בג"ץ ידון בחנינת מפוני ההתנתקות: החוק יבוטל?
החוק המבטל את כל עונשיהם של המוחים, למעט עונשי המאסר בפועל, יעמוד למבחן הרכב מורחב של שופטי בג"ץ
הרכב מורחב של תשעה שופטי בג"ץ בראשות נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, ידון מחר (יום א') בעתירה שהגישו 12 פעילי שמאל נגד חוק החנינה למפוני ההתנתקות. לרוב, מרמזת הרחבת הרכב השופטים על דיון מעמיק באפשרות ביטול החוק.
בינואר 2010 אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק המבטלת את כל העונשים - למעט עונשי מאסר בפועל - שנגזרו בגין עבירות הקשורות להתנגדות ליישום תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה בשנת 2005. ללא קשר, במהלך התקופה שהצעת החוק נדונה, נמחק כבר הרישום הפלילי לעשרות "עברייני-התנתקות", במסגרת חנינות מנשיא המדינה. הנשיא דחה אז בקשות חנינה שבהן העבירות בוצעו בנסיבות חמורות, או שמבצעיהן היו בעלי עבר פלילי קודם.
כחודש לאחר מכן, עתרו לבג"ץ 12 פעילי שמאל בבקשה שיורה למדינה לבטל את ההליך מחיקת הרישומים הפליליים של עצורי תוכנית ההתנתקות. באמצעות עורכי הדין עומר שץ ויפתח כהן, נטען בעתירה כי החוק מתמקד במתנגדים לתוכנית ההתנתקות ובכך מפלה אנשים שהואשמו בעבירות זהות על רקע שונה כדוגמת המחאה נגד פינוי תושבי שייח' ג'ראח.
עו"ד שץ אמר ל-ynet כי "העותרים בעד מתן חנינה לכל מי שמוחה נגד פינוי אדם מביתו - יהודי מגוש קטיף, פלסטיני משייח ג'ראח, או תל אביבי משדרות רוטשילד. בג"ץ הוא המחסום האחרון מפני עריצות הרוב בכנסת, שפועלת בעקביות לדיכוי כל מי שאינו חושב כמוה, ומנגד, הימין זוכה לחנינה על עבריינות במסגרת מחאתו".
בתשובתה לעתירה, טענה עו"ד דינה זילבר כי אמנם מדובר בחוק לא שגרתי, אך יש לבחון אותו על רקע הזמנים הלא-שגרתיים בהם נחקק, ולאור ייחודיותה של תוכנית ההתנתקות ואופיה ההיסטורי. תכלית החוק הינה ריפוי ואיחוי הקרע בין חלקי העם וניסיון השלמה בין כל חלקי העם", נכתב בתשובה.
בתחילה, דנו בעתירה שלושה שופטים, אולם ביניש החליטה להרחיב את ההרכב, עניין המרמז בדרך כלל על כך שבית המשפט העליון ידון ברצינות אם לבטל את החוק. מלבד ביניש, ישתתפו בדיון השופטים אשר גרוניס, מרים נאור, עדנה ארבל, אליקים רובינשטיין, אסתר חיות, סלים ג'ובראן, ניל הנדל, ויורם דנציגר.