מלך הפוקר הישראלי מצא תשובה לקלפים

הבליינד הגדול. ערן רוק נחשב לחלוץ משחקי פוקר "טקסס הולדם" בישראל. מלך המארגנים הבלתי מעורער. בהתאם לכך, הוא היה גם הראשון נגדו הוגש כתב אישום בנושא. "רוקי", כפי שהוא מכונה על ידי חבריו, סחב על גבו קהילת שחקנים גדולה, שקיוותה לאישור משפטי שיאפשר חלוקה מחודשת של הקלפים.

רוק נאבק במשך שלוש שנים, אך ממש לפני קו הסיום, החליט לפרוש, למשפחתו ולחייו החדשים. ההחלטה עוררה תדהמה בקרב קהל השחקנים, שלא הבינו מה הניע את המארגן המיתולוגי לזנוח את עקרונותיו. פוקר כמכת מדינה, קרב משפטי עקרוני והבנה כי הפך לפיון קטן בלוח המשחק של הכסף הגדול מעבר לים - כולם הפכו לפרקים בסיפור חייו. כעת, הוא פותח את פיו בפעם הראשונה, ומספר על הדרך הארוכה שמחברת בין טקסס, תל אביב ואומן.

לא חשף את הקלפים

משחק ה"טקסס הולדם" המשפטי נפתח ביוני 2008, כששופטת השלום רחל גרינברג פסקה שהמשחק אסור לפי החוק, משום שרכיב הגורל בו מאפיל על רכיב היכולת. משמעות הפסיקה היתה שארגון משחק בו ניתן לזכות בכסף או בפרסים ייחשב לעבירה פלילית, שהעונש עליה יגיע עד שלוש שנות מאסר. העונש על השתתפות במשחק כזה עומד על עד שנת מאסר אחת.

רוק עם חבריו. "אסון גדול על המדינה" (צילום: Index Open)

רוק הורשע בארגון טורניר, אך ערער לבית המשפט המחוזי, וזה השיב את הנושא לדיון בבית משפט השלום. לאחר האזנה למומחה סטטיסטיקה, קבעה השופטת גרינברג כי אין בעדותו כדי לשנות את הכרעתה המקורית. רוק ערער שוב למחוזי, אך בסוף חודש מרץ, ביקש מבית המשפט למחוק את הערעור. פסק הדין המקורי נותר על כנו.

משיכת הערעור גרמה לשחקני קלפים רבים להרים גבה, היות וחשבו כי המאבק יכול להביא לשינוי ההחלטה המשפטית. במקביל, עמד רוק מול שני כתבי אישום נוספים על אותה עבירה, שהמתינו להחלטה סופית וחזרו בעקבות זאת לבית המשפט. כולם ניסו לדבר איתו ולהבין מה קרה, אך רוק העדיף לשתוק.

בשבוע שעבר הגיע רוק לבית המשפט, התייצב מול השופטת הדסה נאור וביקש למחוק את האישומים הפליליים נגדו. הוא חשף את הסיבה האמיתית רק בפניה. בסיומו של הדיון, אוחדו שני כתבי האישום, רוק הורשע ונשלח הביתה עם עונש מאסר על תנאי וקנס כספי על סך אלף שקל. בכך, נסגרה הפרשה שעלולה היתה "להוביל לאסון גדול על המדינה וקהילת השחקנים", כדבריו.

"השחקנים לא נתנו לי מנוחה"

רוק, בן 35 מרמת השרון, אב לארבעה ילדים, מספר כי שיחק פוקר כבר בהיותו תיכוניסט בן 16. "תמיד היה טמון בתוכי עניין הקלפים ומשחקי המזל. בשנת 2001, חבר שלי חזר מארצות הברית ואמר שהוא חייב להראות לי משהו. נפגשנו והוא הכיר לי את המשחק".

אז, לדבריו, עוד לא ידעו מה זה בארץ. "התפעלתי מהמשחק, למדתי וחקרתי אותו. הבנתי שיש פה פוטנציאל, שזה משהו שיכול להיות להיט בקרב האוכלוסייה בארץ, כי מאוד אוהבים להמר פה". רוק, חייכן ושופע כריזמה, החל לארגן קבוצות ומשחקים. "בהתחלה זה היה מפה לאוזן, הייתי מלמד אותם את המשחק".

עם הזמן, החלה להתפתח רשימת תפוצה והפעלת דירות, תחרויות, טורנירים ופעילויות בארץ, בחו"ל וגם על הספינה מג'יק 1. "עבדתי יום-יום ללא מעצורים, ולפעמים כמה ימים ברציפות", הוא מספר. "השחקנים לא נתנו לי מנוחה". המשטרה הגיעה בהתמדה לעשרות המקומות שהפעיל וסגרה אותם, אך כבר למחרת, רוק היה במקום אחר, "עם אותם אנשים שמחפשים איפה לשחק פוקר".

בשנת 2005, הגיע רוק למקום ה-7 מתוך 320 משתתפי טורניר פוקר רשמי ומאושר בגני התערוכה בתל אביב. משחק הקלפים התפשט. "נפתחו עוד ועוד מקומות של אנשים שהכירו את המשחק דרכי. נהייתה מכת מדינה, פארטיות של 'טקסס הולדם'".

"תפסו אותי כקורבן וכדמות ציבורית"

לדברי רוק, אובדן שליטה של המשטרה הוביל לדיון המשפטי על חוקיות המשחק. זו היתה הפעם הראשונה שהוגש כתב אישום בנושא. העבירה: הפעלת מקום להימורים לא חוקיים. "הם רצו לשים לזה סוף. לקיים איתי, כביכול, את המשפט התקדימי. תפסו אותי כקורבן וכדמות ציבורית".

ערן רוק. "חיים אמיתיים של בן אדם נורמטיבי" (צילום: נמרוד גליקמן)

משם, מספר רוק, התגלגל הויכוח על מאפייניו של המשחק. "ניסיתי להוכיח לבית המשפט כי לא מדובר במשחק מזל, אלא במשחק שבו היכולת גוברת". גישה זו נסמכה על חוק ההימורים הקיים בארץ, המאפשר ארגון משחקים מבוססי יכולת כמו שש-בש וברידג'. "כפרנו באשמה, אך פה העניין רק התחיל".

רוק מספר על הצעה מפתיעה מארצות הברית, שהגיעה אליו בזמן המשפט. "אמרו לי שחברה אמריקאית גדולה בתחום הפוקר מעוניינת להיכנס לשוק האינטרנט הישראלי, ויש לה עניין שהמשחק יהפוך לחוקי במדינה".

הבטחה להפוך את רוק ל"אחד האנשים המרכזיים בפעילות החברה בארץ" הביאה אותו להיעזר בחברה במהלך המשפט. עורך דין מטעמה הגיע לארץ, בנוסף למומחים מתחום הסטטיסטיקה, שהעידו במשפט. "החלטתי להילחם בכל הכוח בשביל להשיג רישיון לפוקר", סיפר רוק.

"גיליתי מחדש את המשפחה" 

חזרתה בתשובה של אשתו הובילה גם את רוק לשינוי אורח חייו. "במשך כל השנים, המשפחה סבלה מחוסר נוכחות מתמיד שלי בבית. התעייפתי מחיי הפוקר, מכתבי האישום, מהפשיטות ומחיי הלילה". לדבריו, ההליכה בדרך שהתוותה אשתו יצרה, בסופו של דבר, שינוי אמיתי בחייו.

נסיעה לאומן גרמה לרוק להבין סופית כי "אין לי מה לחפש יותר בעולם החומר. גיליתי מחדש את המשפחה שלי, את החיים האמיתיים של בן אדם נורמטיבי, שרוצה לקיים חיים שגרתיים על מי מנוחות, באמונה".

במהלך המשפט, הבין רוק כי החברה האמריקנית מנצלת אותו וכי אין בכוונתה לשלבו בפעילותה העתידית. "אחרי שהובטחו לי אינספור הבטחות, גיליתי שהחברה רק מעוניינת שאצא זכאי מתוך אינטרס - כדי שתיכנס לשוק הישראלי".

הבנתו כי "נכנס לתרמית" הגיעה במקביל למועד הערעור בבית המשפט המחוזי. "כבר הייתי במקום אחר. יכול להיות

שזה היה סימן מלמעלה שאני לא צריך את המלחמות המיותרות האלה. החלטתי למשוך את העתירה ולהציל את המדינה ואת כל האזרחים התמימים שמכירים את המשחק מהחברה שהיתה גוזרת מיליוני שקלים בשנה מהם".

כעת, כתלמיד בישיבת "אור הנצח" בהוד השרון, מסכם רוק את אותה תקופה כ"נקודת השפל של חיי. לא מעניין אותי לא משחק ולא לארגן, הבנתי שזה לא התכלית של הבן אדם. אין ייאוש בעולם כלל, זה המסר שלי לעולם. אנחנו אנשים חוזרי תשובה שמקורבים לרבי נחמן מאומן. הוא זה שהפך את הפוקר בישראל ללא חוקי".