המכוערים והאמיצים. יפי הוליווד מעוותים את עצמם
קולין פארל הוא חתיך הורס, אבל ב"איך להיפטר מהבוס" הוא מגלם יצור גועלי עם כרס וקרחת. למה הוא עושה את זה לעצמו? תשאלו את טום קרוז, קמרון דיאז ובראד פיט שבעזרת גרסאותיהם המכוערות ניסו להוכיח שיש בהם יותר מפנים יפות. קבלו אותם
המכשול של שחקניות ושחקנים טובי מראה הוא לעיתים התכונה הכי בולטת שלהם. יופיים החיצוני, שבזכותו משכו תשומת לב ועלו לגדולה מלכתחילה, מתייג אותם בהמשך הדרך בעיני המעריצים והתקשורת כפנים יפות בלבד, ומקשה עליהם להילקח ברצינות כשהם מבקשים להוכיח את כישורי המשחק שלהם.
רוצים עוד? כתבות, ביקורות וידיעות נוספות על סרטים וקולנוע
- אויש, תפרוש: לידיעת טום קרוז, הניינטיז נגמרו מזמן
- אז למה הם מתאמצים כל כך לעבור ניתוחים ולהישאר צעירים?
על פי המשוואה השטחית והאכזרית לפיה פנים יפות שוות למשחק חסר מעוף, שחקנים ודוגמנים או דוגמניות שעברו הסבה מאמצים אל ליבם תפקידים של דמויות מכוערות ממש. כך, הם מקווים, יתמקדו במה שהם אומרים ובמחוות שהם עושים, ולא בנתונים הטבעיים (יותר או פחות) שלהם.
טום קרוז מדגים כיעור כלס גרוסמן ב"רעם טרופי"
לעיתים מדובר בתפקידי אופי בעלי רצינות תהומית, שאף זיכו את האמיצים שהעזו להתכער עבורם במועמדות או בפרס האוסקר, ולעיתים אלו תפקידי משנה קומיים, שהשחקנים מקווים שיעידו עליהם לא רק כבעלי כישרון משחק, אלא גם כבעלי הומור עצמי. קבלו את מבחר התפקידים הכעורים הבולטים ביותר: חלקם מגוחכים וחלקם משובחים.
קולין פארל
אחת הדוגמאות העדכניות והמוצלחות ביותר היא דמותו של קולין פארל כמעסיק מסומם ונוראי ב"איך להיפטר מהבוס". פארל, שבדרך כלל מתהדר בעיני כלבלב ובלורית נאה, הופך בסרט בבימויו של סת' גורדון לפוץ עם כרס, מבט מרושע וחרמן, מצח גבוה והלוואה וחיסכון שלא באמת מסתירים את הקרחת.
את מי הייתם מעדיפים? פארל המקורי או את הבוס המעפן
למרות שמדובר בתפקיד קטן, מדובר בתאווה (דוחה) לעיניים. כיף להסתכל על מישהו שבדרך כלל נתפס בעינינו כחתיך הורס, הופך לגילום חי של גוש סחי נאלח. העובדה ששחקן יפה מגלם דמות מכוערת, מבחוץ ומבפנים במקרה הזה, מאפשרת לצחוק ממראהו בלי רגשות אשם, משתי סיבות: יש לדבר הזה גם אופי מחורבן שראוי לצחוק שלנו, ובמציאות השחקן בכלל לא מכוער, כך שאנחנו לא מעליבים באמת אף אחד.
טום קרוז
לאותה משבצת נכנס עוד לפני פארל טום קרוז, בן ה-49 המתוחזק היטב, שהפך את עצמו לגוש של גועל נפש ויזואלי, גם הוא בתפקיד קטן אך בלתי נשכח, ב"רעם טרופי" ב-2008. בקומדיה של בן סטילר, קרוז גילה חוש הומור נדיר, כשהפך למפיק בעל הפה המלוכלך, המקריח מחד אך שעיר החזה מאידך, לס גרוסמן.
קרוז והברנש המוכר כלס גרוסמן
קרוז הפליא לייצג את כל הדברים הרעים שאנחנו אוהבים לחשוב על מפיקים שמנים, שמנוניים, שכל מה שמעניין אותם הוא כמה כסף הסרט הבא שיפיקו ירוויח.
שרליז ת'רון
ישנן לא מעט נשים יפות שמוכנות להשחית את יופיין עבור תפקיד ראוי. שרליז ת'רון לקחה את העניין ברצינות כשעלתה במשקל, הזניחה את השיער ובעזרה נוספת של איפור הפכה לווייט טראש של ממש עבור תפקידה כאיילין וורנוס, הרוצחת מהסרט המבוסס על סיפור אמיתי "מונסטר" מ-2003.
ת'רון במציאות, מפלצת ב"מונסטר"
ת'רון, דוגמנית בעברה, השכילה להפנים שכדי לגלם את התפקיד באופן אמין ואף זכות באוסקר עליה להפוך לאישה לא מושכת בעליל. למרות שדמותה של וורנוס מוצגת באופן מורכב למדיי בסרט, בכל הנוגע למראה החיצוני שלה, פשוט לזהות רוע עם כיעור, ולהאמין ביתר קלות שאישה חסרת חן תהיה זו שמסוגלת לרצוח 46 גברים.
כריסטינה ריצ'י
מי שמגלמת את בת זוגה של ת'רון ב"מונסטר", כריסטינה ריצ'י היא אולי לא דוגמנית לשעבר, בעיקר בשל קומתה הנמוכה, אבל עדיין מדובר באישה כריזמטית ומרשימה. בסרט "Penelope" מ-2006 היא המירה את המראה החיוור והגותי שמזוהה עמה בדרך כלל למראה בסגנון מיס פיגי.
ריצ'י לא כשרה. מה עושה שם אף החזיר?
מירב עבודת האיפור הושקעה באפה של מיס ריצ'י, כדי להפוך את האיבר שבימים כתיקונם מתנוסס על פרצופה בצנעה קטנה וכפתורית, לחוטם חזירי שבלתי אפשרי להתעלם ממנו. אפה החדש של ריצ'י הוא הציר סביבו נסבה עלילת הסרט. היא נולדה עם העיוות בשל קללה משפחתית, ורק אם תימצא לה אהבת אמת על אפה ועל אומללותה, הקללה תוסר.
בראד פיט
עוד סרט בו מראהו החיצוני של השחקן היפה בדרך כלל משמש כמרכיב עיקרי בעלילה, הוא "הסיפור המופלא של בנג'מין באטן". בראד פיט, היפה בשחקנים, הפך לילד מקומט שנולד זקן, בעיבוד מ-2008 של דיוויד פינצ'ר לסיפור קצר של אף. סקוט פיצג'רלד.
פיט. זה באמת אתה?
הקמטים המרובים וקומתו השפופה לא מוסיפים במקרה הזה דבר לאיכויות המשחק, המוכחות גם ככה, של פיט, למעט תחושה ביזארית וקצת מביכה. אולי זו רצינות היתר בטיפול של פינצ'ר בחומרים, או העובדה שיותר מעניין לראות איך הופכים את פיט לצעיר יותר ככל שדמותו מתבגרת. בכל זאת, לשלב הקמטים הוא עוד יגיע, עדיף להתרפק על פניו החלקות כפי שאנחנו זוכרים אותן.
קמרון דיאז
מי שעד היום, בלי קשר לגילה, מקוטלגת כמעט בכל תפקיד בתור הבלונדינית היפה והסקסית, חרגה מהליהוק הטיפוסי שלה ב"להיות ג'ון מלקוביץ'" כלוטה, אשתו של ג'ון קיוזאק מפעיל הבובות. היא המירה את הבלונד בסבך חום וסתור, ואת עיניה התכולות הזוהרות בגוון חום תואם לכאוס שיש לה על הראש.
דיאז. באמת יותר דומה לג'ון מלקוביץ'
עם מבט מבולבל ועייף, היא וקיוזאק התחרו זה בזו על תואר בעל המראה המוזנח יותר, כשדיאז עוקפת אותו בגדול. היא זוכה גם בקתרין קינר, שהדמות אותה היא מגלמת מוכיחה שיש נשים שיצליחו לראות את הפלא שמסתתר מתחת לבגדים המרופטים, ויעדיפו יופי פנימי עם שיערות מפוצלות על פני גברים מטופשים עם קוקו.
רוברט דאוני ג'וניור
מה שדיאז עשתה לעצמה בקטן, עשה המכור הכריזמטי ביותר בהוליווד בענק בסרט "פרווה: הדיוקן הדמיוני של דיאן ארבוס". דאוני ג'וניור גילם את ליונל, שכן מסתורי של צלמת נשואה ומתוסכלת (ניקול קידמן) שמתחת למסכות בד ובגדים ארוכי שרוולים מסתיר כיסוי צמרירי, שהופך אותו לגרסה האינטלקטואלית של צ'ובקה.
מי מתחבא שם מתחת לשיער? זה אתה רוברט?
ליונל סובל משיעור יתר שצומח על פניו וגופו, כך שאפשר לומר שדאוני ג'וניור לא ממש מכער את עצמו בסרט, אלא יותר מסתתר תחת המעטה החום והסבוך. למזלו, ארבוס, היינו, קידמן, מוצאת את היער הפרטי שלו מושך להפליא, בהיותה חובבת מוזרויות.
מה שמכשיל את התפקיד הדרמטי מלהיות אפקטיבי ולהעביר מסר על קבלת השעיר והשונה, הוא שלמרות הפטיש של ארבוס, ליונל שואף לגלח את כל כולו, ולהציג את פניו (וגופו) כשהם חלקים.
ניקול קידמן
בעוד שיער אפשר להסיר, ניתוחים פלסטיים לא היו נפוצים בשנות ה-20 של המאה הקודמת כאשר חיתה, כתבה וסבלה הסופרת וירג'יניה וולף, אותה מגלמת קידמן ב"השעות" מ-2002. בניגוד לאף המשעשע של כריסטינה ריצ'י ב"פנלופה", במקרה הזה האף המודבק שמכער את פניה המצודדות (עם האפון הסולד בדרך כלל) של קידמן האוסטרלית, אמור לשוות לה מראה רציני ומדוכדך, כדי שתהיה דומה יותר לוולף המיוסרת והבריטית.
מי מפחד מווירג'יניה וולף? אף אחד
בהתאם, הבלונד הקבוע (והצבוע) של קידמן הפך לגוון חום דהוי ועכור, ופניה הוכו בחיוורון. למרות שההתעקשות לא להיראות כמו עצמה נראית קצת מאומצת מדי, חברי האקדמיה קבעו שהתפקיד מגודל האף הוציא את קידמן גדולה מהחיים, והעניקו לה אוסקר.
מל גיבסון
שנתיים לפני שהפציע כבמאי מוערך עם "לב אמיץ" גיבסון ביים את עצמו בסרט אחר, בו התהדר בחצי פרצוף שרוף במקום ברעמת שיער. ב"איש ללא פנים" גיבסון מגלם מורה לשעבר שחצי אחד של פניו הושחת בתאונת דרכים קטלנית.
הצד הלא יפה של גיבסון
גיבסון רצה להעביר מסר רגיש על סובלנות לשונה, ועל קשר אמיץ בין תלמיד כושל למורה המוקצה. אלא, שכשם שעשה חצי עבודה על פניו, הוא גם בחר לעשות חצי עבודה בסרט כשהתעלם כמעט לחלוטין מסוגיית החשד לפדופיליה המועלה בספר. כך הפך את הסיפור המורכב לעיסה דביקה, כמו זו שהודבקה על פניו.
ג'וני דפ
ולקינוח, השחקן שהולך בדרך קבע כל כך רחוק עם המראה החיצוני שלו, שמראהו הנאה המקורי כבר כמעט ונשכח. מי שהבליח לתודעה כנער מגודל בלורית ב"הסיוט ברחוב אלם" נהנה לגלם עם השנים שלל דמויות אקסצנטריות.
דפ. מה לעזאזל הוא מעשן?
בראש רשימת התפקידים המכוערים שלו עומד בגאון ראול המסומם ב"פחד ותיעוב בלאס וגאס" מ-1998,
אך חוץ ממנו מתחרים על התואר בין היתר הכובען המטורף מ"אליס" של טים ברטון, הסופר המעורער ב"חלון סודי" וגם ג'ק ספארו בסדרת "שודדי הקריביים" האינסופית.
לעיתים דפ נראה כמו בדיחה על עצמו בחלק מהסרטים (ו"אליס" המגוחך בראשם), אולם בטובים שבהם, כמו "פחד ותיעוב" הוא מוכיח ששחקן טוב יכול לשנות צורה ליצור כעור או יפה בהתאם, על בסיס משחקי כמעט לחלוטין, כשהאיפור הוא בסך הכול תוסף.
