הפלישה מערבה: צרות אירופה, הן הזדמנויות סין
המשברים ביוון, פורטוגל, איסלנד ואירלנד הופכים את אירופה לרעבה לכסף, ומציעים הזדמנויות רכישה. עבור סין מדובר באפיק השקעה לקופת המזומנים השמנה. כשלוקחים בחשבון את הסיוע של השלטון, יש מי שכבר דואג. אפילו ארצות הברית לא חסינה
מצבה של סין בשווקים העולמיים מעולם לא היה כה טוב, ויש שיאמרו כי מעולם לא היה כה מאיים. היום, שליש מאה לאחר שהחלה ברפורמות הכלכליות, נהנית סין מצמיחה כלכלית שנתית בת שתי ספרות ומאות מיליוני סינים חיים ברמת חיים שעליה לא חלם הדור הקודם.
סין מייצרת כמעט כל דבר ומוכרת הרבה יותר מאשר היא רוכשת. יותר כסף נכנס מאשר יוצא, והתוצאה היא עודף סחר שמתבטא בכסף זר שמצטבר בקופת הממשל. הרבה כסף זר: עשרות טריליוני דולרים.
לעודפים הללו יש משמעות רבה ביחסים עם ארה"ב. המעצמה של מחר רוכשת את אגרות החוב של המעצמה של אתמול, ובכך מחזיקה בידה כלי לחץ משמעותי לכל חיכוך אפשרי ביניהן. זה לא יעד ההשקעה האמריקני היחיד. סין רוכשת בארה"ב בדרך כלל בתקופות סמוכות למשברים כלכליים. נפילת המוסדות הפיננסיים שבאה בעקבות משבר הנדל"ן אפשרה לה לרכוש בתי השקעות אמריקניים במחירי מציאה.
בימים אלה, בהם רמת החוב של ארה"ב מאיימת להביא אותה לחדלות פירעון, נפתח שוב הכיס הסיני, ואחזקות סין באגרות חוב אמריקניות מגיעות ליותר מטריליון דולר. ככה זה כשיש לך ארנק שמן שעומד בעליות וירידות בסחר העולמי, ואתה יכול כסוחר נבון לשבת מן הצד ולהמתין לרגע מתאים. בעצם לא מדובר רק בניצול הזדמנויות, הדבר נובע גם מכך שעודפי הכסף של סין פשוט זקוקים ליעדי השקעה, ונכסים אמריקניים הם אופציה אחת בקרב רבות אחרות.
אפריקה מחכה לסין
אמריקה הגאה והלוחמנית לא רואה בעין יפה את ההשקעה הסינית בנכסיה ובחובותיה, והתגובה השלילית מתבטאת בדיונים עוינים בקונגרס ובסנאט, ובהצעות חוק שנועדו להפעיל לחץ על סין כדי שתנייד את שער היואן ותשנה בכך את מאזן סחר החוץ (בינתיים בלי הצלחה). זה מתבטא בהתאגדויות צרכנים כנגד מוצרים סיניים, ובהצהרות מודאגות ממסדרונות הממשל בוושינגטון.בחלקים אחרים של העולם היחס שונה. ממשלות באמריקה הלטינית ובאפריקה נראות לעיתים כמו חברות היי טק המחכות לחברת העל שתרכוש אותם על מנת להיות הכרומטיס הבאה. נציגי חברות סיניות לצד אנשי ממשל סיניים סובבים במדינות העולם עם פנקס צ'קים שמן, ורוכשים מכל הבא ליד.
נראה כי כמעט כל סוג של מחצב מעניין את סין. היא רוכשת מכרות של בדיל, יהלומים ופחם באוסטרליה, פרו ובטנזניה. גם ישראל הופכת בשנים האחרונות ליעד להשקעות סיניות וגם המחצבים הישראליים לא נעלמו מהעין הסינית, כפי שעלה מהרכישה של אגן כימיקלים על ידי חברת כימיצ'יינה.
החברות הסיניות מבצעות את הרכישות בעזרת שילוב של הון פנוי והפעלת קשרים של הממשל הסיני, במה שמהווה מימוש של "מודל בייג'ינג". הסיוע של הממשל הסיני לקופתו המדולדלת של הנשיא מאפשר לחברות לרכוש מכרות יהלומים בתנאים נוחים בזימבבואה. סין לא נלחמת לצד ארה"ב באפגניסטן והיא שולטת ללא מיצרים במכרזים הממשלתיים. בייג'ינג רוכשת מכרות וקידוחים, ומעבירה את העופרת, הנפט והגז מזרחה למרכזי התעשייה שלה מעבר לגבול.
משבר עולמי מסוכן גם לסין
באירופה המצב מעורב. מאמר של ה"אקונומיסט" שהתפרסם לפני חודש מתאר דואליות שבה הציבור הרחב, בדומה לארה"ב, מביע חשש מהחדירה הסינית אל הכלכלה המקומית. מנגד, ראשי המדינה רואים זאת בחיוב, ומשחרים לפתחה של בייג'ינג כדי שתרכוש את החובות שלה על ידי אגרות חוב.
אירופה של היום היא מחסן מציאות לבעלי הון. המשברים ביוון, פורטוגל, איסלנד ואירלנד הופכים את שווקי אירופה לרעבים לכסף, ומציעים הזדמנויות רכישה נאות. מלבד אגרות חוב ממשלתיות, נושאים ונותנים בימים אלה נציגים מסין על רכישת רכבות תחתיות, נמלים, חברות תיירות ומפעלים. חברת וולוו כבר שייכת לחברת ג'ילי הסינית, מה שהתבצע בשעתו בסיוע מענק רכישה נכבד שניתן על ידי הממשל לצורך העסקה. הפלישה הסינית מערבה מתבצעת במלוא הקיטור, מאז הפלישה לנורמנדי לא נראו מראות כאלה ביבשת הזקנה.
כל מה שתואר כאן מהווה, כפי שצוין, נתיב מימוש לכסף שמצטבר בסין וניצול הזדמנויות כלכליות סביב העולם, אך יש לו כמה משמעויות נוספות, אסטרטגיות יותר. סין כבר חושבת מזה זמן רב כמעצמה. כל אלה אינם רק עניין לראשי מדינות, יש כאן אור על מה שמכוון את התנהלותן של חברות סיניות בינלאומיות. הבנה של המטרות שמאחוריהן ומאחורי פעילות הממשל יכולה לתת לאיש העסקים הישראלי הפועל מולן כלים על מנת לבחור כיוון פעולה וכמובן להגיע להישגים עסקיים.
כלכלת סין מבוססת קודם כל על יצוא של מוצרי יצור, ולצורך כך היא זקוקה לפריחה של שווקי העולם כדי שירכשו את מוצריה. התמוטטות של יוון ויצירת אפקט דומינו באירופה מדאיגים לא רק את גרמניה וצרפת, אלא גם את סין. ביום בו תשקע אירופה במיתון עמוק היבוא של מוצרים סיניים ייפגע קשות, מפעלים בסין ימכרו פחות, קווי יצור ייסגרו, פועלים יפוטרו, יש לכך משמעויות כלכליות, יש לכך משמעויות חברתיות, ועלולות להיות לכך גם משמעויות פוליטיות, אם אבטלה בסין תגרום לתסיסה.
עדיף להשקיע באירופה היום ולהכניס בה יציבות, כי בקצה האחד של הדומינו האירופי מצויה יוון היוצאת לרחובות להפגין, אך מצידו השני נמצאת סין שלא רוצה לראות שוב טנקים בכיכר טיאן-אן-מן.
פצצת אגרות החוב
כך הוא הדבר גם ברכישת אגרות החוב האמריקניות. בתי הנבחרים בוושינגטון דנים בימים אלה בהעלאת תקרת החוב הלאומית על מנת למנוע מצב של חדלות פירעון. אם יתממש מצב זה הוא יהווה קטסטרופה לכלכלת ארה"ב, קטסטרופה שתביא לקריסת מערכות ושקיעה במיתון עמוק. המיתון הזה הוא בדיוק מה שסין חוששת ממנו, כי משמעו פחות אמריקנים שיוצאים לשופינג, פחות רכש בסין, ובסופו של דבר פחות פועלים סינים מועסקים בגואנדונג וג'יאנגסו. עדיף לרכוש אג"ח אמריקניות.אגרות חוב הן כמו אקדח המונח על השולחן במערכה הראשונה. כפי שראינו בעת משבר שערי המטבע, אפילו מדינה כמו ארה"ב לא יכולה להפעיל לחץ על סין בזמן שזאת מחזיקה בידה אחוז גבוה מאגרות החוב שלה, ויכולה לממש אותן בכל עת. ביום בו תהיה סין בעלת חוב מרכזית של מדינות האיחוד האירופי יהיה בידה גם אמצעי לחץ יעיל על המדינות הללו, ויקשה עליהן להוביל צעדים כנגד סין בעת הצורך בקרן המטבע העולמית או בארגון הסחר העולמי. סין פועלת מתוך תכנון קדימה, ואילו הייתי אירופאי הייתי תוהה לקראת איזה סכסוך עם אירופה נערכת סין ומכינה לשם כך נשק במגירה.
בואו נצא מהמדינות העשירות של אירופה וצפון אמריקה, בואו נביט לעבר אמריקה הלטינית ואפריקה. אחזקת חברות ונכסים במדינות אלה מאפשרת בהן השפעה. כל חברה סינית הרי קשורה בחבל הטבור אל הממשל הסיני, וזה יוכל לעשות שימוש בבוא העת בסניפים ובחברות הבת של אותן חברות סביב הגלובוס.
האפשרויות רבות: אפשר לאסוף מידע על המדינה בה אלה מצויים, לשלוח מרגלים, להשפיע על אנשי ממשל, להשפיע על דעת הקהל המקומית בעזרת יצירת מקומות עבודה ולהשפיע על מגמות כלכליות בתוך הכלכלה על פי צרכיה. סין יכולה להשפיע על החלטות ההנהגות של מדינות אירופה וצפון אמריקה. במדינות העניות שבהן היא מתמקדת בתשתיות, תוקעת יתד ומחזקת את השפעתה.
אירועים בתחום עסקים במזרח אסיה
| מתי | האירוע |
| 20 ביולי | סיום לימודי עסקים בסין באוניברסיטת ת"א, נטוורקינג עסקי ומפגש עם הנספח המסחרי של סין |
| 25 ביולי | שולחן עגול עם קנייני רשת סופרמרקטים סינית בבית איגוד לשכות המסחר |
| 26 ביולי | סמינר מימון וסחר מול מזרח אסיה, במחלקת סחר חוץ של בנק לאומי |
|
27 ביולי |
הוועידה השנתית הראשונה לעסקים עם סין בארגון מכון היצוא הישראלי |
| 28 ביולי | מפגש עם נציגי סחר החוץ של סין ומארגני יריד קנטון במלון דיוויד אינטרקונטיננטל |
טל רשף מנהל את פורום סין, אסיה – ישראל, הוא יועץ ומרצה לתרבויות ועסקים בסין , מאמן עובדים ומנהלים לרילוקיישן . מרצה לתרבויות בחברות ובחוגי בית .
פורסם לראשונה 26/07/2011 20:46
לפנייה לכתב/ת 
הפגנות ביוון
צילום: EPA
טל רשף
מומלצים
