הגעגועים למסי נמחקו. תודה לך יפן
שלי ישראל, כדורגלנית נבחרת הנשים, מסכמת מונדיאל גדול ומצדיעה לבנות השמש העולה. "אין תחליף לטכניקה והנאמנות לקבוצה". וכן, גם לנו יש מה ללמוד
מי חשב בתחילת יולי שהמין היפה ישלוט באופן בלתי מעורער במשחק שלא שייך לו. "הרי בנות אינן יודעות לשחק כדורגל, המשחק שלהן איטי ולא מעניין", אמרו לי לא פעם, אבל אחרי מונדיאל הנשים שהסתיים בניצחון דרמטי של יפן על ארצות הברית בגמר, אפשר להשתיק לא מעט מבקרים.
יפן הציגה כדורגל טכני מהיר ושיטתי, ואני מצאתי את עצמי מתגעגעת לליונל מסי הגדול, שהוא עצמו נראה כמתגעגע לברצלונה הגדולה בטורניר המקביל (קופה אמריקה) שהפך לפחות מעניין בקיץ הזה.
האמריקניות, שהיו עדיפות לאורכו של מרבית משחק הגמר וגם הגרמניות, הפייבוריטיות המקומיות שהודחו עוד קודם לכן, משחקות ומתאמנות תחת הקפדה על הגורם הפיזי ופחות הטכני. יפן הדיחה את שתי הקבוצות בעיקר עם הרבה לב ונשמה, אבל סגנון המשחק שלהן נצרב בזכרוני כבר במשחקן הראשון במונדיאל הנשים (1:2 דחוק על ניו זילנד), דבר שגרם לי לטעון כי להן מגיע לזכות בגביע כנגד כל הסיכויים.
סאווה על תקן מסי
לצורך השוואה, בואו נעבור לרגע למשחק של הגברים. אחד השחקנים הכי נערצים בעולם כיום הוא כריסטיאנו רונאלדו, שהפך את מרכיב המהירות והכוח לדומיננטי באופיו כשחקן כדורגל. למרות זאת, הריבועים בבטן או המהירות המסחררת עליה הוא עובד באימוניו האישיים, לא השפיעו כאשר על כר הדשא ניצבה מולו קבוצת החלומות של ברצלונה.
הומארה סאווה. הגיבורה הלאומית של יפן (AFP)
ומהי ברצלונה? קבוצה של שחקנים נמוכי קומה וצרי מבנה, אך כאלה שנהנים משליטה טכנית בלתי מעורערת ולב ענק. היפניות אינן רחוקות ממראה צנום זה, אך משחקות את המשחק האיכותי והטכני שכל אוהד כדורגל אוהב לראות. אצלן מסי התחפש להומארה סאווה, שהפכה מאז סיומו של הטורניר, לגיבורה לאומית ביפן ולא בכדי.
למרות שרבים התאהבו בארה"ב, היפניות היו אלה שהיממו וריגשו אותנו ובאמת נתנו לנו את החותמת על הבנת חשיבות הטכניקה, במקביל לנאמנות לקבוצה כערכים עליונים.
הקאמבקים מול גרמניה וארה"ב והדרך בה זכתה הנבחרת מארץ השמש העולה, הביאו כבוד גדול למדינה שסבלה מצונאמי קטלני השנה, אבל גם לענף כדורגל הנשים.
רוצים גם אצלנו
אין בי צל של ספק שגורם הפיזיות והמהירות הוא זה שנתן את חותמו כאשר אני ניצבתי עם נבחרתי כנגד נבחרות אירופיות אתלטיות וחזקות, אך הטכניקה הקבוצתית בה שחקניות ארצנו ניחנות, לא נעלמה מהעין גם בהספדים ובהפסדים שספגנו.
אס"א ת"א, אלופת המדינה (צילום: עוז מועל)
המונדיאל האחרון הוכיח שיש מקום לנבחרות חדשות וכי הפערים בין כולם הצטמצמו, אך מעל לכל הבהיר שכדורגל נשים הוא לא פחות מעניין, מרתק ומלהיב ממקבילו הגברי ובטח שיפה יותר.
בלי קשר לנסיונות העפלה לטורניר כזה או אחר, עזרה של משאבים והיענות לפיתוח כדורגל הנשים בישראל, תאפשר קודם כל לבנות ארצנו שמשחקות בקבוצות ובנבחרת, ליישם את האמונה כי הכדורגל הנשי אינו רק איכותי, אלא גם יפה יותר למראה.
הכותבת היא שחקנית נבחרת ישראל
לפנייה לכתב/ת 
