מה שוות תחזיות ה"מומחים" בשוק ההון?

בשבועות האחרונים התפרסמו בעיתונות הכלכלית בארץ ובעולם תחזיות של מומחים לשוק ההון, שמזהירים מפני התמוטטות קרובה בבורסה האמריקנית. לצד תחזיות אפוקליפטיות אלה התפרסמו כמה תחזיות וורודות ואופטימיות של מומחים אחרים, שמבטיחים עליות שערים של עשרות ומאות אחוזים בבורסה כבר בתקופה הקרובה.

המשקיע הקטן, שחרד לגורל חסכונותיו, עומד נדהם מול התחזיות הסותרות הללו ושואל את עצמו למי מכל "המומחים" כדאי להאמין?

1,000 נקודות, או אולי 20 אלף?

כדי להמחיש את הבלבול שנוצר בעקבות גל התחזיות הסותרות, די אם אציין שתי תחזיות שזכו באחרונה לכותרות גדולות בכל רחבי העולם, וכמובן גם בישראל.

לפני כשבוע פרסם הניו-יורק טיימס בכותרת גדולה את תחזיותיו של חזאי השווקים הנודע, רוברט פרכטר, שטען כי "בתקופה הקרובה צפויה בוול-סטריט מפולת השערים הגדולה ביותר מזה 300 שנה". לדבריו, מדד הדאו-ג'ונס שעומד כיום על כ-12,500 נקודות ירד תוך 5 שנים מתחת ל-1,000 נקודות. ארה"ב תיכנס למשבר כלכלי עמוק והציבור שייפגע מירידות השערים לא יחזור לשוק המניות במאה השנים הבאות.

תחזיותיו של פרכטר זוכות בדרך כלל לתהודה רבה, מאחר שכולם זוכרים שהוא היה היחיד שהזהיר בשנת 1987 מפני התמוטטות שוק המניות, שבועיים לפני שבורסות העולם קרסו במפולת שזכתה לכינוי "יום שני השחור".

יום או יומיים אחרי התחזית המפחידה של פרכטר, התראיין ברשת CNBC היוקרתית מנהל ההשקעות והכלכלן האמריקני, ג'יימס אלטשולר, והצהיר כי לפי תחזיותיו מדד הדאו-ג'ונס יזנק כבר בחודשים הקרובים ויחצה תוך שנתיים-שלוש את רף 20 אלף הנקודות.

לדבריו, מי שלא ימהר להשקיע את חסכונותיו בבורסה יפסיד הזדמנות גדולה. במאמר שפורסם באתר האינטרנט הפופולרי MarketWatch, הוסיף אלטשולר להתנבא באופטימיות רבה וטען ש"המניות בבורסה הן כיום זולות, השוק האמריקני נמצא בתהליך צמיחה, וגם השוק היפני מראה סימני התאוששות".

לקרוא בשקיקה כל תחזית - מה ההגיון?

אם הייתה להם נוסחה שכזאת, הם בוודאי היו מנצלים אותה כדי להפוך לעשירים מופלגים ולא היו מבזבזים את זמנם במתן תחזיות לאמצעי התקשורת.

מדוע אם כך העיתונות הכלכלית מפרסמת בהבלטה כל תחזית של מי שמגדיר את עצמו כ"מומחה לשוק ההון"? מדוע כולנו קוראים בשקיקה כל תחזית שכזאת, גם כשאנחנו יודעים מניסיון העבר שמרבית התחזיות אינן נכונות?

התשובה נעוצה ככל הנראה בטבע האנושי. בכל תחום שבו יש אי-וודאות, אנחנו מתפתים להיתלות ב"אילנות גבוהים" בתקווה שאולי הם יודעים מה צופן לנו העתיד. לפעמים זה בא לידי ביטוי ברכישת קמיעות, לעיתים בהליכה לכל מיני מגידי עתידות וידעונים, ולעיתים בהפקדת החסכונות שלנו בידי נוכלים ומאחזי עיניים.

המכנה המשותף לכל אלה הוא הרצון להאמין שיש כוחות נעלמים ומיסטיים שיכולים לראות את העתיד ולסייע לנו לבצע את ההשקעות הנכונות. במילים אחרות: לעזור לנו להתעשר בקלות ובמהירות רבה.

עד המיידוף הבא

בין אלה שנפלו ברישתו של מיידוף, ניתן למצוא אנשי עסקים ממולחים, תעשיינים, סוחרים, מנהלי מוסדות פיננסיים גדולים, ופנסיונרים עשירים ועתירי ניסיון. כל אלה התפתו להאמין שאותו מיידוף הצליח לפצח עבורם את נוסחת הקסמים של שוקי הכספים וכתוצאה מכך הם ישיגו תשואות כספיות שעולות בהרבה על ממוצע שוק ההון.

הגיע הזמן שכולנו נבין, שמאז חורבן בית-שני הנבואה ניתנה רק לשוטים (כמאמר רבי יוחנן במסכת בבא-בתרא שבגמרא). כל "מומחה" שהצליח פעם אחת לנחש נכון את ההתפתחויות בבורסה, ורכש לעצמו עקב כך שם של מומחה דגול, טעה במרבית התחזיות האחרות שלו.

אותם מומחים בעלי-שם שהבטיחו לנו בשבועות האחרונים מפולת קשה בבורסות העולם, וחבריהם בעלי השם שהבטיחו לנו באותה שעה גאות וצמיחה באותן בורסות – לא יודעים יותר מאיתנו מה באמת צפוי בשוקי המניות.

המסקנה המתבקשת: כל אחד חייב לסמוך רק על עצמו. מי שרוצה להשקיע את חסכונותיו בשוק המניות חייב ללמוד ולהבין כיצד שוקי ההון בעולם פועלים. כל התפתחות חיובית או שלילית בשוק הגלובלי משפיעה מיד, בתגובת שרשרת, על כל בורסות המניות בעולם, כולל ישראל.

כדאי להתעניין במתרחש בכלכלות הרעועות במדינות אירופה שנקלעו לקשיים (יוון, פורטוגל, אירלנד, ספרד ואולי גם איטליה). או על קשיי ההתאוששות של הכלכלה האמריקנית, לקבל החלטות על סמך המידע שאספנו בכוחות עצמנו – ולהתעלם מכל התחזיות של המומחים שלא-יודעים הרבה יותר מאיתנו.

ד"ר גלי אינגבר, מומחית בחשבונאות ובמימון, ביה"ס למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל