פול סיימון כבש את איצטדיון רמת-גן

עם המון רגש וכישרון, וקול שלא איבד מאיכויותיו למרות 69 שנותיו, פול סיימון כבש הערב (ה') את איצטדיון רמת גן מול כ-20 אלף צופים כשהוא מלהיב את הקהל לאורך יותר משעתיים עם שירים ישנים ואהובים לצד חדשים מאלבומו האחרון.

לפני סיימון עלתה לבמה להקתו, הכוללת שמונה נגנים, והוא הצטרף אליהם תוך זמן קצר כשהוא לבוש בחולצה בהירה מכופתרת, השתחווה ונופף לקהל - ופתח את המופע עם השיר "The Boy In The Bubble". הקהל הצטרף לשיר במחיאות כפיים. משם המשיך לשיר הרגוע "Dazzling Blue", כשהצבע הכחול השתלט על הבמה.

פול סיימון. כבש את הבמה ברמת-גן (צילום: AP)

מקצב התופים הייחודי והמפורסם הוביל לשיר השלישי של המופע, "50 Ways to Leave Your Lover", שזכה למחיאות כפיים נרגשות מצד הקהל. אחרי השיר השלישי, פנה סיימון לקהל: "שלום חברים, אנחנו שמחים מאוד להיות כאן ונראה שזה הולך להיות לילה יפהפה". אז החלה הלהקה לבצע את "So Beautiful Or So What", שיר הנושא מאלבומו האחרון, ואחריו ביצע סיימון את "Mother And Child Reunion".

עם הלהקה על הבמה (צילום: רויטרס)

לאחר מכן, סיימון הוריד את הגיטרה והגביר את הקצב עם "Zydeco", כשהוא מנגן במפוחית במהלך השיר. לאחר מכן חזר לאווירה האקוסטית עם "Hearts And Bones". סיימון שמר על האווירה הרגועה עם "Slip Slidin' Away", ולאחר מכן חיבר את השיר "Mystery Train" (במקור של ג'וניור פארקר) ו-"Wheels".

בהמשך סיימון ביצע גם את "Rewrite" ו-"Peace Like A River", ואחריהם את השיר "Obvious Child", שבמהלכו המתופף ונגן כלי ההקשה הכתיבו את קצב מחיאות הכפיים של הקהל. סיימון המשיך עם האווירה הרגועה כשביצע גם את "The Only Living Boy In New York" ואז את "The Afterlife".

את השיר "Diamonds On The Soles Of Her Shoes" פתח סיימון באקפלה עם חברי הלהקה. באותו שיר החליף את הגיטרה האקוסטית בחשמלית, והשיר נחתם על-ידי המתופף ונגן כלי ההקשה בסולו מרהיב, אחריו עברו כולם במהירות ל-"Gumboots". בסופו הודה סיימון לקהל והניף את הגיטרה באוויר, כשהקהל מריע לו, וירד מהבמה, לקראת ההדרן.

צלילים של שקט, והרבה אנרגיות (צילום: רויטרס)

הוא חזר לבמה לבדו, עם גיטרה אקוסטית, וביצע את הקלאסיקה "The Sounds Of Silence" כשאורות המכשירים הניידים של הקהל מאירים את האיצטדיון. לאחר מכן ביצע את "Kodachrome", כשהקהל כולו עומד על רגליו ורוקד לצלילי השיר. סיימון ניצח בידו על הלהקה ובקצב בלוז זריז, אלה חיברו את השיר עם "Gone At Last".

אחר כך ביצע לבדו את "Here Comes The Sun" של הביטלס, ואז החזיר לבמה את הלהקה בשביל "Crazy Love, Vol. II", כשהוא נשמע לא פחות טוב מכפי שביצע זאת לפני 30 שנה. אחר כך חזר לגיטרה החשמלית וביצע את "Late In The Evevning", שהפך לאחד מרגעי השיא של הערב כשהלהקה מנגנת במלוא האנרגיה.

ערב מלא ברגש ובכישרון (צילום: יוסי צבקר)

בסוף השיר הודה סיימון לקהל שהמשיך למחוא כפיים, עד שהזמר חזר לבמה, הפעם בלי הגיטרה, לשיר את "Crazy After All These Years". אחר כך

ההתרגשות במקום הגיעה לשיאה כשהחל השיר "You Can Call Me Al", עם קהל של אלפים שרוקדים ושרים איתו.

לאחר סיום השיר, סיימון פנה לקהל וסיפר כי הוא נהנה מאוד בביקור הקצר שלו פה. "אני לא איש של תפילות אבל הייתי רוצה לשאת אחת הלילה, וזו תפילה לשלום. שלום לישראל ולשכניה, סלאם עליכום". לאחר מכן לקח את הגיטרה והחל לנגן את "The Boxer"  האהוב שלו ושל ארט גרפונקל, כשהקהל כולו מצטרף אליו בפזמון. לאחר מכן פנה לקהל בפעם האחרונה: "תודה לכם שוב, שלום", אמר, וירד מהבמה דקות ספורות לפני 23:00, בתום מופע של יותר משעתיים.