לעבור לגור בפריפריה? מתים שם מוקדם יותר
תוחלת החיים הממוצעת ברעננה גבוהה בשש שנים מזו שבבאר שבע. לנתון הזה הובילה הזנחה מתמשכת של שירותי הבריאות בפריפריה ואי-ויסות תרומות לבתי חולים מהמרכז - ואת זה לא יספרו לכם כל מי שקורא למפגיני האוהלים לעבור לגור שם. דעה
אחד מעמודי האינטרנט הקשים ביותר לצפייה ברשת הישראלית הוא עמוד ה"אלמונים" באתר המשטרה. תמונות על תמונות של אנשים שנמצאו מתים ברחובות, ואף אחד לא יודע עליהם דבר. קבר אחים מקוון. קשה לדעת כיצד אנשים הופשטו כך מכל כבלי החברה, עד שאפילו שם לא נותר מהם. קשה לדעת, אבל ברור שגם למדינה יש חלק בזה.
הצורך בדירה אינו פריווילגיה, אלא תנאי בסיסי. לא רק לחיים בכבוד, אלא לחיים. רשימת המתים האלמונים היא רשימת כל אותם אנשים שהחליקו מבעד לחורים שברשת הביטחון החברתית שהמדינה מספקת. חלקם בגלל התמכרות, אחרים בגלל פציעה או מחלה. זה לא משנה.
ורשת הביטחון הזו, שהתרופפה כל כך בשנים האחרונות, אינה יכולה לכלול רק את הזכות לדיור. היא כוללת גם זכויות נוספות, חשובות לא פחות. הזכות לבריאות היא אחת מהן.
הפוסטר האחרון של פרויקט "הכתובת העל הקיר" מציג את הנתון הנורא הבא: תוחלת החיים הממוצעת ברעננה גבוהה בשש שנים מזו שבבאר שבע. תוחלת החיים הממוצעת ברעננה היא 84 שנה, בבאר שבע - 78. איך זה?
התשובה, כרגיל, מורכבת, אבל אין ספק שחלק ממנה הוא הפרימה המתמשכת, המכוונת, של שירותי הבריאות הישראליים, במיוחד בפריפריה, החברתית והגיאוגרפית, במיוחד עבור מגזרים חלשים.
כי את זה לא יאמרו לכם כל אלו שקוראים למפגיני האוהלים לעבור לפריפריה. הם לא יספרו לכם על דו"ח מבקר המדינה האחרון, שקובע כי בתי חולים במרכז נהנים מתרומות גבוהות הרבה יותר מבתי חולים בפריפריה - לפי בדיקה אקראית של המבקר, פי עשרה ויותר. או על כך שהממשלה לא בוחנת לעומק את התרומות ולא רואה עצמה מוסמכת לווסת את התרומות לפי הצורך.
עברו לפריפריה, כן. אבל אל תטעו, כל בתי החולים בארץ נמצאים במצב איום. הרופאים המתמחים אינם שובתים לחינם. אנשים שלמדו שש שנים רפואה, וכעת נאלצים לעבוד שעות מטורפות בשכר אפסי. אלה האנשים שבודקים אתכם, האנשים שלא ישנו הלילה, שעינם האחת בוחנת את מד לחץ הדם והשנייה את מד חשבון הבנק.
והאנשים הללו צריכים לבדוק יותר ויותר אנשים כל הזמן. ושוב, דו"ח מבקר המדינה מספר על מצוקת אשפוז בלתי סבירה. "עקב עומס העבודה ההולך וגדל המוטל על הצוותים הרפואיים במחלקות הפנימיות, יש חשש שהטיפול שמקבלים החולים במחלקות הפנימיות עלול להימצא רשלני," כותב המבקר. ומדו"ח של משרד הבריאות עולה כי בשנה שעברה מתו בבתי החולים בישראל כ-1,500 איש בגלל זיהומים, זיהומים שנגרמו מצפיפות האשפוז.
בסופו של יום, השאלה היחידה שצריכה להישאל היא באיזו מדינה אנו מעוניינים לחיות. עשרות אלפי אנשים יצאו אתמול להפגין על הזכות לדיור, הזכות לבריאות, הזכות לחלום. עשרות אלפי אנשים החליטו שהם לוקחים את גורלם בידיהם, ומפסיקים לקבל את המובן מאליו של "ככה זה".
הם יצאו לרחוב מפני שכך הם לא יכולים עוד, אבל הם יצאו גם מפני שיש להם רעיון, מושג כלשהו לגבי המדינה הזו, ואיך עליה להתייחס לאנשים שחיים בה.
הם מדמיינים מדינה טובה יותר, אכזרית פחות. ובמדינה שהם מדמיינים אזרחים בפריפריה לא מתים בגלל מצוקת אשפוז בבתי חולים, ואזרחים בכל הארץ יכולים לממן שכר דירה. במדינה שהם מדמיינים אף אדם לא נעלם עוד, רק כדי להופיע ברשימת המתים האנונימיים של משטרת ישראל.
לפנייה לכתב/ת 
