"הנדר" - סיפור קצר
"בחלומותיו ראה את עצמו מתחת לחופה, כשנחמה לצידו וכל גדולי הרבנים מסביבו. לפתע מופיע בריצה ילד קטן ומלוכלך וצועק: אבל הוא פושע, הוא נדר נדרים ולא עמד בהם". תחרות "אגדתא 4" מגישה סיפור חדש מאת זוכת השנה שעברה
אסף עמד על המדרכה מול ביתו של "גדול הדור" בבני ברק. המדרכה הייתה, באופן משונה, מאוד רגילה לטעמו של אסף, סטנדרטית. איכשהו ציפה שהסביבה הטבעית של "גדול הדור" תהיה אחרת, למרות שלא ידע בדיוק איך.
הרב הגדול גר בקומה השנייה, והעלייה בשבע-עשרה המדרגות (אסף ספר אותן לפחות חמש פעמים) הזכירה לו תיאורים מלאי צבע של אסירים הצועדים לקראת גזר דינם הבלתי נמנע. הקומפוזיציה המבחילה הזו שנתקעה בראשו של אסף, העבירה בו צמרמורות ורצון להימלט בחזרה לרעננה. אבל ההססנות, העמידה במקום והדמיון המשתולל, ידע, לא יבטלו את הצורך. את החובה, ליתר דיוק, המוטלת עליו.
הוא עלה ונקש בדלת.
אסף הוא בחור ישיבה, תושב רעננה. בישיבה - אחת המוכרות בארץ - הוא נחשב מהבחורים המובילים.
הסיפור המנצח של השנה שעברה
חתונה חסידית
יפה מצרי
כ-300 סיפורים נשלחו לתחרות "אגדתא 3" של ynet ובני עקיבא. צוות השופטים - יורם קניוק, ג'קי לוי, שהרה בלאו ואבי רט - בחר את חמשת הטובים שבהם, ובקרוב תוכלו אתם להכתיר את המנצחים שיזכו בפרסים כספיים. קבלו את הסיפור הראשון
לא תמיד היה אסף בחור הישיבה המבריק והאולטימטיבי. עד לפני ארבע וחצי שנים היה אך בקושי נער דתי. את כיפתו הקטנה שנהג לחבוש לבית הספר, היה שוכח פעמים רבות כשיצא מהבית, ואת דפי הגמרא טעוני האותיות לא ראה מעולם בבית הוריו. אך אין לבוא אל אסף בטענות על כך. הוריו אמנם מוגדרים כדתיים, אך מעולם לא היה מוטיב זה דומיננטי בחייהם. אביו היה נוהג לילך מידי שבת בערב לבית הכנסת, אך מעולם לא עשה מזה עניין, ואמו שהייתה נוהגת להסתובב במכנסיים, לא כיסתה את ראשה בפאה או במטפחת, כמקובל.
כשהיה אסף בן שבע-עשרה חל המפנה. היה זה לאחר שהשתתף בטיול מאורגן בן שלושה ימים, שארגנה אחת מתנועות התשובה בארץ. לא היתה זו תנועת תשובה קלאסית, המוכרת מההרצאות והסמינרים הנפוצים, אלא קבוצה של כמה עשרות בני ישיבה נבונים, מחוננים במה שנקרא היום "אינטליגנציה רגשית", ישרים, ואנשי העולם הגדול, שבראשם עמד רב כריזמטי בשנות החמישים לחייו. נאומיו, דבקותו הבלתי מתפשרת, והלהט הכביר שאפיין את כל התנהגותו, סחפו את רוב המשתתפים שנטלו חלק בחוויה בת שלושת הימים.
חלק גדול מהבחורים שהיו בדרכם לחיים נטולי דת ומצוות, החליטו להתחזק וללכת לישיבות המיועדות לבעלי תשובה. אחדים, ביניהם אסף, בחרו לעשות את הצעד הגדול ביותר: לפנות לישיבה גבוהה מובילה, המיועדת לבחורי ישיבה רגילים מבטן ומלידה.
הדקות, השעות, הימים והחודשים עברו על אסף כבחלום, ונדמים היו בעיניו כימים אחדים באהבתו את התורה, עד שהכריז החזן בשבת על ראש חודש ניסן, ואסף ידע כי ימי "בין הזמנים" – ימי הפגרה של חודש ניסן קרבים והולכים, וזיעה קרה כיסתה את גופו.
בימי ניסן שב כל בחור אל בית הוריו ואל נחלת אבותיו, ואסף, על אף אהבתו וגעגועיו להוריו, ידע כי בביתם מצוי מכשיר הטלוויזיה, ממנו ניסה כל כך להתחמק בשנים שעברו, אך תדיר - ללא הצלחה. ולא שלהוט היה סביב תוכניות ריאליטי זולות, או סרטי מלחמה עלובים, אלא שקודם "התחזקותו" נטפל היה לתוכניות הספורט השונות, ונחשב כבקי ומומחה בכל תוצאות המשחקים, כשהוא עשוי לדקלם את שמות כל השחקנים - כולל השופטים - בכל משחק נתון, את פעולותיהם, ואת תרומתם למהלך המשחק.
למרות הלוגיקה שאותה ניסח לעצמו, ושאיתה ניסה להתמודד מידי ניסן בניסנו, לפיה צפייה תמימה במשחקים מובילה אותו כבאורח פלא לבהייה אינסופית במרקע, כשעל הצג מרצדות דמויות שאינן שייכות כלל ועיקר לעולם הספורט - לא הצליח אסף להתגבר על יצרו, ותמיד היו אלה, מכבי, הפועל, בארסה, או מנצ'סטר שהחזירו אותו אל הספה שמול מסך הטלוויזיה. כך כמעט נגוזו שישה חודשים של השקעה אינסופית בלימוד, והתעלות רוחנית.
אלא שהשנה תחושתו של אסף הייתה כבדה מתמיד. חודשיים קודם לכן נחגגו אירוסיו עם בחירת לבו ברוב פאר והדר. הכול דיברו באירוסין. אסף היה בחור שנחשב ל"סחורה מבוקשת" בשוק המשודכים, וטובי השדכנים כרכרו סביבו וניסו לדבר על ליבו. לאחר עונת שידוכין לא ארוכה בחר אסף בנחמה (נחמי), בתו של ראש כולל גדול ומוכר, ובת לאחד הסמינרים המובילים בבני ברק.
כעת ידע אסף, כי אם יגיע לביתו שברעננה, וייתן לאצבעותיו חופש בחירה על כפתורי השלט – לא יוכל לשאת את פניו אל עבר ארוסתו החסודה. מה תאמר על חתנה המהולל, השקדן המופלא, המודל לחיקוי לצעירי הבחורים בישיבה, אשר מבלה שעות ארוכות אל מול מסך האונס את הצופה לבלוע את כל מה שנפלט ממנו?
התהיות וחיבוטי הנפש ייסרו את לילותיו של העלם הדואב, שלא ידע לשית עצה בנפשו, עד שלפתע נצנץ רעיון נפלא במוחו: הוא יידור נדר. שכבר אמרו חכמים: "הרואה סוטה בקלקולה, ידיר עצמו מן היין", והמכשיר בו מסתתרת מפלצת הריאליטי לא טוב מן היין, ובטח שלא מן הסוטה. אמנם נדר אינו עניין פשוט, ידע אסף, ומפורסמים ההיגדים המרתיעים של חז"ל אודות אלה הנודרים ואינם מקיימים. אבל הדחף וחיבוטי הנפש היו חזקים מכל חשש.
לאחר שהתייעץ עם מספר תלמידי חכמים, פתח ספרים ורשם רשימות עד שלבסוף עלה בידו הנוסח הבא שעשוי היה לחייב אותו, אך גם "לכסות" אותו במקרה הצורך:
קונם עלי מכשיר הטלוויזיה לראייה בו
יותר מ-ג' שעות לתקופת בין הזמנים
של חודש ניסן תש"ע
רשם אסף את הנוסח על דף מעוטר, וקרא אותו בטקס חגיגי ומצומצם, ואבן נגולה מליבו.
ימי בין הזמנים הגיעו, ואסף ידע כי למרות איסור הנדר - הרי ששלוש שעות עדיין מותרות לו. חרבו של הנדר התלוי לו מעל עיניו היטיב עם ליבו, והוא הרשה לעצמו להציץ מידי פעם ב"חדשות הספורט", כששעון גדול מונח לו כנגד עיניו. אלא שכמו על פי תסריט כתוב מראש, עבר אסף (לדעתו) את שלוש השעות המותרות, וחשש כבד החל מטפס במעלה נפשו, שכן ירא שמים היה, וידע את חומרתו של איסור הנדר.
גם דמותה של נחמה ארוסתו, כמו בריטואל אכזרי, עלתה שוב ושוב אל מול עיניו. בחלומותיו ראה את עצמו עומד מתחת לחופה, כשנחמה לצידו וכל גדולי הרבנים וראשי הישיבה מסביבו. טקס הקידושין עומד להתחיל, אך לפתע מופיע בריצה ילד קטן ומלוכלך וצועק: אבל הוא פושע, הוא נדר נדרים ולא עמד בהם.
גם בימים, כשהיה יושב בבית הכנסת ומנסה להשקיע עצמו בספרים, חש כי הם בורחים ממנו. והראיה: בכל עניין בו ניסה לעיין, נפתח הספר בדיוק עמוד המבהיר את גמולם של העוברים בשאט נפש על נדריהם, ואינם דואגים לנפשם.
בחוסר ברירה ובבושת פנים נאלץ אסף התקשר לאותם תלמידי חכמים אתם התייעץ קודם לעשיית הנדר, וביקש מהם מזור, אך הם השיבו לו כי הגם שמומחים הוא בענייני נדירת נדרים, אין ידם מגעת בפתרונם, והציעו כי יפנה לרב השכונה בה התגורר.
הגיע אסף לביתו של רב השכונה, ושח לו את סיפור המעשה, אך למרבה הפתעתו ענה לו הרב: "לא אוכל להתיר לך נדר כזה. אני פשוט מפחד מחומרתו הרבה". הרב והביט בחמלה בנער האומלל, והוסיף: "אני מציע שתיסע לביתו של 'גדול הדור' בבני ברק, אמור שם כי יכניסו אותך דחוף, ושנשלחת על ידי".
כנראה שמישהו שמע, בסוף, את דפיקותיו החלושות של הצעיר והמיוזע, והדלת נפתחה באחת. המשב"ק (המשמש בקודש) של הרב עמד בפתח, ושאלו למבוקשו. אסף מלמל בקול רועד כי לפניו עניין דחוף, וכי נשלח על ידי רב השכונה מרעננה. ה'משב"ק' משך בכתפיו והכניסו לחדרו של הרב. בפעם השלישית נאלץ אסף לחזור על הסיפור המביך, כשהוא אינו מעז להרים את עיניו אל הדמות המרוממת שאותה ראה עד כה בעיקר בתמונות.
כשסיים, שמע את הרב אומר: "שלש שעות טלוויזיה. לא פשוט, ובכל זאת 'גיבורי כוח עושי דברו'. אבל להתיר נדר זה לא עניין פשוט. אתה הרי בחור ישיבה, אתה יודע זאת".
אסף ידע בדיוק על מה מדבר "גדול הדור". נדר אינו מתבטל - אלא בחרטה ופתח. כלומר, נודר הנדר נדרש להתחרט על ביצוע הנדר, אך על בית הדין צריך למצוא גם איזשהו "פתח" – עקב אכילס או נקודת חולשה שעליה לא חשב הנודר בשעת הנדר. אסף גם ידע מהו הרציונל העומד מאחורי הלכה זו: כאשר מזהה הדיין משתנה כלשהו, שעליו לא חשב הנודר בשעת נדירתו, הרי שיכול הוא להניח כי אילו היה מודע לזה בשעת הנדר, לא היה נודר, וכעת משנודע לו על כך, נדרו בטל ומבוטל לכתחילה.
המחשבה הזו עברה במוחו הלמדני כהרף עין, אך המשתמע ממנה היה לו ברור: צריך למצוא לו פתח, והוא שהגה, התחבט, התייעץ, והתייגע כל כך עד שהגיע לכלל ביצוע הנדר - לא מסוגל לספק לכבוד הרב איזשהו רעיון ל"פתח".
הרב חש בדרמה השקטה והבלתי פשוטה המתחוללת מעבר לשולחנו, כי לאחר שתיקה קצרה קם, נאנח, ואמר לאסף: אני אצא להתייעץ עם בית הדין, ואודיע לך על החלטתי.
עשר דקות חלפו, ואסף שחש כי הוא שוהה בחדר כבר ימי דין ארוכים, נקרא לחדר בית הדין. משני צידיו של הרב ישבו שני דיינים לבני זקן וחמורי סבר. אסף ישב מולם כשגבו כפוף, ושמע את קולו של הרב: "לא הצלחנו למצוא לך, בחור יקר, פתח 'רגיל' להתרת נדרך. אבל נסתרות דרכי ה', ואירע עמנו בזה הרגע מעשה השגחה. נערה חסודה, בתו של רב ידוע, נדרה נדר דומה לשלך, והיא כולה מרטטת וממררת בבכי בבקשה שנתיר לה את נדרה. האם תוכל לומר לנו בבטחה, כי לו היית יודע שגם בת ישראל יראת שמים תתקשה להתמודד עם נדר דומה, לא היית נודר?"
אסף השיב בתקווה, כי הוא חושב כך. הוא אכן לא מאמין שנערה נקיית דעת ותמת לב, תגיע בכלל להחלטה על ביצוע נדר כזה.
"הכניסו את הכלה עם נדר הסרטים", הורה הרב.
הדלת נפתחה ונחמה, ארוסתו של אסף, עמדה בפתח.
הדממה שעמדה באוויר הזכירה את האווירה של רגעים גדולים המקדימים את פסקי הדין ההיסטוריים, ואחד הדיינים שהבחין במתח שתלוי היה באוויר, שאל: "יש איזושהי בעיה עם הנדר?"
"לא", השיב אסף. "בכלל לא. לא יכולתם למצוא לי 'פתח' טוב יותר".
- שלחו כאן סיפור לתחרות "אגדתא 4
"
לפנייה לכתב/ת 
איך יוצאים מזה?
צילום: MCT
מומלצים
