בואו נדבר רגע על זכויות, למשל: "הזכות לדיור"
אנשי מחאת האוהלים תבעו מהממשלה "זכות לדיור" וסחפו מדינה שלמה - אך מה היא בעצם זכות? היכן נולד המושג? הצטרפו אלינו למסע שמתחיל בתיאוריות פילוסופיות ומסתיים בשק שינה על האספלט
מספרים על הפילוסוף דיוגנס שחי בחבית ברחוב. דיוגנס, בן המאה הרביעית לפני הספירה, לא אהב מותרות. הוא האמין שהן פוגעות בחיים הטבעיים של האדם. אנשי עירו העריכו אותו מאוד, אבל הוא לא התרשם מהם במיוחד. יום אחד ראו אותו מסתובב בשוק עם נר. כנשאל לפשר העניין, ענה דיוגנס שהוא מנסה למצוא בשוק לפחות בן אדם אחד.
- מחאת האוהלים
- סיקור נרחב ב-ynet
דייר מעניין אחר היה שמעון הסטיליסט, קדוש נוצרי ידוע מהמאה החמישית לספירה שהתפרסם בזה שחי 39 שנים על לוח קטן במרומי עמוד שמוקם ליד הישוב אלפו בסוריה. דיוגנס שהשתייך לאסכולה הציניקנית ראה בעוני ובדלות דרך להגיע אל עצמיותו. שמעון היה נזיר הרמיטי, כלומר מתבודד ופורש מן החברה ומן הסתם היו לו נטיות לצמצום ופשטות. אבל ללא ספק הדרך הזאת לא מתאימה לכל אחד, רובינו מעדיפים דירה נורמלית על פני חבית או עמוד.
בימים האחרונים מדברים הרבה על הזכות לדיור. אנחנו ננצל את ההזדמנות הזאת כדי לדבר קצת על מושג הזכות ולבחון בעזרת המושג הזה את עניין הדיור.
סוגים של זכויות
ובכן, בדיון התיאורטי על זכויות נוהגים לייצר כל מיני אבחנות. אחת מהן מבדילה בין מה שמכונה זכות חיובית לבין זכות שלילית. מושגים ידועים אחרים הם של "זכויות אדם", "זכויות טבעיות" וכן מבדילים גם בין זכויות מוסריות לעומת זכויות חוקיות.
נתחיל בזכויות אדם. בהצהרת זכויות האדם שפרסם האו"ם ב-1948 נכתב ש"כל בני האדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם". הקביעה הזאת יפה, מרגשת וחשובה, אבל למרבה הצער היא לא מתארת מצב בפועל. כי הרי בפועל, בשורה התחתונה, אנחנו יודעים שהרבה זכויות מופרות. בפועל לעשירים יש יותר כוח לממש את זכויות האדם שלהם מאשר לעניים ובפועל לאנשי המערב העשיר קל יותר לממש זכויות אדם מאשר לתושבי אפריקה.
ההצהרה הזו של האו"ם לא היתה ראשונה. יותר מזה, היא שואבת את תוקפה מהצהרת העצמאות האמריקנית, בה מגויס אלוהים שנתן לכל בני האדם זכויות וגם ההצהרה האמריקנית נשענת על ההצהרה הדומה של מהפכני צרפת. אז מה? לכל בני האדם זכות למגורים? ברור שנחמד להגיד שכן, אבל השאלה היא מה המשמעות של האמירה הזאת? אפשר לנופף בזכות הזאת אבל השאלה היותר קונקרטית היא מי אמור למלא אותה, לממש אותה עבור בני האדם?
ומה עם החובה?
בימינו, בדרך כלל חושבים שהחובה הזאת היא של המדינה. מצב טבעי? כאן אנחנו מגיעים למושג נוסף והוא "זכות טבעית". נסביר. באירופה התהוותה בעת החדשה מסורת פילוסופית שנקראה "מסורת בעלי האמנה החברתית" או "הצ'רטריסטים". האנשים האלה שכללו את תומס הובס, את ז'אן ז'אק רוסו את ג'ון לוק ואולי אפילו את אדם סמית, חשבו שהחברה האנושית המאורגנת, מה שמכונה בימינו בשם מדינה, היא דבר לא טבעי לבני אדם.
הם הניחו שפעם התקיים מצב טבעי, במצב הטבעי הזה בני האדם חיו ללא מדינה וללא ארגון חברתי. סביר? הגיוני? לא בטוח. יש אשר טוענים שגם הפילוסופים האלה לא האמינו בזה ממש, אלא השתמשו במושג כדי לנתח את המצב המדיני. בכל מקרה, המצב הטבעי לא היה טוב לבני האדם, ואז הם התאגדו, חתמו על הסכם (אמנה) ויצרו את המדינה.
אז מה זאת זכות טבעית? נסביר. כשמישהו טוען, למשל, שלאדם "זכות טבעית" למגורים הוא בעצם אומר שהזכות שלו עמוקה מאוד ואפילו לא תלויה בקיום חברה מאורגנת ומסודרת. היא לא תלויה במדינה. אבל שוב אנחנו נתקעים בשאלה מעניינת. אם כך, מי חייב להגשים את הזכות של האדם?
מדינת רווחה
כאן אנחנו מגיעים לזכויות חיוביות וזכויות שליליות. ה"שלילית" וה"חיובית" במקרה הזה לא באות לתאר זכויות טובות וראויות לעומת זכויות רעות אלא להגיד משהו על החובה או האיסור של האדם או הארגון שאמור להגשים את הזכות.
אסביר. אני עומד מול המדינה. במקרה הזה, אני הוא הזכאי והמדינה אמורה למלא או להגשים את הזכויות שלהן אני זכאי. עכשיו אנחנו אומרים שיש לי זכויות שליליות וזכויות חיוביות. זכות שלילית שלי ביחס למדינה היא זו שתגרום למדינה לא לאסור עלי לעשות משהו. למשל, יש לי זכות שלילית לחופש ביטוי.
הזכות השלילית שלי לחופש ביטוי היא החובה של המדינה להיות פסיבית. לא לעשות כלום, כלומר, לא למנוע ממני לדבר. לא לכלוא אותי ולא להשתיק אותי. היא רק צריכה לא להפריע לי. זכות חיובית שלי ביחס למדינה היא כבר בגדר חובה שעל המדינה למלא ולהגשים בצורה אקטיבית; בפועל.
מה הזכויות דורשות ממני?
נניח, למשל, שיש לי זכות חיובית לחופש דיבור. כאן זה אומר שהמדינה צריכה לספק לי כלים כדי לממש את הזכות הזאת. למשל, לתת לי ערוץ טלוויזיה או, אם אנחנו יותר צנועים וריאליסטים, לתת לי דפים ובולים. כמו שאנחנו רואים יש הבדל מאוד משמעותי בין שני הסוגים. הסוג הראשון, הזכויות השליליות, אלה שדורשות פסיביות מהמדינה, יחסית קלות לביצוע. או לפחות זולות. הזכויות האלה דורשות דיון עקרוני-פוליטי-מוסרי, שבו נחליט מהן הזכויות השליליות ונחליט שהמדינה שלנו צריכה לכבד אותן.
לעומת זאת, הזכויות החיוביות דורשות מלבד אותו דיון פוליטי-עקרוני-מוסרי גם הכרעה תקציבית. הזכות לדיור. נדגים בעזרת הזכות לדיור. הנה. הזכות השלילית לדיור תגיד שלכל אדם זכות לגור תחת קורת גג סבירה. עכשיו יכולים להגיד הבדואים בדרום משהו כמו: יש לנו זכות לדיור, אנחנו לא מבקשים כלום, לא דורשים שום זכות חיובית. על תטרחו. תנו לנו להגיע למקום (שאולי גרנו בו שנים) ולבנות בו.
תביעה כזו מעוררת דיון עמוס ולא פשוט בין נציגי העם. יש שיגידו שיש להם זכות על הקרקע ויש שיגידו שהם פולשים. הדוגמא הזאת נכונה גם לטענה של המתנחלים נגד ההקפאה. הם אמרו משהו כמו "יש לנו זכות למגורים ולהתפתחות טבעית" - ולכן הם ביקשו שהמדינה לא תפריע להם לבנות.
איזה זכויות מתאימות לאלו מדינות
לעומת זאת, המפגינים באוהלים ליד הבימה תובעים זכות חיובית לדיור. הם אומרים משהו כמו: יש לנו זכות לגור בצורה סבירה מבחינת תנאים ומחיר, אבל העיקר בתביעה שלהם הוא שהם תובעים שהמדינה תדאג לכך. איך? למשל לפקח על בעלי דירות, או להציף את השוק בשטחים לבניה ועוד כנה וכהנה הצעות. הבעיה שזכות כזאת לא רק מחייבת דיון והסכמה, אלא יש לה גם השלכות כספיות. מי יממן בניה מסובסדת? כמה ישלמו? כמה ירד מתקציב המדינה וכו.אפשר אולי להגיד שזכויות שליליות מתאימות למדינה ליברלית או ליברטריאנית, כלומר, כזו שלא מתערבת יותר מדי בחברה ובכלכלה ורק מאפשרת לבני האדם להגשים את הזכויות שלהם. היא לא מונעת את זכות הקניין, לא את חופש הביטוי ואת החופש להגשים את עצמך כל עוד אתה לא פוגע באחרים. לעומת זאת, זכויות חיוביות דורשות לא סתם מדינה, אלא מדינה שתופסת את עצמה כמטפלת גם באופן אקטיבי באזרחים שלה. וזו חייבת להיות סוג של מה שנקרא "מדינת רווחה".
ולסיום: אומרים ש"המביא דברים בשם אומרם, מביא גאולה לעולם" - את הדיון הזה שהוצג כאן על קצה המזלג אפשר למצוא, בצורה מורחבת, ביחידה 6 של הקורס "בעיות בפילוסופיה של המוסר" שכתב פרופסור אלעזר ויינרב והוצא לאור על ידי האוניברסיטה הפתוחה.
ד"ר אושי שהם-קראוס, סוציולוג ופילוסוף של הכלכלה. מלמד בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב ובבית הספר לכלכלה במכללה למנהל. הוא חוקר של מדינת הרווחה החדשה. ספרו "בודריאר וסימולקרת הכסף – על כסף, שוקי הון ומשברים פיננסיים" יצא לאחרונה לאור בהוצאת רסלינג. ניתן לפנות אליו במייל: ushik42@gmail.com
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet כלכלה ונדל"ן
לפנייה לכתב/ת 
