אז הרב אלישיב אמר
בעוד שישנם פסקי הלכה של "גדולי הדור" שהציבור החרדי מקפיד ליישם - מאחרים הוא מתעלם. תלוי מה רוצים העסקנים
הדרך להכריע בכול נושא שנוי במחלוקת הקשור לעולם ההלכה, בין במישרין ובין בעקיפין - היא דרך "דעת תורה". דעת התורה משמשת כמו האיפון בג'ודו, וכאשר אחד הצדדים שולף אותה, מוכרז ניצחון באופן אוטומטי.
כיצד יודעים מהי דעת התורה? על פי מה שפוסק מי שהוא גדול בתורה. וכיצד מחליטים מיהו "גדול בתורה"? שאלה זו מסובכת יותר, אך בכל דור ודור יש מספר מצומצם של פוסקים, שגם אם לא כולם מסכימים עם השקפת עולמם, אין חולק על גדולתם הרוחנית ועל סמכותם ההלכתית. לבודדים שבהם אף מוענקת דרגת "גדול הדור".
הפער שבין הפוסקים לציבור
שני "גדולי הדור" המשמעותיים בדורנו הם, ללא ספק, הרב עובדיה יוסף והרב יוסף שלום אלישיב, העומדים בראש הפירמידה הספרדית והליטאית, בהתאמה. יש משהו מעורר הערכה בכך שציבור שלם נוהר אחר דבריהם ומציית לפסיקותיהם בצורה עיוורת, ללא התלבטות. אך כאשר בוחנים את המציאות לעומקה, מצטיירת תמונה שונה מזו המקובלת.
נראה כי בעוד ישנם פסקי הלכה שהציבור החרדי מבסס עליהם את אורח חייו, מאחרים הציבור פשוט מתעלם, ולעתים אף פועל בניגוד גמור אליהם.
הרב עובדיה יוסף, למשל, הביע לא פעם ולא פעמיים את התנגדותו הנחרצת לחבישת פאה נוכרית, תוך אזהרות והפחדות בנוגע לעוצמת החטא ועונשו. המציאות, לעומת זאת, מעידה על כך ששוק הפאות הוא משגשג בציבור החרדי, גם בקרב נשותיהם של אנשי ש"ס המובהקים ביותר.
גם ידוע כי הרב עובדיה היה נוהג להאזין עם ילדיו לשיעוריה של נחמה ליבוביץ' ששודרו ברדיו, וכי לאחרונה פסק כי אין כל בעיה להעלות נשים לשידור, לאחר שרדיו "קול ברמה" המזוהה עם ש"ס, החליט כי לא ייאפשר לנשים לעלות לשידור. בפועל, לא רק שלא ראינו כי "קול ברמה" פותח קורס שדרניות, אלא שאנשי התחנה אף הצהירו במפורש כי למרות הפסיקה, לא ישנו את המדיניות בכל הנוגע להשמעת נשים. רק איומים בנקיטת סנקציות מצד הרשות השנייה, גרמו להם לשקול לשנות את החלטתם.
המלצות לחוד, ועסקנות לחוד
מקרים דומים ניתן לזהות גם בצד הליטאי של המפה. כך, לפני מספר שנים הוציא הרב אלישיב הוראה שלפחות 30% מן התלמידות שיקבל כל בית ספר על-יסודי, יהיו יוצאות עדות המזרח. במקרה זה הציבור החרדי לא התעלם ממכסת ה-30%, אך בחר להעניק לעניין פרשנות אחרת. ממסמכי האגף לחינוך חרדי בעיריית ירושלים, ומדברים שנמסרו למשרד מבקר המדינה - עולה כי בתי ספר מסוימים רואים בכך מכסה מקסימלית, ואינם מוכנים לקבל בנות ממוצא ספרדי במוסד שבו מכסת הבנות ממוצא זה התמלאה.
גם ללא הנתונים הרשמיים העולים מדו"חות מבקר המדינה, ברור לכול שברבים ממוסדות הלימוד החרדיים האפליה העדתית הולכת וגוברת. חומות ההפרדה מתבצרות, ותלמידות ספרדיות רבות נשארות בבית. בשבוע שעבר שוב הצהיר הרב אלישיב כי האפליה בסמינרים היא גזל מהמדינה, וכי ייאבק בה בדרכים רבות, בהן שלילת תקציבים
ממנהלי מוסדות שאינם נשמעים לו. נותר לתהות כיצד מנהלי הסמינרים האשכנזים שאמורים לקבל את מרותו של הרב אלישיב, פועלים בניגוד גמור אליהן.
נראה כי "דעת התורה" איננה בהכרח דעתם של הגדולים בתורה, פעמים רבות היא משקפת יותר
את דעתם של העסקנים החרדים, המתאימים אותה לאינטרסים שלהם. אלה מבליטים את דעת רבותיהם, משתמשים בהמלצותיהם, ומבססים עליהן מאבקים כאשר דעתם מוצאת חן בעיניהם. אך כאשר היא אינה עולה בקנה אחד עם מטרותיהם השונות, הם דואגים להעלים אותה.
אותם אלה שמבקרים בחריפות את מי שאינם מתיישרים עם דעת התורה, מתעלמים ממנה בעצמם. זאת מבלי להיכנס לעובדה שפעמים רבות ישנה התנגשות בין דעות הפוסקים מן המחנות השונים. על העסקנים החרדים לבחור: או שיישמעו לדעת התורה גם כאשר אינם מסכימים איתה, או שיפסיקו לנופף בה, בכל פעם שהם נקלעים לעימות עם אחרים.
לפנייה לכתב/ת 
