שורש המחאה: יותר משליש משכורת הולך לשכ"ד

המחאה הייתה רק עניין של זמן, ולא מפתיע שהיא באה דווקא מכיוון השוכרים. השוואה בין הנתונים אודות שכר הדירה הממוצע בישראל לבין הנתונים אודות השכר החודשי הממוצע מראה כי בשנתיים האחרונות גדל הנטל של שכר הדירה על משכורתם של אזרחי ישראל בצורה משמעותית.

• שכר הדירה בחיפה וב"ש זינק בכ-40% ב-3 שנים
• הפתרון? כך נקברו 4 הצעות לפיקוח שכר דירה
• בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו
  

מקור: השנתון הססטיסטי לישראל (2004-2010), הלמ"ס

עד 2008 היה שכר הדירה הממוצע בישראל במגמה של ירידה מתונה לעומת המשכורת הממוצעת. בסוף הרבעון השני של 2008 עמד שכר הדירה הממוצע על שיעור של 2258 שקל בחודש, בעוד שהשכר הממוצע היה 8266 שקל ברוטו לחודש. מכאן החלה עלייה עקבית ומהירה בשכר הדירה, בעוד שהשכר הממוצע עלה לסירוגין ובמתינות.

ברבעון השלישי של 2008 כבר עמד שכר הדירה הממוצע על שיעור של 29.37% מהשכר החודשי הממוצע, ועד סוף אותה שנה עלה לשיעור של 31.1% מהשכר. בסוף הרבעון השלישי של 2009 חצה שכר הדירה הממוצע בישראל את גבול ה"שליש משכורת" ועמד על שיעור של 34.9% מהשכר הממוצע במשק.

בשנה שלאחר מכן נרשמה רגיעה קלה בקצב ההתייקרות, אך שכר הדירה הוסיף להוות יותר משליש ממשכורתו של ישראלי ממוצע. ברבעון השלישי של 2010, נרשם שיעור שיא של 36.6% מהמשכורת הממוצעת. שיעור זה היה תולדה של עלייה בשכר הדירה הממוצע בשיעור של 3.4% ושל ירידה בשכר הממוצע במשק בשיעור חד של 5.3%.

בשני הרבעונים האחרונים ישנה שוב ירידה מתונה ביחס שבין שכר הדירה למשכורת הממוצעת, ונכון לסוף מרס 2011, שכר הדירה הממוצע בארץ הוא 3059 שקל לחודש, שמהווים 34.6% מהשכר הממוצע במשק.

שליש משכורת? במקרה הטוב!

הנתונים, כהרגלם, אינם מציירים את התמונה במלואה. יש להניח כי מצבם של דיירי מאהל המחאה בשדרות רוטשילד גרוע בהרבה ממה שמספרות הטבלאות שמפרסמת הלמ"ס.

השכר הממוצע במשק, הוא נתון שמפרסמת הלמ"ס מדי חודש בהתבסס על הנתונים שהיא אוספת מהמוסד לביטוח לאומי. נתון זה מתייחס למשרות שכיר ועצמאי והנתונים שהובאו כאן מתייחסים לעובדים ישראלים ועובדים זרים גם יחד.

עם זאת, הנתונים עוסקים בשכר ברוטו ולכן יש להפחית מההכנסה הזמינה העומדת לרשותו של הדייר את המסים המשולמים בגינה. כמו כן, נתון השכר הממוצע לא מביא בחשבון את השפעתם של פערי השכר במשק הישראלי, שהם גבוהים מהממוצע במדינות מפותחות אחרות.

במדינה שבה פערי השכר גבוהים, המעטים שמרוויחים שכר גבוה "מושכים" את נתון השכר הממוצע כלפי מעלה ובמצב כזה יש להניח כי רוב העובדים במשק מרוויחים משכורת נמוכה יותר מהמשכורת הממוצעת.

כדי לאזן את הפער הזה, יש המחשבים את נתון השכר החציוני - השכר ש-50% מהעובדים מרוויחים פחות ממנו ו-50% מרוויחים יותר ממנו – ורואים בו את הנתון המייצג את רמת השכר הממוצעת במשק. אך הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל אינה מפרסמת את נתון השכר החציוני במשק וככל הידוע, היא גם אינה מפיקה אותו.

בפעם האחרונה שבה פורסם השכר החציוני, ב-1995, הוא עמד על רמה של 3070 שקל לחודש – ב-28% נמוך יותר מהשכר הממוצע לאותה שנה, שעמד על רמה של 4312. בהתחשב בעובדה שהשוכרים מרוויחים (יש להניח) פחות מאלה שחיים בבתים שרכשו, ניתן לומר כי הישראלי הממוצע מקצה במקרה הטוב יותר משליש משכורת לתשלום שכר הדירה.