האם ילד שישן עם הוריו יפתח בעיות התנהגות?
הילד לא מוכן לישון במיטה שלו ומצטרף אליכם כל לילה? מחקר חדש בארצות הברית מגלה שלינה משותפת עם ההורים בגילאי שלוש עד חמש אינה מעלה את הסיכון להפרעות התנהגות או בעיות קוגניטיביות, ואינה קשורה לדיכאון אצל האם
הנתונים הבאים יעוררו מחאה של לא מעט פסיכולוגים ורופאים, שהזהירו עד כה מפני שינה של הילד במיטת ההורים: מחקר חדש מגלה ששינת הפעוט עם ההורה בלילה אינה מגבירה את הסיכון לבעיות התנהגות או לבעיות קוגניטיביות. המחקר החדש פורסם בגיליון האחרון של כתב העת Pediatrics.
בשנת 2005 המליצה האגודה האמריקנית לרפואת ילדים שלא לישון עם התינוק
במיטה, בשל הסיכון המוגבר למוות בעריסה, אולם לא ניתנו המלצות ספציפיות לגבי שינה לאחר גיל שנה, כשאין עוד סיכון למוות בעריסה.
פרט לכך, אין די מחקרים שעסקו בהשלכות הפסיכולוגיות וההתפתחותיות של שינת הילד עם ההורה.
אחד המחקרים שנערך בעבר וכלל 330 ילדים, לא מצא כל קשר בין שינה עם ההורים בגיל שנתיים ובין בעיות התפתחות שנה מאוחר יותר. מחקר אחר, שכלל 205 ילדים, לא מצא גם הוא קשר בין שינה עם ההורים בגילאי שלוש עד חמש לבין בעיות התנהגות בגיל שש.
במחקר הנוכחי, שנערך באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק, נבדקו 944 משפחות אפרו-אמריקניות ולטינו-אמריקניות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. משפחות אלה נבחרו בשל השכיחות הגבוהה של שינה עם ההורים בקבוצות אוכלוסייה אלו. הילדים נבדקו בגילאי שנה, שנתיים, שלוש וחמש.
החוקרים ערכו לילדים בגיל חמש מבדקים קוגניטיביים (כמו זיהוי אותיות), מבדקים התנהגותיים, מבדקים לבחינת קשר הורה-ילד ובחינה לאיתור הפרעות דיכאון אצל האימהות.
מהמחקר עלה כי לא נמצא קשר בין שינה עם ההורים לבין סיכון מוגבר להפרעות התנהגות או לפגיעה התפתחותית וקוגניטיבית של הילד בגיל חמש. החוקרים גם לא מצאו קשר בין הפרעות דיכאון אצל האם שישנה עם הילד לבין סיכון מוגבר לפגיעה התפתחותית או התנהגותית אצל הילד.
"המחקר מעלה כי שינה של ההורה עם הילד אינה פוגעת בהתפתחותו", סיכמו החוקרים. "עם זאת, יש צורך במחקרים נרחבים נוספים שיאמתו את הממצאים. מהנתונים נראה כי אם קיימת פגיעה שכלית או התפתחותית בילד, היא אינה קשורה לשינה אלא לגורמים סוציאליים הנוגעים להשתייכות המשפחות למעמד נמוך".
לפנייה לכתב/ת 
