סקס שהוא גם נבזי וגם קדוש: יש כזה?

כתבתי כבר על סקס שמקורו בחטא ועל סקס קדוש, שהוא חלק מההגשמה העצמית, והנה מגיע התור של סקס משולב, שיש בו גם מזה וגם מזה.

• בואו לקרוא עוד על זוגיות ומיניות בפייסבוק שלנו
  

דה פונטו ומוצרט יוצרים דמות של נבזה מופלא. העלילה והמוזיקה לא משאירים ספק. דון ג'ובאני הוא מחזר בלתי נלאה וחסר רחמים. הוא מוכן להרוס נישואים של אישה, או את הסיכוי שלה להינשא, רק כדי להשכיב אותה לרגע קצר וחולף. הוא נודניק וטרחן חסר תקנה. לא מוותר על אישה גם כשהיא חוזרת ומבקשת, לפעמים בדמעות תחנונים, שיניח לה.

מה יכול להיות מקסים בגבר מרושע כזה? נראה שהוא לא יותר מאשר סקס מניאק.

הוא לא טרחן, הוא טוטאלי

דון ג'ובאני חי את הרגע, אבל גם מחפש ומוצא את הנצח בכל רגע. אישה מבחינתו היא כמו אלוהים. כשהוא שוכב עם אישה, הוא סוגד לה ומתפלל אליה. היא לא שרלילה בשבילו. הוא לא מזלזל בה, לא לפני הסקס, לא באמצע ולא לאחריו.

נשמע אבסורדי? הנה, רוח הדברים לפי הפילוסופיה של נבזה מהולל. אהבה היא התמסרות טוטאלית, אחדות השניים, נגיעה בנצח ואחדות נפש וגוף, והנבזות היא כלי לציית לערכיה של אהבה נשגבת. הדרך המוסרית, להבדיל, לא יכולה לטפס עם הרגש לכדי נשגבות.

הכאן והעכשיו שלו הם דרך לחוות את הנצח (צילום: shutterstock)  

הוא לא טרחן, הוא טוטאלי. הוא משקיע ברגע קצר אחד, יותר ממה שאחרים משקיעים לאורך ימים ושנים. הוא לא כובש נשים, הוא עבד נרצע שלהן. נצח בשבילו הוא לא משך זמן אלא תחושה שמימית. והוא מבטיח וגם מקיים. אישה שמתרצה לחיזוריו אכן מרגישה לצדו שהיא אלוהים. הוא מפר רק הבטחות של נישואים, אבל איזו שמימיות אפשר להשיג במסגרת של זוג נשוי?

עדיין, הוא היה ונשאר מנוול. הוא מעצבן את הנשים שהוא מחזר אחריהן. ככל שהוא לא מוותר, אחדות מהן תופסות אותו כאיום קיומי ויש שנרתעות ממנו עד כדי תיעוב, אבל בה בעת הוא גם מקסים לא מעטות מהן.

הוא מקסים דווקא משום שהוא מפתה מנוול. אן מנסורה, חברה במפלגה הסוציאליסטית הצרפתית ואימה של העיתונאית שהגישה למשטרה תלונת אונס נגד שטראוס-קאהן, סיפרה על יחסיה שלה איתו, ואמרה שהוא "אחז בה בברוטליות של חייל", אבל היא נהנתה לקיים יחסי מין עם האדם שזכה בצרפת לכינוי "המפתה הגדול".

המניאק חושב שהיא מסוגלת לשכב עם כל אחד

נרד עכשיו מהקמפוס של המילים היפות והנעלות שטרחתי לייחס לחרמן מעיק, המצטיין בגינונים של אציל אירופאי. אולי, בעצם, אני מנסה ליפות אדם שהוא לא יותר מאשר סקס מניאק?

נבחן זאת על פי המושגים של דון ג'ובאני לעומת המושגים של מניאק מצוי.

האישה, מכריז דון ג'ובאני באופרה של מוצרט, היא "תמצית ותפארת המין האנושי". המניאק מרגיש, לעומתו, שהיא שרמוטה, במיוחד זאת ששכבה איתו. דון ג'ובאני משוכנע שמי ששכבה איתו לא מסוגלת כבר לשכב עם אחרים, אולי רק עם בעלה. מניאק משוכנע שמי שהצטרפה אליו לסקס חד פעמי היא לא בררנית גדולה ובטח מסוגלת לשכב עם כל אחד.

היחס שלו אליך לא מתהפך אחרי הסקס. (צילום: Liquid Library)

דון ג'ובאני הוא "אדם מקסים שעיקר כוחו הארוטי הוא בעצמת רצונו לכבוש נשים. הוא נשגב בלי להיות טוב", כתב אריאל הירשפלד. הוא מרושע כי הוא לא נרתע ממעשים שגורמים עוול לנשים או למשפחות שלהן, ונשגב משום שעצמת המשיכה שלו אל נשים היא אלוהית. המשיכה של מניאק אל נשים היא הכול חוץ מאלוהית. היא גסות רוח. אין בה יופי, אין בה גינונים ואין בה שמץ של קדושה.

כשאישה נרתעת מדון ג'ובאני הוא לא אומר לה משהו בסגנון "יאללה לכי, מי צריך אותך, סך הכול רציתי לעשות לך טובה, זונה בת זונה". דון ג'ובאני מקדש את הסקס הנבזי שלו, בעוד המניאק מדרדר את הסקס לנבזות זולה. הרגע הקצר של דון ג'ובאני הוא בבואה של הנצח. הרגע הקצר של המניאק הוא סיבה לרכל. דון ג'ובאני אוהב את האישה, המניאק עושה אותה.

המנוולות של דון ג'ובאני מעוטרת בהרבה יופי. המנוולות של המניאק מעוטרת בהרבה כיעור.

מחכה למנוול הנשגב שלה

נותר לברר אם דון ג'ובאני הוא לא יותר מאשר מיתוס דמיוני. אם כן, אם הוא לא ריאלי, מה הטעם לדבר עליו? מה הוא תורם לנו היום, והאם יש בכלל בנמצא אנשים כמוהו?

אני לא יודע את התשובה, זה כבר נושא של מחקר שטח. אני כן יודע שהגיבור המיתולוגי הזה, בגלגוליו הספרותיים השונים, יוצר תחושה של קיימות. יש היום גברים לא מעטים, ששואפים להיות כמו דון ג'ובאני או משוכנעים שהם העתק שלו, ויש נשים שטיפוס כזה יכול להצית להן לרגע את הדמיון. שאיפות וחלומות של אנשים ריאליים מעניקים לו נפח מציאותי.

קראתי השבוע, בבלוג של "ג'ניה בארץ הקודש" פוסט המספר על שבת יפה ונעימה שעברה עליה בחיק המשפחה, וכך היא מסכמת: "זאת היתה שבת פשוטה, יציבה, נחמדה. לא 'בומבסטית' אבל גם לא רעה. הייתי אומרת שהייתי רגועה ומאוזנת. אני רק לא בטוחה שאני יודעת להתמודד עם זה".

לפי הפרשנות החופשית שלי, היא מחכה לדון ג'ובאני שלה, למנוול הנשגב שלה.