יתגמשו על לונדון
חברות נבחרת ההתעמלות האמנותית, עדיין לא בנות 20, אבל כבר מרגישות "זקנות". בראיון משותף, שנה לפני לונדון 2012, הן מדברות על החלום האולימפי, הדרישות ("אין על המשמעת של רוסיה") והביגוד החושפני ("לא מתלוננות"). בואו להכיר את הנבחרת היחידה של ישראל במשחקים האולימפיים
בעוד שנה בדיוק, ב-27 ביולי 2012, תצא לדרך חגיגת הספורט הגדולה בתבל - אולימפיאדת לונדון. זה אולי יפתיע את רובכם, אבל אחת התקוות למדליה מהמשלחת הישראלית מגיעה מכיוון נבחרת ההתעמלות האמנותית.
נטע ריבקין, שמתחרה בתחרות האישית, כבר הוכיחה לא פעם שהיא שייכת לצמרת העולמית. אבל מה שמפתיע הוא שבשנים האחרונות הפכנו לסוג של מעצמה גם ברמת הנבחרת, עם הישגים בתחרויות הקבוצתיות.
אבל בזכות מורן בוזובסקי, פאולינה זקולוז'ני, נעה פלאצ'י, ויקטוריה קושל, מרינה שולץ ואליאורה זולקובסקי, היורשות של אותה נבחרת מההישג הענק בסין, רף הציפיות שוב גבוה בטירוף. ככה זה כשהשישייה הזו הביאה לישראל את ההישג הטוב ביותר של הענף בכל הזמנים - המקום הרביעי באליפות העולם 2010, רק אחרי מעצמות כמו איטליה, בלארוס ורוסיה.
המאמנת אלה סמופלוב. "בזכותן יש תוצאות" (צילום: יועד כהן)
"זו אחריות גדולה, אבל יש לנו רצון גדול מאוד לייצג את המדינה ולהגיע להישגים באולימפיאדה", אומרת קפטנית הנבחרת, מורן בוזובסקי, בפתיחת הראיון המשותף מי שלמעשה הפכה לסוג של "פה" של שש הצעירות המצליחות.
"כל ספורטאי היה חולם להגיע למעמד כזה של אולימפיאדה והרצון להגיע לשם מוחק את כל הקושי בדרך", מוסיפה מורן, שבגיל 19 כבר נחשבת ל"ותיקה" בענף ובנבחרת. אבל למרות תוחלת החיים הקצרה של המתחרות בענף התובעני הזה, בוזובסקי וחברותיה לא חושבות על פרישה חלילה.
שייכות לצמרת העולמית. בנות נבחרת ישראל בפעולה (יועד כהן)
"אנחנו כבר זקנות", הן משיבות ופורצות שוב בצחוק, לפני ההבהרה הקבוצתית: "הענף הזה הוא לא כמו כדורגל שרק רצים אחרי כדור. הם יכולים לשחק עד גיל 30, אנחנו לא".
אין תלונות על הביגוד החושפני ו"המשמעת הרוסית", כן על התקשורת
בנות הנבחרת, שחזרו עם מדליות מכל הטורנירים האחרונים בהם נטלו חלק, מתכוננות בימים אלה במחנה אימון במכון וינגייט לקראת אליפות ישראל באוגוסט וחשוב מכך, אליפות העולם בצרפת, חודש לאחר מכן.
מי שעומדות מאחורי הצלחת הבנות הן אלה סמופלוב ורעיה אירגו. בענף הזה, נהוג לבקר את המשמעת הקשה של המאמנים, אבל אם חשבתם לשמוע מילה רעה מכיוון המתעמלות עצמן, תשכחו מזה.
"זה קצת קשה, יש הרבה דרישות ויש דברים שאנחנו לא אוהבות, אבל המאמנות יודעות מה הן עושות ובזכותן אנחנו פה ומגיעות להישגים והתוצאות האלה", אומרת אליאורה זולקובסקי.
שנה לפני לונדון, צפו בראיון עם הבנות שמתלוננות על קיפוח בסיקור התקשורתי ("זו אשמת התקשורת שאין חשיפה לענפים האלה. יש עוד דברים חוץ מכדורגל וכדורסל"), משיבות למתלוננים על התלבושות החושפניות מדי לפעמים ("מי שמתלונן זה אלה שיושבים בבית וצופים בענף הזה") ומתייחסות לחיים במקצוע עם המון משמעת ("יש מקום שאין בו משמעת והוא קוטף הצלחות? גם אם המשמעת פה היא באמת כמו ברוסיה, אז כנראה שאין על המשמעת של רוסיה אם הגענו עד הלום").