פינוי-פיצוי: המדינה רוצה מאל-עראקיב 1.8 מ' שקל

תושבי הכפר הבדואי הלא מוכר אל-עראקיב שבנגב כבר לא יכולים לזכור כמה פעמים נהרס הכפר על-ידי הרשויות. פעם אחר פעם, בשעת בוקר מוקדמת, הגיעו הכלים הכבדים ופירקו את הבתים המאולתרים שלהם. כעת הם צריכים להתמודד גם עם מכשול כלכלי, אחרי שהמדינה הגיעה למסקנה שההריסות החוזרות ונשנות הסבו לה נזק משמעותי, והגישה היום (ג') תביעה נגד תושבי הכפר בסך של 1,790,000 אלף שקל.

התביעה הוגשה בעיתוי רגיש: בימים אלה מציינים אנשי אל-עראקיב שנה להריסת הכפר. הם מציינים זאת בשלל פעולות, כולל בנייה מחדש של הכפר באופן סמלי.

קרקעות הכפר שמדרום לרהט הן אדמות מדינה רשומות, ובתים לא חוקיים רבים נבנו עליהן. גם אחרי שהקרקעות פונו, הנתבעים שבו ופלשו אליהן פעם אחר פעם. לפי המדינה, התביעה נועדה לכסות את הוצאות הפינוי של התושבים מהקרקע הזו, האבטחה שסיפקה המשטרה בעת הפינויים ופעילות המינהל ופקחי הסיירת הירוקה. פרקליטות מחוז הדרום שהגישה את התביעה, כיוונה אותה נגד 34 אנשים.

בתביעה מפורטות העלויות האדירות של פינוי התושבים עבור המדינה. בהתבסס על חוות דעת של מומחה מטעם המשטרה בשנת 2009, אבטחת המקום על-ידי המשטרה במהלך הפינוי הראשון עלתה 762 אלף שקלים. בפינוי השתתפו 1,315 שוטרים, מתוכם 1,159 בשירות קבע ו-156 בשירות חובה. עלות שכרו של שוטר קבע ליום עבודה היא 547 שקלים. עלות שכרו של שוטר חובה ליום עבודה היא 25.7 שקלים. עלותם של 1,159 שוטרי הקבע הייתה לפיכך 663,973 שקל.

הריסת הכפר אל-עראקיב בשנה שעברה (צילום: הרצל יוסף)

בנוסף, עלות הפעלת המסוק במהלך הפינוי הראשון הייתה יותר מ-18 אלף שקל לתשע שעות. בנוסף התעורר הצורך לשכור אוטובוסים ולהשתמש ברכבי משטרה. השתתפות הסיירת הירוקה עלתה למדינה יותר מ-78 אלף שקל, ולקבלן שביצע את הפינוי מטעם מינהל מקרקעי ישראל היא נאלצה לשלם יותר מחצי מיליון שקלים. בסך הכל עלה הפינוי הראשון יותר מ-1.3

מיליון שקל. עלויות הפינויים הנוספים היו צנועות יותר, אך עדיין משמעותיות. בפינוי השני השקיעה המשטרה יותר מ-26 אלף שקל, ובשלישי יותר מ-30 אלף.

בכתב התביעה טוענת המדינה כי אף שבהחלטות שונות הורה בית המשפט לתושבים להתפנות מהקרקע, הם לא עשו זאת, ולמרות שהוצאו נגדם צווי סילוק - הם המשיכו בבנייה נרחבת של בתים ללא היתרי בנייה ותוך זלזול בפסיקות בית המשפט. הפרקליטות ציינה כי הנתבעים החלו בעבודות בנייה משמעותיות באזור בית הקברות, שאליו יעברו תושבים המתגוררים כיום ברהט. "המקום משמש כמוקד לכינוס עצרות מחאה", נכתב, "וכסמל להצלחת הנתבעים לגבור על החוק, ולבנות על אפן וחמתן של הרשויות יישוב חדש".

שייח' סיאח אל-טורי, שייח' הכפר אל-עראקיב אמר ל-ynet בתגובה: "אף אחד לא הודיע לנו על התביעה הזו, שמענו עליה רק מהתקשורת. גם אנחנו מגישים הרבה תלונות, אבל לא מתייחסים אלינו. על כל ההריסות וכל המבנים שהרסו לנו המדינה לא עושה חשבון. ההריסה הראשונה עלתה לנו כארבעה מיליון שקלים, והעצים שנעקרו בכפר עלו כמיליון שקלים

וחצי. הרסו לנו את הכפר עוד 27 פעמים, זה עלה לנו כ-150,000 שקלים לכל הריסה. אנחנו מתגוררים על האדמות שלנו והעניין עדיין מתברר בבית המשפט. באיזו זכות הם הורסים את הכפר בכלל?".

בפורום דו-קיום בנגב לשיווין אזרחי אמרו בתגובה לתביעה: "מדינת ישראל מנסה לדכא את מאבקם של תושבי אל-עראקיב מזה שנה שלמה, ללא כל הצלחה. לא מפתיע אם כן שלאחר עשרות מעצרים, כתבי אישום ושימוש באלימות ובכוח, כעת מנסה המדינה לפגוע בכיסם של תושבי הכפר, לפרוק אותם סופית מנכסיהם, ולהכניסם לחובות כדי שיוותרו על המאבק לשמירת אדמותיהם".