חלום ליל קיץ: מדליה ישראלית בלונדון אפשרית?

מארגני כל אולימפיאדה, באשר הם, בטוחים ומצהירים כי התחרות שלהם אמורה להיות הגדולה בכל הזמנים. תחרות אירגון בין ערים וארצות. כך, למשל, היה ערב משחקי סידני 2000, אתונה 2004 ואיך לא, בייג'ינג 2008. מי הייתה הכי טובה? כל מתבונן יחליט לדעתו.

• הצטרפו לעמוד של ynet ספורט בפייסבוק
  

מה שבטוח, האולימפיאדה משפיעה לדורות על העיר שבה התקיימה. תראו את תשתיות התחבורה שהוקמו בכל אחת מהן לרווחת התושבים.

צפו במסע"ת של הוועד האולימפי בתחילת השבוע (צילום ועריכה: אורן אהרוני)

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

<object width='408' height='296' type='application/x-shockwave-flash' data='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'><param name='movie' value='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'/><param name='flashvars' value='config={&quot;key&quot;:&quot;#&#036;82d88990cf33aa2235a&quot;,&quot;clip&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;http://ynethd-f.akamaihd.net/z/0711/2407112104olyimpic_in_israel.flv/manifest.f4m&quot;,&quot;scaling&quot;:&quot;fit&quot;,&quot;provider&quot;:&quot;akamai&quot;,&quot;type&quot;:&quot;video&quot;},&quot;plugins&quot;:{&quot;akamai&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/AkamaiAdvancedFlowplayerProvider-3.9.swf&quot;},&quot;controls&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.controls-3.2.16.swf&quot;,&quot;autoHide&quot;:false,&quot;height&quot;:26,&quot;zIndex&quot;:1},&quot;amta&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/amta_plugin_20314.swf&quot;,&quot;siteKey&quot;:&quot;ynet&quot;,&quot;category&quot;:&quot;3.Sport-9205.London.2012-9665.London.2012.Israeli.Olympic&quot;}},&quot;logo&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/flowplayerlive/ynetlogo.png&quot;,&quot;top&quot;:15,&quot;left&quot;:15,&quot;fullscreenOnly&quot;:false}}'/><param name='allowfullscreen' value='true'/><param name='quality' value='high'/><param name='cachebusting' value='true'/><param name='bgcolor' value='#000000'/><param name='wmode' value='opaque'/><param name='AllowScriptAccess' value='always'></object>

אני לא יודע אם לונדון תהיה הגדולה ביותר, מכיוון שיש לה תחרות קשוחה עם בייג'ינג, שהעסיקה מאות אלפים ואולי מיליונים פועלים, בתנאי שכר מינימאליים. כל איצטדיון שנותר בבייג'ינג, הוא היכל תהילה בפני עצמו. לונדון תייצר אולימפיאדה סולידית, איכותית, ועם מקצה שיפורים תהיה אולימפיאדה מדויקת ומרגשת.

מה שמעניין אותנו, כרגיל, היא רק החלקה הקטנה שלנו. אנחנו, אחת מ-220 המדינות שיטלו חלק באולימפיאדה, מתייחסים אליה כאילו גורל העולם כולו נופל על המשלחת של גילי לוסטיג וצביקה ורשביאק. בעקרונית זה נכון: אם אין אני לי, מי לי. תשאל עיתונאי צרפתי איזה אתלט ישראלי הוא מכיר והתשובה תהיה "אברבוך", לא חשוב שהוא כבר פרש לפני שנתיים.

יחד עם זאת, יש מציאות. כמו בענפי הספורט האחרים, אנחנו קטנטנים. גם אם מספר התושבים שלנו כפול מאורגוואי זוכת הקופה אמריקה בכדורגל,

אין לנו עשירית מהמסורת שלה. שום דבר לא נבנה במטה קסם, אפילו אם כמה נדבנים יהודים מתנדבים לשפר את רמת חיי הספורטאים. תשתיות הספורט במדינה שבה ישנם מאהלי מחאה נגד יוקר הדיור, הם על הפנים. אין תשתיות כי יש סדר עדיפויות.

כמו תמיד, ישראל תרדוף אחרי המדליה האחת או השתיים שלה, בדביקות הדומה לחלום אמריקני על שלישייה בפודיום במקצוע זה או אחר. במקצוע המוביל באולימפיאדות, אין לנו שמץ סיכוי מול האדם השחור, בבינוניות עשירית סיכוי מול הקניאתים והאתיופים בעלי הכשרונות המולדים.

אולי איזה גמר בקפיצה לגובה של דניאל פרנקל, הלוואי. בשחייה, הגעה לגמר ה-400 מעורב אישי של גל נבו, תהיה פסטיבל לאומי.

אלה הקטנים גדולים יהיו?

אז מה נשאר? הענפים הקטנים מעוטי הצופים, אבל בשבילנו הם ה-כ-ל. הג'ודו שהצמיח לנו את שתי המדליות הראשונות בברצלונה תוך 24 שעות של יעל ארד ואורן סמדג'ה (רוצים לקרוא סיפור? הייתי העתונאי היחיד שהגיע לתחילת התחרות של סמדג'ה מכיוון שאף אחד לא האמין בסיכוייו).

אחר-כך בא אריק זאבי והארד באתונה. השייט והגלשנים שנתנו את הזהב לגל פרידמן ושחר צוברי ואפילו הקאייק של קלגנוב בשעה האחרונה של סידני 2000.

אלכס שטילוב. מי יודע, אולי הפעם השופטים יתאהבו בו (צילום: רויטרס)

העובדות אומרות שמתוך 220 המדינות, שני-שלישים מהן לא מביאות הביתה מדליה. חלקן הגדול עדיין נתונות בקסמי הצהרתו הבתולית והנאיבית של הוגה המשחקים הברוך פייר לה-קוברטן בתחילת המילניום הקודם - "העיקר ההשתתפות". באולימפיאדת אטלנטה עודדו את הפלשתיני שעבד בבאר-שבע במכירת פרחים, רק בזכות העובדה שהצליח לסיים את מירוץ ה-10,000 מ'.

כל עם תרבותו ותפיסת עולמו. מי יודע, אולי השופטים יתאהבו הפעם בשטילוב ויעניקו לו את הנקודת המתאימות לזכות במדליה בתרגיל הקרקע. עשו הכל כדי להביא מדליה, אבל גם אם זה לא ייצא, דעו לכם שהשמש תמשיך לזרוח ביום הקיץ שלמחרת.