המדינה תבדיל בין "שיכור מאוד" ו"שיכור במקצת"
ל-ynet נודע כי משרד המשפטים והתחבורה מעוניינים בענישה לא אחידה לנהגים שיכורים. מי שייתפס עם כמות אלכוהול גבוהה מהמותר אך רק במעט, ייענש באופן קל יותר מנהגים עם רמת אלכוהול גבוהה במיוחד
בדרך לאישור: עונשי פסילה שונים לנהגים שייתפסו עם רמת שכרות נמוכה או גבוהה. משרדי התחבורה והמשפטים מכינים לאישור הצעת חוק חדשה, שתקבע מדרג ענישה לעבירות שכרות - כך נודע ל-ynet. במקום פסילת רישיון לתקופה אחידה של שנתיים לפחות, קובעת הצעת החוק כי בתי משפט יוכלו להטיל עונשים קלים יותר למי שבדמם יימצא ריכוז גבוה רק במעט מזה המותר בחוק. מנגד, על מי שבדמו יימצא ריכוז הגבוה משמעותית מהמותר בחוק, תוטל פסילת מינימום לתקופה ארוכה משנתיים.
- לפני חצי שנה: ביצעתם עבירת תנועה חמורה? היכונו למעצר
בתגובה לפניית ynet, ציינו היום (ה') במשרד המשפטים כי סייעו למשרד התחבורה בהכנת הצעת החוק, אך כי "הנוסח האחרון נמצא במשרד התחבורה". יש לציין כי במשטרה התנגדו בשנה שעברה להמלצת ועדה מקצועית, שהציעה ליישם מדרג ענישה בעבירות השכרות. במשרד התחבורה לא הגיבו עד מועד פרסום הכתבה.
שופט: ענישה בלתי מידתית תגרום לאיבוד אמון הציבור (צילום: אבי מועלם)
ענישה צריכה להתאים לעבירה
הצעת החוק החדשה, מגיעה לאחר תקופה ארוכה שבה נבחן "מדרג השכרות" בלשכה המשפטית של משרד התחבורה. מדרג הענישה החדש נועד לענות על קריאות מצד שופטי תעבורה ומומחי משפט, הטוענים מזה תקופה ארוכה כי הענישה כיום בעבירות שכרות אינה מידתית. כך למשל, עונש המינימום המוטל על נהג ששתה כמות מזערית של אלכוהול, ועבר רק במעט את הרף המותר על-פי חוק, זהה לזה שמוטל על נהג שנתפס כאשר בדמו ריכוז כפול פי 3 או 4 מהמותר בחוק. למעשה, עונש המינימום למי שרמת שכרותו מוגדרת "נמוכה", עלול להיות חמור מזה של נהג שדיבר בטלפון נייד, חצה צומת באור אדום וגרם לתאונה.מומחי משפט סבורים כי ענישה שאינה מידתית עלולה לגרום לחוסר אמון בקרב הציבור, ואף להפרת החוק. שופט התעבורה לשעבר אביטל חן, הסביר לפני כמה חודשים כי "(אין) ליצור בקרב הציבור תחושה לפיה בתי המשפט מענישים באופן שאינו מידתי, ואינו הולם את חומרת העבירה. כאשר מועברת תחושה כזו לציבור, עלול זה לאבד את אמונו בשיקול הדעת של בית המשפט, בשל ענישת יתר, ומכאן קצרה הדרך להפרת צווים ואי-קיום הוראות שנקבעו בגזרי-דין".
ראוי לציין כי ועדה שמינה בשנה שעברה שר התחבורה, ישראל כץ, ועסקה בהחמרת הענישה נגד עברייני תנועה, המליצה בין השאר על הנהגת מדרג ענישה בעבירות שכרות. חברי הוועדה המליצו על פסילות מינימום לתקופות קצרות משנתיים במקרים שבהם רמת האלכוהול היא עד פי 1.5 מהרמה החוקית. מנגד, הומלץ על פסילות מינימום לתקופות ארוכות משנתיים למי שבדמו תימצא כמות אלכוהול גבוהה פי 3 או יותר מהרמה החוקית.
כל מידה של אלכוהול מסוכנת
מול התומכים בהנהגת מדרג ענישה, ניצבים מומחי בטיחות ומדענים בתחום הטוקסיקולוגיה, הטוענים כי כל מידה של אלכוהול - ולו גם הקטנה ביותר - פוגעת בכישורי הנהיגה, מערערת את יכולת השיפוט, ועלולה לגרום לתאונות דרכים. לכן, אותם מומחים סבורים כי יש לאסור לחלוטין על שתיית אלכוהול לפני נהיגה.
נגד מדרג הענישה גם נטען כי יישומו עלול ליצור בלבול בקרב הנהגים, שלא יוכלו לדעת כמה אלכוהול הם יכולים לשתות לפני הנהיגה. פרופסור דוד שנער, לשעבר המדען הראשי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הסביר בעבר כי צריכת אלכוהול יוצרת הרגשה של ביטחון עצמי מופרז בנהגים, עלולה להוביל לשתייה מופרזת, ולגרום לקבלת החלטות שגויות בזמן הנהיגה.
להערכת משפטנים בתחום התעבורה, מתנגד נוסף להצעת החוק עשוי להיות שר התחבורה עצמו. מאז נכנס לתפקיד לפני כשנתיים, מתבטא השר כץ לעתים קרובות בעניין מחוייבותו להחמרת ענישתם של עברייני תנועה. ולכן, יישום "מדרג השכרות", שעלול להיתפס בקרב הציבור כהקלה בענישת נהגים שיכורים, עשוי להיתקל בהתנגדות נחרצת מצד השר.
בשנה שעברה אושר חוק שיזם ח"כ חמד עמאר, ולפיו נאסר למעשה על נהגים צעירים ומקצועיים לשתות אלכוהול לפני הנהיגה. החוק, שחל על נהגים עד גיל 24 ונהגי אוטובוסים, מוניות וכלי רכב מסחריים, קובע כי ריכוז האלכוהול המותר לנהגים אלה הוא 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מ"ל דם, לעומת 50 מיליגרם המותרים לנהגים אחרים. בבדיקה באמצעות מכשיר "ינשוף", ירד הריכוז המותר מ-240 מיקרו-גרם אלכוהול בליטר אוויר, ל-50 מיקרו-גרם. ריכוזים אלה הופכים את צריכת האלכוהול כבר בכמות מזערית, לעבירה על החוק.
לפנייה לכתב/ת 
