מתמחה הוא רופא? ומה עם סטאז'ר? מורה נבוכים
בימים אלו, כשהמתמחים המוחים עולים לכותרות, הבלבול רק גדל. למה? כי לא תמיד ברור מה ההבדלים בינם לבין רופאים מומחים או סטאז'רים. כדי לעשות סדר בבלגן הכנו עבורכם מדריך מיוחד לג'ונגל התפקידים בעולם הרפואה
מחאת הרופאים גרמה לבלבול בקרב הציבור הישראלי - ולא רק בנושא לשאלה מתי ואיפה בדיוק נערכת השביתה. הכותרות מציגות שלל סוגים של רופאים, החל מסטאז'רים ועד רופאים מומחים, ולא תמיד ברור מה בדיוק כוללת הגדרת התפקיד. האם מתמחה הוא כבר רופא לכל דבר, כזה שיכול לרשום תרופות ולבצע ניתוחים? וסטאז'ר הוא סטודנט לרפואה או שהוא כבר עובד בבתי חולים? כדי לעשות לכם סדר בבלגן הכנו עבורכם מדריך מיוחד.
- בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו
ההתחלה: דוהרים על הנט"ן
חלק לא מבוטל מהסטודנטים לרפואה (ובעוונותיו, גם כותב שורות אלה) מתחילים את החשיפה לעולם הרפואה כבר בכיתה י', בהתנדבות במגן דוד אדום. לאחר קורס מגישי עזרה ראשונה, הם מתחילים לעלות על אמבולנסים (המכונים: "לבן"), ובהמשך על ניידות טיפול הנמרץ, דוהרים לעוד הצלת חיים, עוד החייאה, עוד תאונת דרכים מחרידה או טיפול בחולה כרוני. העבודה קשה אך הסיפוק עצום - מה שרק מלבה את חלום לימודי הרפואה.
הקבלה: לא רק פסיכומטרי
אלה שצלחו את רף הפסיכומטרי והבגרויות, המאמיר משנה לשנה, מוזמנים לבחינות קבלה הכוללות ראיונות
בתוך כך, כאלף ישראלים יבחרו שלא לגשת לפסיכומטרי או שיוותרו מראש על ההרשמה ויסעו ללימוד רפואה בחו"ל. המדינה המבוקשת בשנים האחרונות היא הונגריה, שם מתקיימים הלימודים בשפה האנגלית. הבעיה: שכר הלימוד הגבוה, כ-12 אלף יורו בשנה, שגורם למי שאינו מסוגל לעמוד בו לחפש את דרכו בבתי ספר אחרים לרפואה באירופה, במדינות כמו רומניה, צ'כיה ואיטליה (שם הלימודים בשפה האיטלקית דורשים קורס הכנה בן מספר חודשים - לפני תחילת הלימודים).
במהלך החופשות נדרשים הסטודנטים הישראלים לרפואה הלומדים בחו"ל לעבוד במחלקות שונות בארץ. הסטודנטים הלומדים בהונגריה מבצעים את לימודי השנה השישית בישראל - בתוכנית לימודים הזהה לזו של הסטודנטים בארץ.
השנים הראשונות: לפני הקליניקה
שלוש השנים הראשונות ברפואה מכונות שנים פרה-קליניות (קדם קליניות), המושתתות על לימודי רקע בנושאים שונים בעולם הרפואה. מטרתן להקנות לסטודנט רקע וגישה לעולם הרפואי. הסטודנטים לומדים את הבסיס במדע, בין היתר כימיה, כימיה אורגנית, ביולוגיה, פיסיקה, גנטיקה, פיזיולוגיה, היסטולוגיה (תורת הרקמות) ואמבריולוגיה (תורת העובר).
בהמשך יבלו הסטודנטים לרפואה בשנה של נתיחת גופות בלימודי האנטומיה, במהלכה יאלצו ללמוד את שמותיהם של אלפי האיברים, הרקמות, השרירים, העצמות, מיקומם ומהלכם בגוף. השנה השלישית ללימודי רפואה מוקדשת ללימודים קדם-קליניים מתקדמים יותר, הכוללים פתולוגיה (תורת המחלות), פתופיזיולוגיה (המתארת את התהליכים העוברים בגוף במחלות שונות), מיקרוביולוגיה (הכוללת לימוד על חיידקים, נגיפים, פטריות וטפילים) ומקצועות נוספים כמו פסיכולוגיה ואתיקה רפואית.
השנים הקליניות: נכנסים לבית החולים
החל מהשנה הרביעית עוטים הסטודנטים סטטוסקופ ומתחילים את השנים הקליניות, ליד מיטת החולה.
| 3 | מספר הרופאים שלמדו בחו"ל (מתוך 800) ועברו את בחינת הרישוי האחרונה של משרד הבריאות |
| 6 | שנות הלימוד באוניברסיטה |
| 7 | שנות ההתמחות הארוכה ביותר (אורתופדיה) |
| 8 | מספר התורניות בחודש |
| 25 | שכר השעה של מתמחה |
| 26 | מספר שעות התורנות הקצרה ביותר |
| 36 | מספר שעות התורנות הארוכה ביותר |
| 11 | מספר האחיות המחליפות משמרת בזמן תורנות של רופא אחד במחלקה |
| 100 | מספר שעות העבודה של רופא מתמחה בשבוע |
| 3,000 | ממוצע של מספר שעות השינה החסרות לרופא מתמחה במהלך שנות ההתמחות |
מדי יום ישתתפו הסטודנטים בישיבות הבוקר, יבדקו חולים, יציגו את ממצאיהם, יצפו בניתוחים, ירגיעו את הממתינים בחדר המיון ויבחנו, אחת לחודש-חודשיים, בכתב ובעל פה, לפני שיעברו למחלקה הבאה.
השנה השישית: המחלקות העיקריות
בשנה השישית ישובו הסטודנטים למחלקות העיקריות, ובהן פנימית, ילדים, כירורגיה, מיון, גינקולוגיה ופסיכיאטריה. הם ישתתפו שוב בהווי הטיפול הרפואי, יבחנו שוב על החומר הרפואי ובסוף השנה יתבקשו שוב להיבחן בכתב על כל מחלקה - עד לקבלת האישור המיוחל לגשת לסטאז'. תוך כדי הלימודים יתבקשו הסטודנטים גם לסיים עבודת מחקר נרחבת, המהווה חלק בלתי נפרד מדרישות הדוקטורט.
הסטודנטים הישראלים מחו"ל יתבקשו בסוף השנה השישית לגשת הן לבחינת האיחוד האירופי, הכוללת מאות שאלות מכל המחלקות העיקריות, והן לבחינות בעל פה היחודיות לכל אוניברסיטה. אם יעברו את הבחינות הללו הם יקבלו את התואר "דוקטור לרפואה" ורישיון לשמש רופאים במדינות האיחוד האירופי. אך בכך לא די: אם ברצונם יהיה לעבוד כרופאים בארץ הקודש הם יתבקשו לעבור את הבחינה לקראת סטאז' של משרד הבריאות וההסתדרות הרפואית. חשוב לציין כי מדובר בבחינה אימתנית וכי במועד האחרון שלה, שנערך לפני כחודש, מתוך 800 רופאים שכבר הוסמכו באירופה וניגשו אליה - עברו שלושה בלבד.
השנה השביעית: סטאז'
בתום הבחינות עובר כל בוגר לימודי רפואה את הגרלת משרד הבריאות - שקובעת באיזה בית חולים הוא יעבוד כרופא צוער (סטאז'ר) במהלך שנת הסטאז'. מדובר בשנה בה עובד הבוגר הטרי כרופא בעל סמכויות בסיסיות: בדיקת חולים, שליחת בדיקות ומתן טיפול רפואי בסיסי תחת השגחת רופאים בכירים בבית החולים. אחת לחודשיים יעבור הסטאז'ר בין המחלקות פנימית, ילדים, כירורגיה, מחלקה לרפואה דחופה (מיון) ושלושה חודשים נוספים של מחלקות בחירה. אם תעבור השנה בהצלחה יקבל בוגר הסטאז' את הרישיון לעסוק ברפואה בישראל.
במהלך שנה הזו מתחיל סיוט התורנויות: אחת לשבוע נדרש הרופא הסטאז'ר לבצע תורנות של 26 שעות רצופות. שכרו באותה השנה עומד על כ-22 שקלים לשעה. בתום שנת הסטאז' מפוטר הרופא מבית החולים ומתחיל לחפש את דרכו בעולם.
ההתמחות
לקראת סוף הסטאז' מתכונן הרופא שבדרך להתמחות הארוכה. טפסי קורות חיים זורמים למחלקות השונות, ראיונות קבלה בפני פרופסורים חמורי סבר ותקווה להתקבל למחלקה הנכספת. אורך ההתמחות משתנה בין מקצוע למקצוע. ההתמחות הקצרה, שנחשבת לנוחה מכולן, היא ברפואת משפחה: המתמחים ברפואת משפחה פטורים מביצוע תורנויות והם עוברים את ארבע שנות ההתמחות ברובן במרפאה. שנה מתוך ההתמחות הם יעבדו במחלקה פנימית וחצי שנה נוספת יתנסו במחלקת ילדים.
ההתמחויות האחרות בבתי חולים נמשכות בין ארבע שנים (פנימית), ארבע וחצי שנים (ילדים ופסיכיאטריה), שש שנים (כירורגיה, גינקולוגיה) ועד לשבע שנים (אורתופדיה). במהלך סיוט ההתמחות ידרש המתמחה לעבוד שישה ימים בשבוע ובנוסף לבצע שמונה תורנויות בחודש, שליש מהן בשבתות. כל תורנויות כזו נמשכת 26 ויותר שעות ברציפות.
במהלך ההתמחות התובענית נדרשים המתמחים לא רק להתמודד עם המחסור האדיר במאות שעות שינה, תוך כדי טיפול
מסור בחולים (שכן הם כוח העבודה העיקרי בבתי החולים) אלא גם לעמוד בבחינות תובעניות. הראשונה היא בחינת שלב א', לאחר כשנתיים של התמחות: בחינה בת כ-220 שאלות במתכונת שאלות רב-ברירה. שיעור המעבר בבחינת שלב א' עומד על כ-30%. מי שנכשל בבחינה יצטרך להמתין שנה שלמה עד לבחינה הבאה.
לפני תום ההתמחות ידרש המתמחה לבחינת שלב ב', הנערכת בעל פה. ועוד לא דיברנו על עבודת מדעי יסוד – עבודת מחקר שגם בה מחוייב המתמחה. רק לאחר שעבר המתמחה את כל חובות ההתמחות (הכוללות מחלקות חובה, תורנויות, כמות ניתוחים דרושה למתמחים במקצועות הכירורגיים, סיום בהצלחה של בחינת שלב א', בחינת שלב ב', עבודת מדעי יסוד והפז"מ הנדרש) יקבל המתמחה את תואר המומחה. שכרו באותה תקופה עומד על כ-25 שקלים.
סיום ההתמחות: שוב פיטורין
כן, לאחר שעבר הרופא את ההתמחות בהצלחה, כאות תודה והערכה – הוא מפוטר מבית החולים ומוצא עצמו שוב מחפש את דרכו בעולם. מעטים מהמומחים יתקבלו לעבודה כרופאים בכירים בבית החולים, אולם מרביתם יצטרכו שוב לחפש משרות פנויות, להגיש קורות חיים ולקוות להמשיך ולעבוד במרפאות קופות החולים.
לפנייה לכתב/ת 
