חוק הגנה על הציבור מעברייני מין - זווית הקורבן

חוק ההגנה על הציבור מפני עברייני מין, שעבר בתחילת החודש בכנסת, הוא חוק חברתי חשוב מאין כמוהו. בכלי התקשורת מדגישים את הסירוס הכימי שניתן יהיה לבצע כיום או את המעקב הרציף שהמדינה תפעיל אחר עברייני מין, אולם חשיבות החוק לדעתי נובעת מכך שהוא משקף תפיסה חברתית רחבה המתבססת על הבנת מקבלי ההחלטות במדינה את חשיבות ההגנה על הציבור מפני עברייני מין מחד, אולם גם את חשיבות הטיפול והשיקום של אותם עבריינים.

חוק זה מכיר בחומרת הבעיה ובנזקים הקשים הנגרמים כתוצאה מפגיעות מיניות, מנסה לתת מענים מותאמים ומקצועיים לצורך להגן על החברה מפני עברייני מין, אך גם את מבטא את התובנות המקצועיות הגורסות שללא טיפול מתאים לאוכלוסיית עברייני המין לא ניתן יהיה להתמודד עם התופעה וגם את ההבנה שגם לעברייני המין זכויות בסיסיות ביניהן גם טיפול ושיקום לצורך השתלבות מחדש בחברה כאזרחים המתפקדים באופן תקין.

עברייני מין, נתפסים בקרב הרוב כמפלצות שיש להדירן מהחברה, לסרסם ולהענישם על הפגיעה שעשו בקורבנות וכאוכלוסייה חסרת זכויות בסיסיות וכחסרת אפשרות לשינוי ושיקום.

כעובדת סוציאלית וקצינת מבחן המתמחה בעבודה אבחונית וטיפולית באוכלוסיית עברייני המין, אני בהחלט מסוגלת להבין את רחשי הלב ועוצמות הסלידה, הכעס והתוקפנות שמעוררים עברייני המין בקרב הציבור. אין חולק על כך שפגיעה מינית בקורבנות היא הרסנית ביותר ובעלת השלכות מרחיקות לכת על גופו ונפשו של קורבן התקיפה.

יחד עם זאת מניסיוני המקצועי רב השנים ומהידע התיאורטי שנצבר לאורך השנים, חשוב לי להדגיש שאוכלוסיית עברייני המין היא אוכלוסייה עם שונות רבה שאין להתייחס אליה באופן כוללני. על רצף מבצעי עבירות המין קיימים עברייני מין שונים, שביצעו עבירות שונות ברמות פגיעה שונות, הרקע והמניעים לביצוע העבירות הם שונים וכך גם דפוסי אישיותם, רמת מסוכנותם וסיכוייהם לשיקום ולשינוי.

אכן, קיימים עברייני מין שאינם ברי שיקום וטיפול אולם לצד אלה, בהחלט קיימת קבוצה גדולה בתוך אוכלוסיית עברייני המין שהיא בעלת פרוגנוזה טובה לשיקום שבאמצעות שילובם בהליכי טיפול ניתן יהיה לשקמם ולמנוע פגיעה נוספת או עתידית בקורבנות פוטנציאלים.

החוק להגנה על הציבור מפני עברייני מין הוא חוק חשוב בגלל שהוא מתייחס לתופעת עבריינות המין בהיבט רחב תוך התייחסות לצרכי החברה ולצרכי עברייני המין. שלושה נדבכים לחוק זה הקשורים ושלובים אלה באלה. הנדבך הראשון מתייחס להערכת המסוכנות ומטרתו להסדיר את כל נושא הערכות המסוכנות בכדי שניתן יהיה לבחון את מסוכנותו של כל עבריין מין ובהתאם להערכה זו לקבל החלטות ביחס לעתידו.

כך לדוגמא מי שימצא כבעל מסוכנות גבוהה, יטופל בדרכי ענישה ופיקוח המתאימות למצבו. מי שימצא כבעל מסוכנות נמוכה, ניתן יהיה לבחון עבורו תוכניות טיפול ושיקום כדי להפחית את הסיכון לפגיעה חוזרת. הנדבך השני, מתייחס לסוגיות של פיקוח ומעקב. מטרת חלק זה בחוק היא להסדיר את נושא הפיקוח והמעקב על עברייני מין בהתאם לרמות המסוכנות והסיכון שהוגדרו לגביו. כך לדוגמא, אסיר שהשתחרר מריצוי מאסר ונמצא עדיין ברמת מסוכנות גבוהה, ישהה תחת השגחה ופיקוח של עובד ציבור שיעקוב אחר התנהלותו, וינסה למנוע ממנו להוסיף ולפגוע. שני נדבכים אלה כבר עברו את שלב החקיקה והם מופעלים הלכה למעשה.

הנדבך השלישי, שעבודת גיבושו הסתיימה לאחרונה, מתייחס לנושא השיקום המניעתי. מטרתו של חלק זה היא להסדיר את כל נושא הטיפול והשיקום בעברייני מין, כדי שיעשה באופן מקצועי, מוסדר, מובנה ותחת פיקוח המדינה.

אין ספק שהחוק להגנה על הציבור מפני עברייני מין הוא חוק חשוב, המבוסס על הבנת חומרת הבעייה והצורך להתמודד עם תופעת עבריינות המין והשלכותיה ומתוך היבטים חברתיים ומקצועיים.

 המדינה לא השכילה להסדיר גם את נושא הטיפול בקורבנות.

כמי שמטפלת בעברייני מין, אני שמחה שהמדינה החליטה לקחת אחריות על תופעת עבריינות המין ולהסדיר את דרכי ההתמודדות עימה באופן רציני במסגרת החוק. יחד עם זאת, דווקא כמי שמטפלת באוכלוסיית עברייני המין ומאמינה ביכולת לשקמם, אני חשה החמצה בכך שלצד ההסדרה של נושא הטיפול והפיקוח בעברייני מין, המדינה לא השכילה להסדיר גם את נושא הטיפול בקורבנות.

במסגרת עבודתי עם עברייני המין, אני נפגשת באופן ישיר ובאופן עקיף עם קורבנות עבירות המין. מדובר באוכלוסייה מגוונת ובעלת שונות רבה, עם מכנה משותף אחד, הפגיעה הקשה שגרמה הפגיעה המינית והשלכותיה ארוכות הטווח.

קורבנות פגיעה מינית סובלים ממגוון של פגיעות בתחומי החיים השונים, פגיעות קשות שלעיתים קרובות גורמות לשינוי במהלך חייהם והן גובות מחיר אישי ונפשי כבדים ביותר. כל קורבן עבירה נזקק לתמיכה ולסיוע, פיזי, נפשי, כלכלי וחוקי. כל נפגע עבירת מין חווה טלטלה, מצוקה ומשבר קשים ביותר. התמיכה הניתנת היום היא חלקית ולא מוסדרת. קורבנות עבירות מין אינם זוכים למענה תמיכתי וטיפולי מובנה ומוסדר, כדי לזכות בתמיכה כלכלית לצורך מימון טיפול או שיקום, יש צורך להוכיח את מידת הנזק שנגרמה להם, אין גוף אחד מוסדר המתמחה בעבודה שיקומית עם קורבנות פגיעה מינית.

ישנן עמותות ומרכזים המטפלים בנפגעי תקיפה מינית, אולם רובם נתמכים על ידי תרומות וגם אלה מוגבלים ביכולתם לסייע לקורבנות. קיים טיפול לקורבנות במערכת בריאות הנפש, אולם צריך לזכור שהסטיגמה מקשה

על קורבנות להגיע לטיפול במסגרות אלה. מבחינה כלכלית, קורבן עבירה יתכן ויהיה זכאי לקבל פיצויים מעבריין המין בתום הליך המשפט הפלילי או במסגרת תביעה אזרחית בסיום אותו הליך, אולם תהליכים אלה אורכים זמן ממושך ותעצומות נפש, שלא מצויות למכביר אצל קורבנות תקיפה מינית.

דווקא כמטפלת בעברייני מין אני סבורה שלצד ההגנה על הציבור והסדרת הטיפול והפיקוח על עברייני מין, אסור להזניח את קורבנות העבירות. על המדינה לקחת אחריות כוללת ולהסדיר בחקיקה את נושא הטיפול בקורבנות עבירות מין.

 יש להקים על פי חוק מנגנון טיפול ושיקום לנפגעי תקיפה מינית שיבנו מתוך הצרכים בשטח, הידע המקצועי והתיאורטי הקיים בתחום הטיפול בקורבנות, מנגנון שיהיה מוסדר וזמין לכלל נפגעי עבירות מין, בפרט על רקע ההכרה בפגיעה הקשה בהם, זכאים לתמיכה ולשיקום מטעם ועל חשבון המדינה, בדיוק כמו עברייני המין והקורבנות הפוטנציאליים, שהמדינה מנסה למנוע באמצעות חוק ההגנה על הציבור מפני עברייני מין.

• הכותבת היא עובדת סוציאלית וקצינת מבחן המתמחה בעבודה אבחונית וטיפולית באוכלוסיית עברייני המין.
• מעוניינים לפרסם מאמרים, הגיגים, מחשבות ודעות על החברה בישראל ובעולם? שלחו ל shlomit-sh@y-i.co.il  וציינו בנושא - עבור מדור "קריאה לסדר ". החומרים יפורסמו בהתאם לשיקולי המערכת.
• לקריאות נוספות לסדר לחצו כאן .