הסמוראיות החזירו את החיוך לארץ השמש העולה
מונדיאל הנשים 2011: יפן הדהימה את העולם, והעניקה למדינתה מתנה נפלאה לאחר הצונאמי הנורא. ארצות הברית נשארה עם הקוף על הגב, ברזיל ומרתה נכשלו, גרמניה הסתפקה באירוח והשופטות שכחו את המשרוקית בבית. 10 הערות לסיכום גביע העולם לנשים
המונדיאל הנוכחי היה ציון דרך בכדורגל נשים בעולם, לא רק מפני שהרמה היתה גבוהה וחל שיפור רב בענף, אלא בעיקר שלראשונה מזה זמן רב נשמע הד חיובי לכדורגל נשים, ללא השוואות מיותרות לצד השני.
בסופו של דבר, שתי הנבחרות הטובות ביותר הגיעו לגמר, ויפן העניקה למדינתה מתנה נפלאה, ארבעה חודשים לאחר שהוכתה באסון הצונאמי הנורא. טורניר נפלא הגיע לסיומו עם גמר נפלא, 10 הערות לסיכום:
הסמוראית הראשית
הומארה סאווה, הקפטנית היפנית, היתה בת 16 כששיחקה לראשונה במונדיאל. זה היה ב-1995, והיא אף התמודדה מול מאמנת נבחרת ארה"ב בהווה, פיה סאנדהייג', שהיתה קפטנית נבחרת שבדיה. 16 שנים אחרי, הסמוראית הראשית של ה"נאדישקו" הבקיעה את שער השוויון בהארכה מול הנבחרת של סאנדהייג', כל הדרך לתואר היסטורי.
הומארה סאווה. קפטנית, מנהיגה, שחקנית הטורניר וגיבורה (רויטרס)
יפן, למי ששכח, הדיחה את גרמניה, המארחת ואלופות שני הטורנירים האחרונים, ברבע הגמר וגברה גם על שבדיה בחצי. סאוורה בת ה-32 הניפה בגאון את הגביע העולמי, לאחר שגם קטפה את תואר שחקנית הטורניר ומלכת השערים (חמישה בסך הכל). נבחרת יפן נבנתה בדמותה, היא הברומטר הראשי, המנהיגה והכוכבת של ארץ השמש העולה.
אם יש רק בראש, אז אין ברגל?
האמריקניות הגיעו לגמר בעקבות הנחישות והאמונה, אחרי שהדיחו את ברזיל ברבע גמר דרמטי במיוחד ואת צרפת בחצי. הופ סולו, מייגן ראפינו, אלכס מורגן, לורן צ'ייני וחברותיהן עשו הכול, אבל הן סמכו יותר מדי על אבי וומבאק.
אבי וומבאק. האם תהיה לה הזדמנות נוספת? (AP)
החלוצה בת ה-31, שחזרה למגרשים לאחר פציעה קשה, כבשה ארבעה שערים דרמטיים, כולם בנגיחה. לוומבאק היתה הזדמנות להכריע את המשחק בהארכה מול יפן, אבל הבעיטה שלה מול השער היתה גבוהה מדי. בשער השוויון של יפן הכדור של סאווה פגע בה, הטעה את סולו ונכנס לשער. הקוף של מיה האם, ברנדי צ'סטיין, מישל אקרס ושות' עדיין על הגב שלה.
הרמה עלתה, השיפוט נשאר במקום
אם היה משהו שצרם לעין במונדיאל, היתה זו רמת השיפוט של האוחזות במשרוקית. השופטות נראו לעיתים כעיוורות במגרש, ורמת השיפוט בהתאם. החל מהתעלמות מתפיסת כדור ביד, ועד לפנדלים מפוקפקים ושריקות מעוררות מחלוקת. השחקניות עשו את שלהן על המגרש, השופטות חזרו כמה צעדים אחורה.
סולו, וומבאק וסאווה. שתיים עצובות, שלישית שמחה (רויטרס)
תפסנו אוויר, לא פעם ולא פעמיים
בכדורסל חיכו כמה וכמה שנים עד ששחקנית אחת פרצה את קיר הבטון שנקרא דאנק, ובכדורגל עדיין מחכים לשוערת שלא תיכשל כמעט בכל יציאה לכדור גובה. סולו, שוערת נבחרת ארה"ב, היתה יוצאת הדופן (עד לגמר), אבל שאר שוערות הנבחרות במונדיאל התקשו בזו אחר זו עם כדורי הגובה. כמעט כל בעיטה ישירה הפכה לשער, וכל נגיחה חזקה גרמו למבוכה. אולי במונדיאל הבא.
כמות קטנה ואיכותית
מספר השערים במונדיאל הנוכחי היה הקטן ביותר מבין ששת גביעי העולם שנערכו עד כה - 86 בסך הכל. עם זאת, אף קבוצה לא הובסה, לא ראינו תוצאות של 0:7 או 0:9 כמו בטורנירים קודמים והתוצאה הגבוהה ביותר היתה 0:4 (פעמיים).
רוסאנה הברזילאית חוגגת את אחד השערים היפים בטורניר (רויטרס)
מצד שני, כמה וכמה שערים ייכנסו לספרי ההיסטוריה: השער של מוניקה אוקאמפו ממכסיקו ב-1:1 מול אנגליה, שערה של רוסאנה הברזילאית מול אוסטרליה, השער של וומבאק עם השריקה לתום ההארכה מול ברזיל, נאומי קוואסומי שהדהימה את שבדיה וכמובן הנגיחה של סאווה מול ארה"ב.
חמש שנים אחרי, גרמניה עשתה זאת שוב
לא, לא מדובר בחוסר היכולת של הנבחרת הביתית לזכות בטורניר, אלא בארגון אירוע בסדר גודל עולמי על הצד הטוב ביותר. ישראלית שהיתה במונדיאל סיפרה שרחובות הערים המארחות התקשטו בדגלים של כל הנבחרות, האצטדיונים היו מלאים ברובם, אוהדים מכל הצבעים והמינים עודדו ומתנדבים עזרו לאורחים הרבים שהגיעו. תענוג של גביע עולם.
אצטדיון פרנקפורט ערב משחק הגמר. ארגון למופת (EPA)
בלי מריבות, בלי יללות, בלי טענות
הרמה הפיזית בטורניר היתה גבוהה. שחקניות לא חששו לרדת לגליצ'ים, תיקלו אחת את השניה, עצרו בגופן את היריבות ולא התווכחו עם השופטות. בניגוד לכדורגל גברים, בעיקר בארץ, שחקניות ספגו צהובים ואדומים ללא תרעומת וללא ויכוח עם האוחזות במשרוקית. עניין של אופי?
המאמנת המזמרת
סאנדהייג', המאמנת השבדית של ארה"ב, היתה בעברה חלוצה גדולה בנבחרתה הלאומית. היא כבשה 71 שערים ב-146 הופעות במדים הצהובים-כחולים, לפני שעברה לעמוד על הקווים.
פיה סאנדהייג'. הרבה יותר ממאמנת
בכל משחק ומשחק החזות הקשוחה שלה על הקווים התחלפה בחיוכים במסיבות העיתונאים והראיונות. יותר מכך, במסיבת עיתונאים לפני הגמר היא הפליאה את כוחה בשירה, מה שבהחלט אינו סותר את התחביב הגדול שלה. מדמיינים את לואיס פרננדז ככה?
הגיבורות הטראגיות של המונדיאל
מרתה מברזיל ובריגיט פרינץ מגרמניה נכנסות תחת הקטגוריה הזו. הראשונה לא הצליחה גם הפעם להוביל את נבחרתה לזכיה בטורניר גדול, הבקיעה אמנם ארבע השערים, אבל זה היה מאוחר מדי ומעט מדי. כנראה שזו היתה הקארמה הברזילאית של קיץ 2011.
השניה היא מלכת הכדורגל בגרמניה, שקיוותה לפרוש מהנבחרת עם תואר שלישי ברציפות. יפן קלקלה לה את התכוניות, אבל עוד לפני כן איבדה פרינץ את מקומה בהרכב הפותח, התעמתה עם המאמנת וסיימה את המונדיאל עם אפס שערים. לשתיים יש 14 שערים כל אחת בגביעי העולם, אבל את האחרון הן סיימו מוקדם מהצפוי.
ערוץ 1 נזכר מאוחר מדי
שלושה שבועות זה הרבה זמן כדי להפנים שהאירוע הגדול של הקיץ נערך במרחק של כמה שעות טיסה, בשעות שבהם עם ישראל יושב מול מקלטי הטלוויזיה. צריך לתת אשראי לערוץ הראשון ששידר את משחק הגמר, אבל למה בלי שעון ותוצאה על המסך?
אוהדות נבחרת יפן בטוקיו. אושר שחצה גבולות (EPA)
ואם כבר שידרתם את המשחק האחרון, שכלל פרשנות טובה מאוד של איריס אנטמן ורוני שניידר, אפשר היה להימנע מבורות כמו משפט הפתיחה של בוני גינצבורג - "פעם זה לא היה יותר מגימיק, אבל הזמנים השתנו".
חבל שאף אחד לא הודיע לאדון גינצבורג שהזמנים השתנו מזמן. כדורגל נשים הוא אחד הענפים הפופולאריים ביותר בעולם, רק אצלנו הוא עלה התאנה של ההתאחדות לכדורגל והגישה בהתאם.
לחיי המונדיאל הבא, קנדה 2015.
