בלינק 182 חוזרים: קאמבק בצל טרגדיות
אחרי שחוו טרגדיות ותאונת מטוס, החליטו חברי להקת "בלינק 182" לשים בצד את המחלוקות ולחזור לעבוד יחד, עשור אחרי שיא הצלחתם. בקרוב יוציאו את האלבום "Neighborhoods" אותו הם מכנים "היצירה הכי טובה שלנו עד היום"
כבר בשניות הראשונות של "Up All Night", השיר החדש והמצוין של "בלינק 182" אנחנו מבשרים על קאמבק. השיר נפתח בגיטרות עמוסות באפקט דיליי, עם תווים מנוגנים פעם אחת ברפטטיביות מהירה, יוצרים תחושה של קרוסלה מסתחררת. מהתופים נשמע קצב זריז ומעגלי על המצילות.
כמה שניות לאחר שהלהקה גוררת אותנו אל מנהרת הזמן, היא מזכירה לנו שהיא בדרכה חזרה למשחק: היא נוחתת על הקרקע בחוזקה, מגישה קטע עוצמתי מלא בגיטרות מנופחות ומבטיחה לנו שהיא לא הולכת לשום מקום. ואז מגיעים מארק הופוס וטום דלונג, שרים מלודיה ילדותית ואופיינית להם, מהסוג אליו המעריצים כל כך התגעגעו.
במילה אחת: קאמבק. האזינו לשיר החדש של "בלינק 182"
בדיוק הקיץ לפני עשור "בלינק 182" הוציאה את "Take Off Your Pants And Jacket", האלבום שהיה להכרזה הרשמית שהלהקה הפכה לאחת מלהקות הרוק המצליחות בעולם. מלא בלהיטים, עיבודים וביצועים קיציים שהעלו חיוך מאוזן לאוזן, הפסקול המושלם לריח הפאי האמריקני שנשב בעולם הבידור באותם ימים.
אבל עם ההצלחה החלה גם ההידרדרות. שנתיים לאחר מכן, הלהקה הוציאה אלבום הנושא את שמה שאמנם הצליח, אך חסרה בו רוח השטות המקורית והמבורכת. השלושה החלו לריב ולהסתבך, דלונג עזב כדי לבלות יותר זמן עם משפחתו וקרע נוצר בינו לבין הופוס והמתופף טראוויס בארקר. זה היה ב-2004, ונדמה היה שאימפריית הפופ-פאנק לעולם לא תשוב למקומה הראוי.
החברים השיקו קריירות חדשות: דלונג הקים את להקת "Angels And Airwaves", שהוציאה שלושה אלבומים נחמדים, והופוס ובארקר הקימו את "+44" שהוציא אלבום אחד עם כמה יצירות לא רעות (ביניהן השיר המצוין, "Lycanthrope"). בארקר, הווירטואוז המקועקע, צלל גם למוזיקת היפ-הופ ויצר גרסאות רוק רבות ללהיטים שחורים (הטובה ביותר היתה זו לשיר "Crank That" של הראפר סולג'ה בוי)
מימין לשמאל: הופוס, בארקר ודלונג (צילומים: Gettyimages)
אבל אף אחת מהדרכים החדשות של החברים לא הייתה טובה כמו ספינת האם, ובשבוע שעבר, כשסוף סוף יצא השיר הראשון מתוך אלבום מתקרב, הוא הזכיר לרבים מה מסוגלים החברים לעשות. לאלבום יקראו "Neighborhoods" והוא ייצא ב-27 בספטמבר. ההקלטות הסתיימו לפני מספר שבועות וכרגע נמצאת הלהקה בשלב המיקסים הסופי. זו היתה הפעם הראשונה שהשלושה הפיקו אלבום לבד, ללא עזרה של מפיק חיצוני.
יצאו מהאפלה עם כוחות חדשים
אז איך חזרה הלהקה מנתק מוחלט של כמה שנים לשתף פעולה וליצור שירים מצוינים? ובכן, אומרים שהצער והכאב מאחד אנשים ועושים אותם חזקים יותר. כנראה זה נכון: בארבע השנים האחרונות החברים בלהקה חוו לא פחות משלוש טרגדיות קשות מנשוא. בקיץ 2008 עבר מפיק הלהקה הקבוע והמוכשר, ג'רי פין, שבץ מוחי. הוא מת חודש אחר כך, רגע אחרי שסיים להפיק את אלבומו של מוריסי, "Years Of Refusal", אלבום שאמור שהיה אמור להוציא אותו מעולם הפאנק לעוד עולמות מוזיקליים מכובדים. הוא היה בן 39 במותו.
בהופעה. "שירים שנשמעים כאילו הגיעו מאמצע שנות התשעים"
חודש אחר כך, בארקר נפצע קשה בתאונת מטוס פרטי בדרום קרוליינה שבארצות הברית. על המטוס הקטן היו בארקר, די-ג'יי אדם גולדשטיין (שיצר איתו פרויקט מוזיקלי) וארבעה חברי צוות. מלבד בארקר וגולדשטיין, שהיו אז בסיבוב הופעות, כל מי שהיה על המטוס מת. בארקר וגולדשטיין סבלו מכוויות קשות מאוד, אבל השיקום שלהם הוגדר כ"הצלחה מופתית". אלא ששנה לאחר מכן, בגיל 36, גולדשטיין מצא את מותו כשנכנע להתמכרותו הקשה לסמים. חברים סיפרו שהתקשה להתגבר על הטראומה שחווה על המטוס.
דלונג. "הפירוק היה טפשי"
המקרים הכואבים האלה, כשאיבדו את חברים הטובים וכמעט גם את עצמם, החזירו אותם לעבוד יחד, להיזכר בחברות העמוקה והמשפחתית ולהבין שלא ירצו לוותר עליה. בפברואר 2009, זמן לא רק לאחר שבארקר השתחרר מבית החולים, "בלינק 182" הודיעו לעולם שהם חוזרים. זה קרה בטקס הגראמי, כשלראשונה מזה זמן נראו השלושה יחד על במה והגישו את הפרס לאלבום הרוק הטוב ביותר. תחילה הם שבו לבמה ואחר כך החלו במלאכת הכתיבה וההקלטה.
עכשיו, רגע לפני אלבום וחיים מוזיקליים חדשים, דלונג סיפר לרדיו ה-BBC הבריטי כי במבט לאחור, פירוק הלהקה היה "מאוד טיפשי", אמר, "למרות שלא שכבנו עם הנשים אחד של השני, שנאנו אחד את השני כאילו זה באמת קרה", הוא צחק, "הפכנו גדולים מדי, הפכנו למכונה שהשתלטה עלינו וניהלה את הלהקה. היינו שרופים. היינו זקוקים להפסקה, אבל המכונה לא הרפתה".
אבל שש שנים אחר כך, כשכל הטרגדיות הקשות מאחוריהם, דלונג משוכנע במקום החדש והבטוח של הלהקה: "האלבום החדש מדהים. אם אתם אוהבים את המוזיקה שלנו, זו ללא ספק היצירה הכי טובה שלנו עד היום", סיכם והכפיל את הציפיות של המעריצים, "היא מאוד מודרנית ומאוד רלוונטית למוזיקת הרוק היום, אבל גם דאגנו לזרוק כמה שירים שנשמעו כאילו הגיעו מאמצע שנות התשעים. האלבום מיועד למקומות גדולים והוא יצא גדול מהחיים".
