העובד עבר למתחרים: איך שומרים על המידע?

סוד מסחרי הוא כזה שאינו נמצא בנחלת הכלל. הוא יכול לנוע משולי רווח של חברה מייצורו של מוצר שהיא מייצרת, נתונים על חוסנה הפיננסי, הליך ייצור מיוחד שלא ניתן לפיצוח בהנדסה חוזרת, גובה הצעה שהיא מתעתדת להגיש במכרז, כוונתה לרכוש מתחרה או להירכש על ידו, הערכת הסיכון שלה לגבי תביעה שהוגשה נגדה, או טיב קשריה עם מי מלקוחותיה המרכזיים.

ארגון שמתפשט מסודותיו המסחריים הינו ארגון שנגזרת עליו כליה כלכלית.

למדר את המידע ולהחתים העובד על חוזה

אילו פעולות נדרשות לשם שמירה על סודות מסחריים אלו? בראש ובראשונה נדרש כל גוף עסקי למדר ככל הניתן את עובדיו מסודותיו המסחריים.

חשיפה לסוד מסחרי חייבת להיות על בסיס צורך מוחשי בלבד – need to know basis. ככל שידעו פחות אנשים את פרטי הסוד המסחרי, כך יקטן הסיכון לזליגתו למתחריו. מידור הוא אמצעי פשוט ויעיל מאין כמוהו לשם שמירה על סודות הארגון.

קו שני של הגנה בפני גזילת הסוד המסחרי הוא ביצירת קשר חוזי מוגדר היטב בין הגוף לבין העובד הנחשף לסוד המסחרי. במסגרת חוזה זה יש להגדיר היטב מהו סוד מסחרי, ליתן דגש על הצורך בהגנה על הסוד המסחרי וחשוב מכך, יש לקבוע סנקציות נוקשות בגין גזילת הסוד על ידי העובד, שהרי חוזה זקוק לסנקציה לצורך קיומו.

בראש ובראשונה יש לקבוע פיצוי מוסכם בערך גבוה במיוחד בגין גזל סוד מסחרי שהרי פיצוי מוסכם הינו כזה שהצדדים צפו מראש כראוי בגין הפר החוזה והוא אינו דורש לפיכך הוכחת נזק. הוכחת נזק הינה הליך מורכב בבית המשפט וראוי להימנע ממנו בדרך זו. עובד שידע שאם גזל סוד מסחרי ממעבידו הוא צפוי לשלם פיצוי כספי ניכר יהסס בטרם יגזול סוד מסחרי זה.

סוד מסחרי או חופש העיסוק?

לשם קביעה האם מדובר בסוד מסחרי או לא, יש לקבוע בצורה ברורה ונחרצת מהם הסודות המסחריים של המעביד. יש לזכור שעובד זכאי לעבוד בתחום בו התמחה, וכי אם הידע הגלום בסוד המסחרי הגיע לעובד במהלך עבודתו אצל בעליו של הסוד המסחרי וידע זה הפך לחלק מכישוריו המקצועיים הכלליים – הוא אינו סוד מסחרי כלל.

בתי הדין לעבודה דחו בשאט נפש ניסיונות חוזרים ונשנים של מעסיקים למנוע תחרות מצד עובדיהם לשעבר. ואולם, אין דינו של חופש העיסוק כזכותו הקניינית של המעסיק להגן על סודותיו המסחריים, שהם זכות יסוד בפני עצמה. זכותו של עובד לעבוד אינה גוברת על זכותו של מעסיק בסוד המסחרי שלו וכפי שאין זכותו של עובד ליטול עימו את המחשב עליו עבד או את הכסא עליו ישב, כך אינו יכול ליטול עימו את הסוד המסחרי של המעסיק, שעה שהוא עובר לעבוד במקום עבודה חדש.

מה אומר החוק

ההגנה על הסודות המסחריים מוסדרת בחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט – 1999. חוק זה מגדיר סוד עסקי כמידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו.

מכאן, שהחוק עצמו דורש מן המעסיק לנקוט באמצעים סבירים לשמור על סודיות הסוד המסחרי שלו. סוד מסחרי שאינו נשמר אינו סוד כלל ועיקר.

חוק עוולות מסחריות קובע שלבית המשפט יש סמכות לפסוק פיצוי בגין גזל סוד מסחרי בסך העולה לכדי 100,000 שקל מבלי שהמעסיק יידרש להוכיח כלל שגזל הסוד המסחרי גרם לו לנזק כלשהו. פיצוי זה, הקרוי פיצוי סטטוטורי, מלמד שהחוק רואה בחומרה הפרת סודות מסחריים והעניק לבתי המשפט סנקציה של ממש להתמודד איתה.