המדריך המלא: איך לבחור ספרי ילדים?
מתוך 600 ספרי הילדים שיוצאים לדפוס כל שנה, קשה לבחור אחד מוצלח באמת. המבוגר הסביר נוטה להתבלבל מול שלל רבי המכר, ספרי מוסר ההשכל המעייפים ואפילו מול סיר הנוסטלגיה של נפתלי. איך לעשות את זה נכון? מדריך
"סיר הסירים" של נפתלי. אי אפשר להיגמל בלעדיו (עטיפת הספר)
מדי שנה רואים אור בישראל לא פחות מ-7,000 ספרים. מתוכם, כ-600 ספרי ילדים. כאשר מדובר בספרים למבוגרים, אנחנו עוד מסוגלים להתמודד עם השפע שמאפיין את שוק הספרים העברי - יש לנו העדפות מראש לז'אנרים מסוימים, אנחנו מכירים סופרים אהובים או שנואים, שמענו המלצות או קראנו ביקורות, או שסתם העיצוב של הכריכה קורץ לנו וששלושת המשפטים הראשונים עושים לנו חשק לעוד.
בקיצור, אנחנו מגיעים עם מטען של ידע שמאפשר לנו לנווט בחנות ולאתֵר בקלות יחסית את הספרים שאנחנו רוצים לקחת הביתה. בדרך כלל זה אפילו כיף.
אבל דמיינו לרגע את המבוגר הסביר, זה שהרגע בחר לעצמו שלושה ספרים והחליט שיהיה נחמד גם לקחת אחד לילד, כשהוא ניגש אל מדפי ספרות הילדים. בן רגע הוא הופך חסר אונים. מאיפה הוא יודע מה יאהב ילד בן שנה, ארבע או שש? איך אפשר להחליט בין הארנבון שרוצה להַראות אהבה לבין הפיל שרוצה להיות מיוחד? בין הטרקטור של הדוד אהרון לבין הבית של יעל?
אז מה עושים? הנה כמה קווים כלליים לדמותם של כמה מספרי הילדים של היום:
רבי המכר: מוצדקים או מציקים
פעם, לפני כמה שנים ו-14 ספרים, הם כתבו איזה משהו נחמד. ההצלחה האדירה - בצדק או בפוּקס - גרמה לזה שגם אם הם ישלחו את הטקסט הכי דבילי בעולם ההוצאה ישר תעביר לדפוס, תדפיס ב-20 אלף עותקים ותחכה לצ'ק. נכון, זה קורה בכל ז'אנר ויש לא מעט אנשים שעשו מזה קריירה.
הבעיה היחידה היא שלכתוב רומן או ספר בישול עוד לוקח קצת זמן, אבל ספר ילדים? את זה אפשר לכתוב כשמחכים לתור במס הכנסה ולאייר אחרי טיפול שורש. לכן, דווקא אם המחבר מוכר לכם היטב - אל תיפלו במלכודת! בִּדקו היטב את הסחורה לפני הקנייה. אחרת אתם סתם נותנים יד לעוד רב מכר לא מוצדק.
הוותיקים: רלוונטים או נוסטלגים
מי יגיד לא לפלוטו מקיבוץ מגידו? מי יעמוד בפני משפחת הפילפילים? מצד אחד, זו בחירה בטוחה. אם עברו שלושים שנה ועדיין הלב שלכם נצבט בגעגועים כשאתם אוחזים בכריכה המוכרת (רק שעכשיו בגרסה קשיחה) - סימן שזה עובד, לא? אז זהו, שלא בטוח. מדף האולדיז כולל כמה פנינים שערכן לא יסולא בפז, ולא תמצאו הרבה אנשים שגמלו את ילדיהם בלי נפתלי.
פלוטו. אי אפשר לסרב לו
אבל לפעמים הבחירה הבטוחה תלווה באכזבה. קודם כל כי הזיכרון מתוק הרבה יותר מהמציאות. ספר שזכרתם כמופלא עלול להתגלות כסופר-מעצבן. שנית, זה כבר לא אותו עולם. נכון, חלקם מקסימים ורלוונטיים לחלוטין כמו היום, אבל במקרים אחרים יהיה קצת מזעזע לגלות מה הלך כאן לפני שהפוליטיקלי-קורקט הפציע. בואו נסכם ונאמר שחלק מהספרים האלה לא רואים אור בזכות מופלאותם חוצת הדורות, אלא פשוט כי הוצאות הספרים מנצלות את ההזדמנות להדפיס ספרים בעלויות נמוכות.
משפחת הפילפילים. מלווה כל לידה של אח קטן
הדידקטיים: נופלים למוסר ההשכל
לא צריך לקרוא יותר משלוש שורות כדי להבין לאן הספר הזה חותר. אחות קטנה, גמילה ממוצץ, סבתא מתה - הספרים האלה נורא רוצים לעזור לכם בגידול הילד שלכם. וזה ממש בסדר. הבעיה היחידה היא שמישהו בדרך שכח שצריך גם להיות כאן סיפור טוב. ולפעמים קורה דווקא המקרה ההפוך - הסיפור דווקא לא רע בכלל, ואפילו מורכב עלילתית, אבל פתאום נופל לכם האסימון.
האריה שאהב תות, ואכל איתו גם את מוסר ההשכל
ברגע אחד מר מתחוור לכם מוסר ההשכל שהילד שלכם אמור לקבל מקריאת הספר. שימו לב למשל לפסקה הגורלית מהספר הפופולרי "האריה שאהב תות" מאת תרצה אתר: "ומאז הוא אוכל רק מה שאמא שלו מכינה,/ ולא רוצה דברים שאין, ושרק לילדים אחרים יש./ הוא אוכל ביצה ולחם וגבינה לבנה/ והוא כבר לא בוכה ולא מתנהג כמו טיפש". לא יודעת מה איתכם, אבל אפילו אג'נדה חינוכית רעועה כמו שלי, נעה עכשיו באי נוחות.
הבינלאומיים: מנותקים מסביבה טבעית
אפילו הניקוד לא מסייע לכם להצליח לבטא את שמו שובר השיניים של הסופר. הוא כמובן ידוע לכל דרדק במולדתו (שוודיה או אוזבקיסטן), זכה בשלל פרסים ותורגם לעשרות שפות זרות. בדרך כלל עלילת הספר תהיה כללית למדי, ותכלול חיה מואנשת – טריק שעובד כמעט בכל שפה ובכל תרבות. אין שום דבר רע בספר המתורגם, למעט העובדה שברוב המקרים הוא קצת מנותק מסביבתו הטבעית של הילד שלנו. במילים אחרות, זה שספר נעשה רב מכר ב-17 מדינות אירופיות, לא אומר שהקסם שלו עובד גם בלבנט הנמס מחום.
עסקאות החבילה: לא על הספר לבדו
סתם ספר עם דפים ומילים? זה מה-זה פאסה. מדפי החנויות כורעים תחת אינספור המצאות: ספרים שהם גם פאזלים, ספרים עם לחצנים מוזיקלים, ספרים עם בובות תואמות - ושאר ירקות. מצד אחד, בטח גם "פינוקי" על חרכי ההצצה שלו נחשב פעם לגימיק זול, ואני האחרונה שאזלזל בתרומתו הספרותית למיליוני ילדים. מצד שני, אפילו אותו מצאתי לאחרונה מחלטר בדמות בובת פרווה שהקפיצה את מחיר הספר לכמעט שלוש ספרות. במילים אחרות, יש גבול לכל תעלול.
איפה פינוקי? לאחרונה נראה מחלטר בתור בובה
ולסיכום - עצות מועילות לקניית ספרי ילדים:
קראו את הספר בחנות: לא משנה איך אתם בוחרים את הספרים שאתם קונים לעצמכם, ספרי ילדים לא קונים לפי הכריכה, לא לפי המחבר ואפילו לא לפי הציורים. את רוב הספרים המיועדים לפעוטות ולילדים צעירים אפשר לקרוא בכמה דקות בחנות. קצת ריכוז וקצת השקעה בתהליך יחסכו מכם הוצאה מיותרת על עוד ספר שימצא את עצמו מתייבש על המדף הביתי, אחרי שהקראתם ממנו בדיוק עשר מילים. הספר מתיש אתכם? הוא יתיש את הילד תוך שליש זמן. משעמם? עברו לבא בתור.
קחו את הזמן: גם קניית ספרים יכולה להפוך לחוויה אם בוחרים את החנות הנכונה - כזו שיש בה אווירה רגועה, מקום לשבת ואולי אפילו פינה מיוחדת לילדים. תנו לילד להסתובב, בדקו אילו ספרים מושכים אותו ואפילו נסו להקריא לו כמה מהסיפורים. הרבה פעמים תראו את החיבור או את חוסר-החיבור, כבר מהרגעים הראשונים.
חשבו גם על עצמכם: סביר להניח שגם הספר הכי מושלם בעולם לא יהיה כל כך נפלא כשתקריאו אותו בפעם התשיעית בתוך יומיים. אבל ספרים מוצלחים במיוחד מצליחים לפנות לא רק אל הילדים, אלא גם אל ההורים שמקריאים אותם. מאיר שלו ויוסי אבולעפיה, למשל, מצליחים לכתוב ולאייר באופן שמצחיק גם מבוגרים.
הקריאו בלב: ספרים טובים, במיוחד הקצרים המיועדים לפעוטות, יודעים ליצור עבור
ההורה המקריא מקצב מסוים, מעין מוזיקה פנימית, שהופכת את חוויית ההקראה לעשירה - גם כשהלקוחות שלכם עוד לא מבינים את כל מה המילים. אמנם בספרים רבים תמצאו את הניגון שלכם רק אחרי לא מעט הקראות, אך עדיין יש ספרים שיודעים לעשות את זה טוב, ויש כאלה שפחות. כשאתם מעיינים בספר בעודכם בחנות, אל תסתפקו בקריאה - נסו להקריא אותו (לילד אם אפשר, בלב אם לא) כדי לבדוק כמה הוא מתגלגל לכם על הלשון. אם לא ברור לכם מה זה מקצב טוב - קחו ליד את "הקטר" של הסופר הפולני יוליאן טובים, בתרגומו המופתי של אפרים סידון, ותבינו תוך דקה וחצי מה זה ספר שמתגלגל על הלשון והופך את ההקראה לחוויה בפני עצמה.
תנו לעיניים הקטנות להוביל: האיורים שבספר הם אלמנט מכריע, במיוחד כשמדובר בילדים שעדיין אינם יודעים לקרוא בעצמם, ועבורם הציורים חיוניים להנאה מהספר. הבעיה היא שאתם והם חולקים תפיסות שונות לחלוטין לגבי מה "יפה" ומה "מכוער". תנו לילדים שלכם להראות לכם מה הם אוהבים. אם האיורים מקסימים בעיניכם, אבל הפעוט לא מגלה בהם עניין - ותרו. אם הוא בחר דווקא את הספר הכי מזעזע בחנות - הבליגו על הסלידה האמנותית. משהו כאן מדבר אליו בשפה שלו, וזה מה שחשוב כרגע.
חפשו את המסר: נכון, לפני כמה שורות כתבתי נגד ספרים שהמסר החינוכי הוא כל הווייתם. אבל זה לא אומר שסיפורים הם "סתם". רוב הספרים מעבירים, בכישרון או ללא, מסר כלשהו. לפני שאתם בוחרים ספר, הקדישו כמה דקות לקריאה ביקורתית ובדקו אם המסר שלו מתאים למה שאתם רוצים להעביר לילדים.
רוצים לקרוא עוד כתבות על ספרים ? היכנסו לכאן!