חוק גרוניס אושר בקריאה טרומית: "מדרון חלקלק"

מליאת הכנסת אישרה אחר הצהריים (יום ד') בקריאה טרומית את הצעתו של חבר הכנסת יעקב כץ (האיחוד הלאומי), לפיה התקופה המינימלית לכהונה כנשיא בית המשפט העליון תקוצר משלוש שנים לשנתיים. הצעת החוק השנויה במחלוקת, שאושרה ברוב של 33 תומכים מול 18 מתנגדים, תועבר כעת לוועדת חוק, חוק ומשפט, לקראת הכנתה לקריאה ראשונה.

ההצעה, שזכתה לכינוי "חוק גרוניס", תאפשר למנות את השופט אשר גרוניס לתפקיד, על אף שבעת פרישת הנשיאה הנוכחית, דורית ביניש, יישארו רק שנתיים ועשרה חודשים עד שיגיע לגיל פרישה. כיום קובע החוק כי שופט לא יוכל להתמנות לנשיא אם תקופת הכהונה שנותרה לו עד לפרישה הכפויה, בגיל 70, עומדת על פחות משלוש שנים.

המתנגדים לחוק טוענים כי בימין תומכים בגרוניס בשל דעותיו השמרניות ומשום שהוא אינו נוטה להתערב בהחלטות הכנסת. במהלך הדיון בהצעת החוק ביקש חבר הכנסת שלמה מולה (קדימה) מעמיתיו שלא לאשר אותה, והאשים את חבר הכנסת יעקב כץ בניסיון לפגוע במעמד בית המשפט העליון כדי לערער ולהחליש את סמכותו. "ההצעה באה לשרת את הימין כדי למנות ולקדם את מי שתואם את תפישת עולמם", הסביר, "זה מדרון חלקלק ופגיעה קשה במערכת המשפט".  

בעקבות אישור הצעת החוק על-ידי ועדת השרים לענייני חקיקה, נשמעו טענות

קשות על התערבות לכאורה של פוליטיקאים וחברי כנסת בניסיון לקבוע את זהות הנשיא הבא של בית המשפט העליון. בשיחות סגורות, מספרים שופטי העליון על אי-הנוחות שההצעה הזו, כמו גם הקריאות לבטל את "שיטת הסיניוריטי" בבית משפט העליון, גורמות הן לגרוניס והן לשופטת מרים נאור, שאמורה להחליף את ביניש בפברואר.

לאחר שוועדת השרים אישרה את הצעת החוק, הגישו השרים בני בגין ודן מרידור ערר, אך משכו אותו לאחר שהוועדה בראשות שר המשפטים יעקב נאמן החליטה להמליץ לכנסת שהסעיף המגביל את כהונת נשיא בית המשפט העליון יבוטל לחלוטין. ועדת חוקה, חוק ומשפט צפויה לדון בהמלצה זו.