מורים לאזרחות: נתקשה ללמד על דמוקרטיה

החלטת משרד החינוך לשנות את תוכנית הלימודים החדשה באזרחות חוללה סערה במערכת החינוך. לצד מורים שתומכים במגמה של חיזוק היהדות והלאומיות, סבורים אחרים שהדבר יגרום לפגיעה קשה בלימודי הדמוקרטיה.

יהושע רץ, מורה לאזרחות בתיכון תפן בגליל, מוטרד מאוד מחיזוק הערכים הלאומיים על חשבון הערכים הדמוקרטיים. "בשנים האחרונות ישנה נסיגה ברמת הדמוקרטיה במדינה, בעיקר בקרב הנוער שנעשה קיצוני בעמדותיו ומרבה להתבטא בגזענות וחוסר סובלנות, אך תוכנית הלימודים לא נותנת לכך מענה",

הסביר רץ, "אם כמורים נתן דגש רב יותר על יהדות ופחות על דמוקרטיה התוצאה תהיה שהתלמידים יתקשו להפנים מהי דמוקרטיה אמיתית".

בין היתר כוללים השינויים בתוכנית הלימודים מבוא היסטורי על הצהרת בלפור והחלטת החלוקה של האו"ם ב-1947. הכרזת העצמאות תילמד תוך מתן דגש על הצידוק ההיסטורי והבינלאומי להקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל. כן יושם דגש על כך שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, תוך מתן הסבר מנקודת מבט דמוקרטית.

נהאיה פרג', מורה לאזרחות מתיכון כפר קאסם הביעה צער על כך שהתוכנית החדשה "מתעלמת מצרכיו של התלמיד הערבי". לדבריה, "גם התלמידים הערבים הם אזרחי המדינה, אבל כאשר מלמדים אותם באזרחות על ציונות ויהדות במקום פלורליזם ודמוקרטיה, התוצאה היא שהתלמידים מפסיקים להתעניין בשיעור ומרגישים ניכור ואי שייכות למדינה".

איזון בין דמוקרטיה ללאומיות

לעומתם יש כאלה שטוענים כי השינוי דווקא חיובי. "המגמה שהוביל משרד החינוך היא חיובית אך לא מספיקה והיה דרוש שינוי חד יותר בתוכנית הלימודים שתאפשר למערכת החינוך להילחם בדה-לגיטימציה של ישראל בעולם וללמד את תלמידי ישראל שמדינת לאום זה מוסרי ודמוקרטי", טוען יוסי לונדין מורה לאזרחות וראש המסלול להכשרת מורים לאזרחות במכללת 'אורות ישראל'.

לדבריו, "העובדה שכיום הדמוקרטיה מזוהה בקרב ציבור רחב עם גישות ליברליות ולעתים הזויות, יוצרת אנטגוניזם אצל בני הנוער ולכן דווקא מתוך הרצון לשמור על הדמוקרטיה צריך לחנך לדמוקרטיה מאוזנת,

שנותנת מקום גם ללאום ולא רק לפרט".

ד"ר ריקי טסלר, יו"ר הפורום האקדמי לאזרחות וחברת בית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית, סבורה כי הלחץ הציבורי סייע בשמירה על האיזונים בין דמוקרטיה ולאומיות ומיתון הצביון היהודי: "מדובר בשינוי לגיטימי המקובל במרבית מדינות המערב אשר מלמדות תחילת הלאומיות כבסיס לאזרחות והבנת הרקע שעליו צמחו המדינה ואזרחיה".

עם זאת, הבהירה כי  "השינויים חייבים להיעשות ברגישות כדי למנוע מצב של פגיעה בערכים דמוקרטיים וזכויות המיעוט. התוכנית החדשה עונה על הקריטריונים אך יש להמשיך ולפקח על הנושא כדי למנוע פגיעה עתידית באיזון הדק".