תדאגו ליהדות, הדמוקרטיה תסתדר
מורים לאזרחות ששמעו על תכנית הלימודים ששמה דגש על הפן היהודי הזדעקו מיד: "חרדיזציה!" הם כנראה שכחו שהיהדות היא גם שלהם. ולמה לא צריך לדאוג לדמוקרטיה?
בשנים שבהן למדתי בישיבה, נסעתי אחת לשבוע, במשך כמה שנים, לקיבוצים שונים באזור ים המלח כדי להכין את הילדים שהגיעו לגיל בר מצווה לקראת האירוע המרגש. המפגש עם אותם ילדים היה מיוחד ונדיר. מצד אחד, בחור ישיבה חרדי עם כיפה שחורה על ראשו, מצד שני ילדי קיבוצים נעימים ומתורבתים, שביניהם לבין העולם שממנו באתי פעורה תהום אידאולוגית עמוקה.
הלימודים עם כל אחד מאותם הילדים ארכו כמה שבועות. את המנגינה הידועה של קריאת התורה, שאותה יטעימו בטקס בר המצווה, לימדתי בימים ספורים. בכל שאר הזמן "הטענתי" אותם - כך כהגדרת הוריהם - בבסיסי היהדות שאצל רובם לא היו קיימים. מהם תפילין, תפילה, מזוזה, ספר תורה, סידור ועוד
לעתים, כשילדי בן ה-4 אומר את תפילת "שמע ישראל" לפני שהוא הולך לישון, אני נזכר באותם ילדי הקיבוצים. את ה"שמע ישראל" הזה שהוא מדקלם מגיל שלוש, למדתי יחד עם אותם נערים. לא באשמתם, אלא כי הם פשוט לא למדו זאת בבית ספרם.
המשפט היהודי המיתולוגי הזה הוא כל-כך בסיסי, שאחרי השואה הנוראה הרב כהנמן, ראש ישיבה דגול, היה מסתובב בעולם ואוסף מהמנזרים את אותם הילדים שנלקחו לשם. כאשר היה עובר לידם אמר בלחש "שמע ישראל" וכך נזכרו אותם הילדים באבא ובאמא שלהם - והיו רצים אליו בדמעות. כך איתרו את ילדים יהודים.
אני זוכר כיצד מנהיג הציבור החרדי, הרב שך זצ"ל, עמד על הבימה בבנייני האומה בירושלים כאשר היה בן יותר מ-100 שנים וזעק בדמעות "איך ילדי הקיבוצים יידעו עוד כמה שנים שהם יהודים?"
יהודיזציה, לא חרדיזציה
ואכן היום, לרבים מהילדים במדינת היהודים אין כמעט מושג מה זו יהדות. זו עובדה מצערת, אבל לימודי יהדות אינם קיימים. לכן, כששמעתי שמשרד החינוך אישר תוכנית לימודים באזרחות ששמה דגש על הצידוקים ההיסטוריים להקמת המדינת היהודית, לוח השנה היהודי והזהות היהודית - נדהמתי גם לשמוע ביקורת ממורים שטענו שלא יהיה מספיק זמן ללמד על דמוקרטיה. וחמורה מכך היא האמירה של כמה מורים
שהעידו על חשש מ"חרדיזציה" של מערכת החינוך.
מדוע לכל הרוחות בכל פעם שמוזכרת המילה 'יהדות' מיד מחברים אליה רק את החרדים? היהדות היא של כל העם. חבל שבמקום לעודד את שר החינוך על המהלך שיחזק את המדינה היהודית, מנסים לפגוע ביוזמה.
תגבור לימודי היהדות בבתי הספר הממלכתיים קריטית מאין כמותה למען חיזוקה של המדינה היהודית ולמען ביצורו של העם היהודי. היהדות איננה שייכת לחרדים, היהדות היא של כולנו - ואותם ילדים לעולם לא יקראו או ילמדו על בסיס העם והמסורת שלהם משום עיתון או כלי תקשורת אחר. אל תראו זאת כחרדיזציה, אלא כיהודיזציה. תאמינו לי, מורים יקרים, את הדמוקרטיה הם יכירו היטב במהלך חייהם, ישמעו עליה ברדיו, יקראו עליה בעיתונים ויחיו על פיה. אנחנו יהודים, כולנו. חיזוק בסיסי היהדות בבתי הספר הממלכתיים נכונה, ראויה וחשובה מאין כמותה לעתיד המדינה היהודית, והעתיד שלנו.