מהעיירה לתנועת ההשכלה: ברדיצ'בסקי בקומיקס
הבחירה של היוצרים נאומובסקי ואלון, לעבד לקומיקס סיפורים של יוצר יהודי שמלאו כמעט מאה שנים למותו, מעניינת במיוחד דווקא בזכות הרלוונטיות של סיפוריו. המיניות המודחקת, הדת המאיימת והבחירה בחיים המודרנים, הוצאו מהבוידעם היישר אל הפופ
לא מעט קלאסיקות ספרותיות עשו מעבר לקומיקס. דמויות כמו אליס (ההיא מארץ הפלאות) או מפלצתו של פרנקנשטיין, הן דוגמאות שניתן למצוא להן מספר עיבודים. גם "הגילגול" של קפקא
ו"גאווה ודעה קדומה" של ג'יין אוסטין
זכו לגרסאות מאוירות (אצל אוסטין אפילו הוסיפו זומבים). במקרה של הקומיקסאים נועם נאומובסקי ודן אלון,
הם דווקא בחרו להעביר את כתביו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי לפורמט
הגרפי.
יצריות חייתית מול תרבות מנוונת (עטיפת הקומיקס)
בחירתם של נאומובסקי ואלון, יוצרים ישראלים צעירים, להתעסק בכתביו של סופר שנפטר בתחילת המאה הקודמת (1921) היתה יכולה להיראות תלושה במקצת, אלמלא היו הכתבים עדיין רלוונטים לימינו אנו.
ברדיצ'בסקי, שהושפע רבות מתנועת ההשכלה, החל בכתיבה חילונית בזמן ובמקום בהם כתיבה שכזו לא היתה מקובלת. כתוצאה מכך, הוא התמודד לא פעם ביצירותיו עם המאבק שבין הערכים וה"ניוון", כפי שהוא תפס זאת, של התרבות היהודית, לבין היצריות והאופי החייתי של האדם.
פרידה מהשטעטל
בסיפוריו הגיבור מתמודד עם הדילמה האם להמשיך ללכת בתלם ולהתפשר על חיים של בינוניות וקונופרמיזים, כפי שנראתה בעיניו ובעיני בני דורו העיירה היהודית במזרח אירופה, או להחליט לבצע בעיטה במוסכמות, עם כל ההשלכות הנובעות מכך, החל מגלות ונידוי, וכלה במוות.בעיבודם לכתביו של ברדיצ'בסקי, נאומובסקי האמון על הכתיבה ואלון המאייר, בחרו לקחת את החוט התמתי המקשר בסיפוריו, צעד אחד קדימה. הם חיברו יחד תשעה סיפורים לכדי יצירת קומיקס אחת, ואיחדו את דמויות הגיבורים השונים לדמות אחת בשם וסיל, שמובילה את ההתרחשויות בכולם.
הקונפליקט הדתי-חילוני. עזיבת העולם הישן בקומיקס של ברדיצ'בסקי
כך הקורא נחשף לוסיל במקומות וזמנים שונים. הוא מופיע כילד המגלה את מיניותו בבית הכנסת, בהמשך דרך עבודתו כשוחט וקצב, הופך גם לאיש משפחה, ובסופו של דבר מוצא פתרון בלתי נמנע לקונפליקט הדתי-חילוני שליווה את נפשו כל חייו.
הקורא מלווה את וסיל החל מילדותו, במאבקו הפנימי בין החינוך היהודי הנוקשה לבין רצונותיו החבויים. נקודת המפגש הראשונה של הקוראים עם וסיל מתרחשת דווקא בחדר השינה שלו. וסיל מאונן, בזמן שאביו צועק לו שהגיע הזמן ללכת לבית הכנסת. כך הוא כלוא בעולם בו עליו להתעלות מעל צרכיו הגשמיים ולחיות בהדחקה, כדי לנהוג בהתאם לאמונה שעל ברכיה חונך.
המפגש בין טבע האדם לערכים (או שמא הדיכויים) שהחברה מטילה על וסיל הגיבור, מתגלה כציר שסביבו נע הקומיקס כולו. ואולי כדי להדגיש את חריפות הקונפליקט האישי של וסיל בין היהדות לחילוניות, התרבות היהודית - הנאורה כלפי חוץ, מוצגת בקומיקס כרקובה עד היסוד, מלאה בצביעות, אלימות ושקרים.
טבע אנושי ואישי
ההחלטה להציב את הסיפורים, שבמקור נכתבו בנפרד ולהם גיבורים שונים, על פני ציר זמן רציף שבמרכזו דמות אחת, יוצרת סיפור ביוגרפי, אותו ניתן לקבל כאלטר-אגו של ברדיצ'בסקי עצמו. ישנם קווי דמיון רבים בין השניים - החל מילדותו של ברדיצ'בסקי בפודוליה היהודית ועד מעברו לברלין החילונית, ממנה המשיך לכתוב על העיירה היהודית אותה עזב.
ציור רזה ו"מכוער", שחור על גבי לבן, בתואם ליצירה הכתובה
סגנון ציורו של אלון מתאים כמו כפפה לעולמו הסיפורי של ברדיצ'בסקי. סיגנון ציור רזה, "מכוער", שמיטיב להחיות את המציאות הדלה והעגמומית של העיירה היהודית של המאה ה-19. זהו סגנון שפונה קודם כל ליצר המאפשר לעסוק בנושאים אלימים ומיניים, ולא ממקום ראוותני. זוהי אינה חגיגה של אלימות לשם אלימות, או עירום לשם מציצנות, אלא הצגת הטבע האנושי הנחשף כפי שהוא ללא יומרות.
האיורים הפשוטים, כביכול, בשחור לבן משרתים נאמנה את כתיבתו של הסופר, ואת האסתטיקה המשתקפת מסיפוריו. זהו עולם המאוכלס בדמויות שטוחות, כמעט קריקטוריסטיות, אשר הקורא לעולם אינו נחשף לפסיכולוגיה שלהן. לא מדובר על דמויות עגולות בעלות מניעים מורכבים, אלא על יצורים המונעים על ידי היצרים הבסיסיים ביותר של האדם. גיבור הסיפור מונע מתוך אידיאולוגיות וומחשבות נעלות, אלא על ידי יצר פנימי וראשוני.
בפרק הראשון, כאמור, וסיל מתמודד עם יצר המין שלו, עוד נושא שילווה אותו במהלך חייו. מוטיב חוזר נוסף שמופיע בתחילת הקומיקס הוא המוות - שנתפס כחלק מהמציאות היום יומית של ברדיצ'בסקי, והנרטיב שנבנה בעיבוד של נאומבסקי ואלון משקף זאת. וסיל חווה את המוות בצורה פסיבית כאשר אביו ומושא תשוקתו נלקחים ממנו בתחילת הסיפור.
נקודת החולשה של הטקסט המעובד טמונה בקפיצות בזמן קדימה, ואחורה, שמשאירות לעיתים את הקורא מעט מבולבל בהקשר למהלך האירועים. אך הרעיון המרכזי בהחלט קיים: אותה תחושת זרות של יהודי המרגיש מנוכר בתוך מה שאמור להיות סביבתו המוכרת והביתית.
זוהי חוברת הקומיקס השנייה שמוציא הצמד תחת ההוצאה שלהם Chrome Handle Comics. החוברת הראשונה הנקראת: "You’re my wish" נכתבה באנגלית, ומספרת על בחור תמהוני שמשכנע בחורה שאיבדה את זכרונה, שהיא בת זוגו. בימים אלו הם עובדים על פרויקט חדש בו יארחו מאיירים נוספים מהארץ ומחו"ל.
הבחירה של נאומובסקי ואלון לעבד לקומיקס את סיפוריו של יוצר יהודי שמלאו כמעט מאה שנים למותו, ראויה להערכה רבה. התרגום של יצירה הנתפסת כארכאית, ואף אולי ככזו שאין לה מקום תרבותי אמיתי מחוץ לאקדמיה, ולהופכה למדיום שמקומו בתרבות הפופ הישראלית הולך וגדל, מביא לידי תוצר מעניין שמוכיח את הרלוונטיות של ברדיצ'בסקי כיוצר, גם היום בישראל של 2011, אולי ממש כמו אז, במזרח אירופה של המאה הקודמת.
הקומיקס "הכרונולוגיה של וסיל" יוצג במסגרת פסטיבל "שוקמיקס" בפסטיבל Animix בסינמטק תל אביב.
רוצים לקרוא עוד על קומיקס? היכנסו לכאן!
צעיר יהודי בין החיים לבין המוות. מתוך הקומיקס
איור: דן אלון, כרום הנדל קומיקס
מומלצים
