הצעה: תנאי העסקה בכתב או 15 אלף שקל פיצוי

מעסיק יפצה עובד ב-15 אלף שקל אם לא יעביר לו בכתב מסמך או חוזה המפרט את תנאי העסקתו. אם המסמך לא הוגש והעובד יתבע את המעסיק בגלל הפרת תנאי אחד או יותר של העסקתו, נטל ההוכחה שאין ממש בתביעת העובד יהיה על המעסיק. הקנס יגדל ל-30 אלף לעובד אם המעסיק נהג כך לגבי 4 עובדים בתקופה של 30 חודשים.

זכויות אלו נקבעו בהצעת חוק פרטית שאושרה היום (ה') לקריאה ראשונה בוועדת העבודה והרווחה. מדובר בהרחבת חוק קיים שהתקבל לפני 9 שנים, המעגן את חובת המעסיק למסור לעובד את תנאי העסקתו במהלך החודש הראשון שלאחר תחילת העבודה.

התיקון אושר היום לפני הצעת ח"כ שלי יחימוביץ (עבודה) אליה הצטרפו יו"ר הוועדה ח"כ חיים כץ (ליכוד), וח"כ מרינה סולודקין (קדימה). הוא נובע מבדיקת משרד התמ"ת שמצאה לאחרונה כי 92% מהמעסיקים עוברים על החוק באין מפריע.

"למעט כמה עשרות מעסיקים שנתפסו עליהם הוטלו קנסת נמוכים, מאות אלפי עובדים נותרו ללא הגנה ממשית נגד מעסיקיהם. הם עלולים להיות מנוצלים בגלל שהמעסיקים לא דאגו שיהיו מודעים היטב לזכויותיהם", אמר היום (ה') כץ, ותקף את בתי הדין לעבודה שלא קבעו כי הפרת החוק היא עוולה אזרחית שניתן לתבוע עליה פיצויים.

"לכן נדרשנו להוסיף את הסנקציה לחוק, כך שיפרוש על העובדים מטריית הגנה טובה יותר. בשעה שהיקף האכיפה הפלילית נמוך והיא מתבטאת לכל היותר בקנסות נמוכים, ומכאן שרמת הציות לחוק נמוכה ביותר, והתוצאה היא העסקת המוני עובדים בתנאים מעורפלים ולא ודאיים".

הפיצויים אינם אוטומטיים אלא מחייבים הגשת תביעה אזרחית מצד העובדים לבית המשפט. תיקון החוק גובש בשיתוף עמותת קו לעובד והפורום לאכיפת זכויות עובדים. עו"ד דבי אליעזר מהלשכה המשפטית של משרד התמ"ת, תמכה בחוק "לשם הרתעת מעסיקים וגם לתמיכה בעובדים שעשו צעד אמיץ כשתבעו את מעסיקיהם".

לעומתה עו"ד מיכל חילי-וקסמן מהתאחדות התעשיינים שטענה כי 15 אלף שקל הם עונש לא מידתי. "צריך לפתור את הבעיה בהסברה", אמרה. "אי מסירת תנאי העבודה בכתב אינה גורמת לנזק. הנזק נגרם כשהעובד טוען לזכות מסוימת ואין לו מסמך שיוכיח את טענתו. בזה צריך לטפל. אי המסירה מצד המעסיק יכולה להיות גם בשגגה ולא בזדון". בני שאולי-כהן ממשרד האוצר הצטרף לטענתה.

הוועדה לא התרשמה ואישרה פה אחד את החוק לקריאה ראשונה במליאה.