המפצלים מנסים לרכוב על הגל: "לחלק דירות"
מחאת הדיור נולדה באופן ספוטנאני מתוך מצוקה אמיתית, אך יש כבר מי שרואה בכך הזדמנות לתרגם זאת לכסף מהיר וקל: "יותר זול מאוהל ברוטשילד", נכתב במודעה שהציעה דירה בגודל 22 מ"ר במחיר 4,500 שקל. במקביל, בעלי הדירות המחולקות זוכים לרוח גבית מח"כ שנלר, שיוזם חקיקה בנושא
מחאת האוהלים נגד מחירי הנדל"ן ממגנטת אליה רעיונות שנויים במחלוקת לפתרון הבעיה. כך למשל, ח"כ עתניאל שנלר (קדימה) הודיע היום (ב'), שבכוונתו ליזום חקיקה עוד בטרם סיום מושב הכנסת הנוכחי, לפיה בערים בהן מעל 100 אלף תושבים תתאפשר חלוקת דירות , במטרה לפתור את מצוקת הדיור לצעירים.
מחאת האוהלים - סיקור נרחב ב-ynet
אף ששנלר הודיע כי היוזמה תותנה בפיקוח צמוד של העירייה ויצירת תנאי בסיס למגורים בכל אחד מחלקי הדירות, נדמה שהוא לא ממש ער למצב בשטח: אם לא די בכך שמדובר בדירות קטנטנות ששכר הדירה המבוקש בגינן גבוה להפליא, הרי שרובן ככולן סובלות משלל בעיות – הזנחה ומחסור בתשתיות בסיסיות, קושי בקריאת מוני החשמל והמים המשותפים, תחושה שהשכנים גרים בתוך הבית בזכות קירות הגבס, עומס חנייה ועוד.
"כבר חודש שאני ואשתי מחפשים דירה בתל אביב, וראיתי דירות פשוט מחרידות", מספר ל-ynet ניר בן ה-31, תושב העיר. "במודעה כתוב שהדירה בגודל 60 מ"ר ומרווחת, אך כשאתה מגיע אליה מתברר שהיא לא מרווחת, לא 60 מטר ולא נעליים. הייתי בדירות מפוצלות של שני חדרים עם שירותים ומקלחת משותפים לדירה הצמודה, שדרשו בעדן 4,500 שקל. ראיתי דירה שהמיטה הייתה בתוך המטבח, ממש מטר מהכיור שבו שוטפים כלים, והבן אדם שם עוד אמר לי שזה ממש חסכוני מבחינת מים. ראיתי דירה שהגודל שלה היה 35 מטר ורצו עליה יותר מ-4,000 שקל".
"יותר מ-3 אנשים - מסיבה רבת משתתפים"
ניר מוסיף שבמקרה אחר הוא ראה דירה מחולקת שהסלון שלה היה בעבר מרפסת. "בעל הדירה פשוט בנה לסלון גג מפלסטיק וסגר את זה לחדר. שאלתי אותו מה עושים בחורף אם יש חורים והוא אמר לי שאין בעיה - הוא יסגור את זה עם סיליקון. אבל לחוצפה אין גבול - ממש אתמול נתקלתי במודעה לדירה במחיר 4,500 שקל. הבעלים כתב במודעה: "יותר זול מאוהל ברוטשילד", וכששאלתי אותו מה גודל הדירה הוא התחמק, עד שבסוף אמר שזה 22 מטר, אבל מאוד מרווח".
מלבד גודלה הזעיר של הדירה, היא נאלצה להקפיד על מעקב מתמיד אחר חשבונות החשמל שהיא נדרשה לשלם לבעלת הדירה מידי חודשיים במזומן, שכן היה מונה אחד בדירה המפוצלת. לדבריה, היא הופתעה לגלות שכל מי שהגיע לראות את הדירה, לא היסס לגבי המחיר שביקשה הבעלים. "דירה בגודל 30 מ"ר זה לא בית", היא מסכמת.
"תוספת דירות זולות לשוק"
ובכל זאת, שנלר סבור כי מדובר בפתרון נכון, שיגדיל את היצע הדירות הקטנות בערים הגדולות ושיאפשר מגורים זולים יותר במרכזי הערים, תוך יצירת מנגנון פיקוח על תנאי המחייה והשכירות. "בבנייה החדשה אין כלל דירות קטנות, כך שמלכתחילה אנחנו לא מאפשרים לזוגות צעירים לשכור דירה המתאימה להם. חלוקת דירות, אם היא תעשה תחת פיקוח, תוסיף יותר דירות זולות לשוק ותרחיב את ההיצע. זו מטרה חשובה ופתרון אפשרי לחלק מהמצוקה שאליה נקלעו תושבי הערים הגדולות", הוא מציין.
שנלר מוסיף, כי "עד כה נהגו בעלי דירות בערים הגדולות ובעיקר בתל אביב לפצל דירה לשתיים, שלוש ואפילו ארבע דירות קטנות, אך החלוקה הובילה ליצירת מתחמים שאינם ראויים למגורים, תוך חלוקה של חשבונות חשמל, מים וארנונה בין הדיירים השונים. "המצב הלא תקין הוביל למלחמה של הרשויות המקומיות ובראשן עיריית תל אביב נגד התופעה, עד שזו נאסרה כליל. הצעת החוק החדשה תאפשר חלוקה של דירות כהוראת שעה לחמש השנים הבאות, אלא שהפעם עם שורה של מגבלות שנועדו להגן על הדייר ולשמור על תנאי מחיה וסנטריה טובים עבורו, מבלי לפגוע בנכס".
את היוזמה הוא מגבש בסיוע צוות מומחי נדל"ן בראשות עליזה כהן, מנכ"ל רשף נכסים. לדבריה, "שוק הנדל"ן חייב להציע דירות קטנות וזולות כפי שניתן למצוא בכל העולם. אין שום בעיה עקרונית לקחת דירה של 100 מ"ר ולחלק אותה לשתיים ואפילו לשלוש דירות פונקציונאליות ובלבד שכל אחת מהן תהיה דירה ראויה למגורים. תפקידה של העירייה לוודא שהדירה אכן ראויה ולקבוע סטנדרט ברור ואחיד – לא למנוע מצעירים לגור בעיר".
"פיצול דירות - לא מתאים למרכזי הערים"
ד"ר אמילי סילברמן, עמיתת מחקר בכירה בטכניון ומרצה במכללה החברתית כלכלית, דווקא לא פוסלת את היוזמה על הסף: "פיצול דירות זה לא הפיתרון, אבל הוא יכול בהחלט לעזור", היא אומרת ל-ynet. עם זאת היא מדגישה, שיש לעשות זאת בצורה מבוקרת, הם הצבת סטנדרטים מדויקים של גודל מינימאלי, מתן שירותים בסיסיים, חיוב תשלום חשבונות בנפרד, ואפשרות להתלונן על בעל הדירה. "כיום אין שום פיקוח והמצב מוגזם. אם חקיקה כזו תעבור, צריך להקצות תקציב לפיקוח ולא להעמיס את הנושא על הרשויות המקומיות", היא אומרת.
סילברמן מוסיפה, שכיום מנסים למנוע פיצול דירות בישראל, "מכיוון שהשירותים הציבוריים דוגמת חניות ומוסדות חינוך, מתוכננים לפי כמות משקי הבית, ופיצול לא מאפשר להם לעמוד בעומס. שנית, משום רצון לשמור סטנדרטים מינימאליים לדירה. כשמאפשרים פיצול בלי בקרה – אנשים גרים בקופסאות גפרורים". לדבריה, יש מקומות בעולם שמשתמשים בפיצול כדי להגדיל את מלאי הדירות, אבל בהתאם לשני תנאים אלה, "כלומר באזורים שבהם לא תתווסף אוכלוסייה מעבר לקיבולת של השירותים הציבוריים ותוך הקפדה על סטנדרטים".
עם זאת היא מסייגת, כי לא מדובר בפתרון שמתאים למרכזי הערים. "פיצול דירות מתאים למקומות עם צמודי קרקע או דירות גדולות במיוחד, שאוכלוסייתם מזדקנת", היא מסבירה, "כך למשל בשכונת דניה בחיפה – ילדי השכונה מתבגרים ועוזבים את הבית, יש די שירותים ציבוריים באזור והיא קרובה לאוניברסיטה".
גם שמאי המקרקעין ארז כהן, בעד פיצול הדירות, כפיתרון שניתן ליישם אותו תוך זמן קצר : "יש להחזיר את פיצול דירות לתל אביב בהתאם לקריטריונים ידועים מראש כדי להגדיל את היצע הדירות להשכרה", הוא אומר. "כך למשל בשכונת נוה אביבים ובשיכון ל', יש דירות גדולות של 150 מ"ר, אותן אפשר בהחלט לפצל. פיצול הדירות יצעיר את האזורים הללו, יעלה את היצע הדירות השכורות ויורד את מחירן".
לפנייה לכתב/ת 
