"קללה" חדשה במילון העברי: מעוול סביבתי
איך אומרים רגולטור בעברית, כיצד מתנהג אדם שאוהב להתיירקְק, והאם שמעתם על האִבְטוּל ביפן? את התשובות לשאלות אלה תמצאו במילון הסביבתי החדש של האקדמיה ללשון העברית. האם המילים החדשות יתפסו?
"על פי ההערכות האחרונות, המְאַסְדֵּר צפוי להגביר בתקופה הקרובה את מהלכיו כנגד מעוולים סביבתיים. מעתה, יוגבר האִפְנוּם במשק, וכל התיירקְקוּת תיבדק לעומק. זאת, במטרה להגביר בין השאר את המִשְׁמָרִיּוּת".
המשפט הזה אולי נקרא ונשמע בחלקו כמו סינית, אך מדובר דווקא בניסוח עברי תקני לחלוטין. למעשה, המילים הפחות מוכרות בו - מְאַסְדֵּר (רגולטור), מעוול סביבתי (מזהם); אִפְנוּם (הוספת עלויות חיצוניות סביבתיות הכרוכות בייצור המוצר או בשימוש בו למחירו של המוצר לצרכן) וגם התיירקְקוּת (הצגת תדמית של התנהגות "ירוקה" ושמירה על הסביבה ללא כיסוי) או מִשְׁמָרִיּוּת (אחריות החברה להעביר לדורות הבאים את נכסי הקרקע במצב טוב ככל האפשר) – לקוחות כולן מתוך המילון הסביבתי החדש של האקדמיה ללשון העברית.
המילון החדש - שמכיל אלף מונחים - גובש בתום שנים של עבודה מאומצת מצד הוועדה המיוחדת שפועלת בנושא משנת 1998. בוועדה זו חברים מומחים מן המשרד להגנת הסביבה, האקדמיה, מכון התקנים ומהאקדמיה ללשון עברית.
בדברי ההסבר של האקדמיה, לרגל השקת המילון, נכתב כי תחום איכות הסביבה הולך ותופס מקום מרכזי בפעילות של כל הגורמים והמגזרים וכי "יש אפוא חשיבות רבה שלצד הפעילות הברוכה בהגנת הסביבה יהיו גם מונחים עבריים פשוטים ושקופים שישרתו את העושים במלאכה".
אז מה מסתתר תחת הכותרת "מונחים עבריים פשוטים ושקופים"? מעיון ברשימה ניתן למצוא לא מעט מונחים מקצועיים כמו למשל אִבְטוּל, מונח שמשמעותו: הבאת אתר שהיה כור גרעיני למצב נקי מרדיואקטיביות לאחר הפסקת שירותו. או מונחים מקצועיים מתחום איכות האוויר כמו רְחוֹפֶת נִנְשֶׁמֶת – שמשמעותו החלקיקים הנְשִׁימִים שמצויים באוויר.
אבל גם מונחים מאוד אקטואליים, שנמצאים לא מעט בכותרות לאחרונה, מככבים במילון החדש. לא עוד אנרגיה סולארית, כי אם אנרגיה שמשית; את אפקט החממה מחליף תוצא חממה; במקום קומפוסט אמרו דְּשׁוֹנֶת; ואת הרכב ההיברידי החליפו ברכב כלאיים.
במילון החדש ניתן למצוא מונחים גם מתחום הפסולת, הרעש והקרינה, לצד מונחים מתחום האקולוגיה (מִנְרוּל, וסְחֹפֶת קַרְחוֹנִים למשל) או מונחים מחזית המדיניות הסביבתית, דוגמת "הוגנות בין דורית", לצד לא מעט מונחי מעבדה מקצועיים.
אך האם הלקסיקון "הירוק" הרשמי יסייע כעת לפשט את התחום הסביבתי ולהביאו לכלל הציבור? הבלשנית ד"ר תמר עילם גינדין, מרצה בחוג ללשון עברית במכללת אורנים, סבורה כי התשובה לכך שלילית, אך מדגישה כי "כלל לא בטוח שזאת מטרת הלקסיקון. לרוב הציבור אין בכלל הזדמנויות להשתמש במילים האלה, ומילון עברי לא יניע אנשים לדבר יותר על איכות הסביבה".
בשיחה עם ynet מציינת עילם גינדין כי בעיניה, "מטרת הלקסיקון היא לאפשר לאנשים שממילא מצויים בתחום להביע את עצמם בעברית במקום בלעז, או בחלק מהמקרים - לדעת שאין מילה עברית מתאימה".
עוד היא מציינת כי "חלק מהמילים העבריות אינן חדשות, למשל עָקָה, מִחְזוּר, או שונוּת. חלק מהמונחים שונים מהשימוש המקובל בעם - למשל מְבַדֵּד במקום מְבוֹדֵד".
אז אין חשש שמילים בלתי מוכרות ינכרו עוד יותר את התחום הסביבתי מהציבור הרחב?
"ככה זה בהתחלה עם מילים חדשות. קשה לדעת איזו מילה תתקבל ואיזו תידחה. גם עיצומים והסלמה היו פעם מילים חדשות ומוזרות, והיום אף אחד כמעט לא זוכר את המונח סנקציות בהקשר של יחסי עבודה או את המילה אסקלציה. זה נשמע קצת מוזר היום, אבל אני בהחלט יכולה לשמוע באוזני רוחי את המשפט: "תרים את השקית של הבמבה, יא מעוול סביבה".
לפנייה לכתב/ת 
(אילוסטרציה)
צילום: רויטרס
מומלצים
