו"לא לעלות יותר", הפכו בשבועיים האחרונים לשכיחות בקווים המובילים לתחנה המרכזית בתל-אביב.

וכן, יש נהגים שבשל העומס הרב כלל לא עוצרים בתחנות, ומותירים נוסעים מאוכזבים, המקווים שאולי באוטובוס הבא יהיה מקום, ואם לא, אז בזה שאחריו. ויש כמובן גם נהגים המנסים כך נראה לשבור את שיא גינס בדחיסת נוסעים. ל-70 - 36 בישיבה, מספר דומה בעמידה - הם מגיעים בקלות יחסית.

מי שנאלץ לעמוד, בין היתר, הם קשישים. בשבוע שעבר נדחקה לאוטובוס באחת התחנות אשה מאד מבוגרת, ואיש לא הציע לה את מקומו. וכך עמדה באוטובוס, אוחזת בחוזקה את העמוד, כאשר נוסעים צעירים בחלק הקדמי מעדיפים לבהות דרך החלון. אין ספק, מפעל קופסאות הפח עניין אותם יותר מאותה קשישה, המנסה בכוחותיה האחרונים שלא ליפול.

צריך אגב לזכור כי הדוחק והעומס באוטובוסים יגדל עוד יותר עם תחילת שנת הלימודים בעוד כחודש וחצי. אם כעת, כשמאות אלפי תלמידים באזור נמצאים בחופש ובכל זאת יש עומס שכזה, מה יקרה בזמן הלימודים?