מחאת האוהלים: הריאליטי האמיתית של ישראל

אני מביט בטלוויזיה מדי יום, ולא יכול שלא להיות מובך מהצביעות הקורנת והמתפרצת בעוז לחיי מן המסך המזויף. בכל ערב אני צופה בדיונים הנוקבים אודות העוני והמצוקה, בדיווחי הצבע של הכתבים מהשטח שמביאים את זעקת השובתים, ואחר כך לחיזוק הזוועה מראים לנו מאחורי האוהלים הנמוכים בית גבוה של איזה עשיר, שעלה חמישים מיליון.

• עוד תרבות ובידור גם בפייסבוק שלנו
• לחצו כאן לכל הטורים של יהורם גאון
• מחאת האוהלים - סיקור מיוחד ב-ynet
  

איך הם לא זוכרים שם, פתאום, את הווילות של כל תוכניות הריאליטי למיניהן, שאותם אנשי טלוויזיה מנחיתים עלינו מדי יום? איך הם לא זוכרים שאת העיוות הגדול שבחברה שלנו והכמיהה לזוהר מזויף, אלו הם שמתווים לנו ומשלהבים לנו את דמיוננו מן המסך?

"לו הייתי שדרות רוטשילד", הריאליטי החדשה שלכם (צילום: ירון ברנר)

למה הם מראים לנו בנימת ביקורת וילה של מיליונר, כאנטיתזה לאוהלים ולמצוקת הדיור, כשהם תוקעים לנו על ימין ועל שמאל וילות נחשקות בריאליטי (זו תפאורה, בסדר, אבל מי יודע?) של "האח הגדול" ו"24/7" ו"היכל התהילה" ו"לה לה לנד", כשאלה עוד מגובות בכתבות ליקוק היישר מהטירות של הטייקונים חביבי המסך.

שמתם לב איך הם מכניסים לנו גנגסטרים הביתה ועושים מהם סלבריטיז? רק אתמול יצא מן הכלא, אחרי שרצח, שדד, מעל והונה בהשראתה של הטלוויזיה וברצונה להגדיל את הונה, והנה הוא נכנס אליי הביתה דרך המסך, מספר לי את קורות חייו, ומדוע רצח המסכן הזה -

שהטלוויזיה עושה אותו לגיבור תרבות, סמל לחיקוי. בא לי לבכות וגם להקיא, אבל מחר יהיה כבר דיון על האלימות ברחובות ועל חוצפתם של הגנגסטרים, ויהיו כתבים עצובים שידווחו באותן כתבות צבע ממקום ההרג החדש.

בלי שנשלוט בכך, אנחנו טובעים בים של ריאליטי, האוטם לנו את המוח, עד שאנחנו מוצאים את עצמנו לבושתנו מתנסחים כמו הגיבורים המפוקפקים ששם במסך הפתלתל, ואנחנו כבר מדברים חופשי כאילו זו עברית, עם "ברגיל" ו"התחת שלי במים" ו"של הביוקר". כן, מאוד ביוקר זה יעלה לנו ולתרבותנו.

ארץ שלמה צוחקת ממשפטים מונומנטלים של גיבורי תרבות שאומרים "לכל צד יש שני מטבעות" או - ותקשיבו טוב - "עדיף יד אחת על העץ משני עצים על ציפור", משפט שאמר הוגה דעות בריאליטי ידוע, וילדים עוד יצטטו אותו. בהתחלה בצחוק, ואחר כך כפשוטו, "שני עצים על ציפור" - מה לא ברור כאן?

הכל ריאליטי, עם סממני ריאליטי, מנוצל ע"י בוראי הריאליטי

מה אני מנסה לומר, תשאלו. אז אני אומר לכם שגם הדיונים והדיווחים והפנים הרציניות ואפופות הצער של הכתבים בשטח, עם הגבות הלחוצות, הדיונים באולפן והחדשות שמודיעות כל רגע על עוד ארבעה אוהלים בירוחם, שניים בדימונה ו-17 במצפה רמון, הפריצות לשידור מדי כמה דקות על מגזר נוסף שמצטרף למחאה, ועכשיו זה עגלות, ומחר תופרות מחרותים אלמנות ובשבוע הבא חד הוריות... הכל - אבל הכל - ריאליטי, עם סממני ריאליטי , מנוצל עד תום על ידי בוראי הריאליטי, רק שהפעם אין להפקה צורך בהשקעה של חצי גרוש.

מירי רגב במחאת האוהלים בבאר-שבע. הודחה בסוף (צילום: הרצל יוסף)

רק פעם אחת הם בעטו לעצמם ברגל: כשהתערבבו להן נסיבות של שתי תוכניות ריאליטי - "כוכב נולד " ו"עיר האוהלים של רוטישלד", ואז ברחו להם מן האוהלים כמיליון וחצי איש אל עבר הכוכב הנולד. אין לי ספק שבעתיד יהיה להם תיאום טוב יותר. יש לכך מומחים, תסמכו עליהם.

ובעוד הזכייניות רבות ומתחרות ביניהן על למי יהיה ריאליטי הזוי יותר, פורנוגרפי יותר, מטומטם יותר בהגות תושביו הלאים, הנה נפל להם לכולם בלי תחרות, הריאליטי של החיים שלהם. כל היום, וכל יום, ובשמה של זכות הציבור וכו', אנחנו נחזה בריאליטי שכמה אלפי משתתפים סידרו לה לטלוויזיה בחינם. כן אני יודע שהם יוצאים נשכרים ממנה, אבל תאמינו לי שהיא יותר מזה. הם מדווחים לנו עכשיו על העוול של שכבת הביניים, כשהם בעצמם מעצבי העל של העוול הזה, במוכרם לנו חלומות ויופי שמשכיחים את המצוקה, תוך שהם מטמטמים את המוח, כדי שנבין מה שפחות.

אז מה יש לנו עכשיו: אוהלים במקום וילה, עיתונאים בתור מנחים, ובריאליטי הזה שהוא הריאליטי האולטימטיבי יש גם מודחים - ביבי, מירי רגב, שטייניץ, רון חולדאי, ויש להם משימות למתמודדים, רק שהפעם הן לא ברורות , כי גם הם מנסים לברר לעצמם בתוך המבול של היעדים והמתמודדים, מה בדיוק מבקשים - וממי. וכמו שבראליטי הידוע מביאים אמנים לתגבור העניין, גם כאן זה קורה, רק שההפקה השכילה ליצור מתח בין האמנים שבאים לשיר למפגינים ולבין אלה שלא באים, וזה יוצר כעס ומרירות, וזה טוב כי זה מושך צפייה נוספת.

אפילו פרסומות יש לנו בריאליטי הזה: מי שעובר שם, במאהל, יקרא מודעות הזועקות את זכויות הגבר הגרוש, שבת חופשית לחילונים, וכשהפוטנציאל יזוהה, יירדו שלטי המחאה ויוחלפו ב-ג' יפית ומצרכיה. תקשיבו לי, זה בדרך לשם. לוח השידורים אגב גם הוא זהה לריאליטי המוכר, 24 שעות ביממה, כשבכל רגע אתה יכול לדעת מה קורה שם.

הסכנה הגדולה היא, שכמו בריאליטי המוכר מ"האח", בשלב מסוים אתה כבר מתעניין פחות, מסתכל פחות ומתמקד רק בהדחות. אני לא מאחל למפגינים שזה מה שיקרה להם, כי מאבקם צודק יותר מצודק.

אני רק מפחד שהטלוויזיה, שמשתמשת בהם לצרכיה, לרצונה ולרייטינג שלה, כמו שהביאה את דברם משיקולים שלה בלבד, תמאיס אותם, בכורח הנסיבות, ואז תיטוש אותם לאנחות, כמו בסופה של כל תוכנית ריאליטי.

זוכרים את צעדות שליט, את הכיסוי הטלוויזיוני הנרחב? שליט עוד לא חזר אלינו. גם הטלוויזיה לא חוזרת אליו. כי לצלם זוג הורים נואש, לבד, זה לא אייטם. תהיו מוכנים לזה שם באוהלים. היכונו לימים שהטלוויזיה תעבור לריאליטי הבא. כי לטלוויזיה - אין לב. רק לכם יש. שמרו עליו מפני אכזבה צורבת.

התוכנית "גאון ברדיו" משודרת מדי שישי בין 13:00 ל-15:00 ברשת ב'

מפיקת המאמר: טל וינגרטן