מחאת האוהלים טרנדית והציבור צבוע

דווקא הספונטניות האותנטית של מחאת האוהלים על השתוללות דמי השכירות בארץ, מאיימת להפוך אותה לעוד ונטילציה לאומית. אמנם היא קתרטית מבחינה פסיכולוגית וסקסית מבחינה תקשורתית, אך עקרה מבחינה פרקטית. אז בואו נעשה סדר.

מחאת האוהלים - סיקור נרחב ב-ynet

די לבלבול: נדל"ן אינו קוטג' 

ראשית, קוטג' אינו באמת מוצר הכרחי, לכן היה קל שלא לצרוך אותו, בהיפוך מוחלט מדירה, אם כי אין הכרח שתהיה במרכז. מחאת הדלק כשלה בעבר בדיוק מסיבה זו, ואותה סכנה מרחפת כעת על מאבק שכר הדירה.

די לאשליה: ההבדל בין מחאה למהפכה

מחאות שקל להצטרף אליהן הן חרב פיפיות. ככל שרף הכניסה נמוך יותר, כך יכולת ההתמדה במאבק עד כדי מהפכה ממש - קטן יותר. ולהיפך. למה? כי "בא בקלות, הולך בקלות". מהפיכות אמיתיות מחייבות גרעין קשה של משוגעים לדבר שמוכנים לשלם מחירים אישיים (זמן, כסף, עצבים) עד שתושג המטרה, והם אלה שסוחפים אחריהם את היתר.

די להשארת המאבק בידי הסטודנטים

ככל שהמחאה נתפסת סטודנטיאלית יותר, כך היא חלשה יותר. למה? כי אנו מצפים מתקופה זו בחיים שתאופיין במאמץ, כך שמעבר לאמפתיה הורית כללית, אנו רוצים שהצעירים לא יהיו מפונקים ושאם הם רוצים את הפינוק של חיים במרכז – ישלמו את המחיר. אבל נפגעי שכר הדירה הם גם בני כל הגילאים וגם עליהם לפעול בעוצמה עבור שינוי ממשי. אולם, הורים עם מחויבויות לא ייטו לשלם את המחיר האישי של שהייה באוהלים לאורך זמן ויותירו את הבמה לצעירים, מה שיפגע במאבק הכולל, שאת מחיריו גם הם ישלמו.

די לדמוניזציה של בעלי הבתים

אני הראשונה להסכים שיש ניצול ציני של האזרח הקטן מצד טייקונים. אבל דווקא הפעם לא זה המקרה. מיהם בעלי הדירות? רובם אנשים ממעמד הביניים עצמו, שחסכו שנים או לקחו משכנתאות עתק על חלק ניכר משווי הנכס כדי "שיהיה לילדים" או כחיסכון לפנסיה עבור עצמם.

האם אין בין בעלי הדירות גם מניאקים? בטח שיש. בדיוק כמו הפיזור הסטטיסטי של תכונה זו באוכלוסיה כולה. אבל רובם אינם להטוטני נדל"ן. הם הקוראים של טור זה ממש, השכן, הדוד, החבר מהעבודה, והם פשוט מנסים למטב את מה שהשוק מציע כי לדעתם אפיק השקעה זה, יותר יציב מהבורסה (מה שמעיד שהשיקול הוא לרוב אמוציונאלי יותר מאשר רציונאלי, מה ששוב מוכיח שאין אלה הטייקונים).

די לצביעות הקבועה של הציבור 

לו היית אתה בעל דירה, האם היית מתנדב להוריד את שכר דירה מיוזמתך, סתם כי זה יותר פייר ומתוך אלטרואיזם ואהבת אדם, למרות שהשוק גואה לטובתך? האם הצעת אי פעם, מיוזמתך, העלאת שכר שמעבר לעלות המקובלת באזור שלך: למטפלת, לבייביסיטר או נותן שירותים אחר? לא! אז בואו נפסיק להיתמם.

די לבריחה מאחריות

הפתרון המיידי היחידי (לא במקום פתרונות הטווח הארוך לשוק הנדל"ן) הוא לגמרי אצל השוכרים עצמם. זה לא שהמחירים עולים ואתם נאלצים לשלם. זה הפוך: אתם מוכנים לשלם כל סכום, עבור כל קיטון רעוע, כל עוד המיקוד הוא לטעמכם, ולכן המחירים מאמירים ללא גבול! רוצים להיות כמו הקוטג'? אז תפסיקו לשחק את המשחק. אל תשכרו או תעברו זמנית לפריפריה. המשכירים ייכנסו להיסטריה משום שלרובם המשכנתא היא טבעת חנק בהיעדר שכירות שוטפת, והמחירים ירדו.

די למחאה כטרנד

כך היא מאבדת את העוקץ שלה וזה רק עניין של זמן עד שיבוא הטרנד הבא שיגנוב את הסיקור התקשורתי. הצביעות והבריחה הקבועה של הציבור מלקיחת אחריות, מציעות שרצף המחאות האחרונות אינו מעיד על-כך שהפכנו לעם של מהפכנים, אלא דווקא שאנו הולכים שולל אחרי המעטפת במקום לשנות את המהות.

הכותבת היא בעלים ומנכ"ל BossProblem הפורטל להצלחה בעבודה