"ההפרטה מתפשטת בארץ כמו סרטן חברתי"

אני מורה בתיכון ממלכתי בירושלים, מחנכת ורכזת. בעלת תואר שני אותו סיימתי בהצטיינות, תעודת הוראה ורשיון הוראה. במקום להיות מועסקת על ידי משרד החינוך - אני מועסקת על ידי גוף מתווך בשם רנה קסין. כבר 4 שנים אני מובילה מאבק שקורא לעיריית ירושלים לקחת אחריות ולהעסיק אותי ישירות.

מדי חודש אני נותנת הלוואה למעסיק שלי לכיסוי חובותיו, על חשבון הפנסיה שלי. מתוך קרן ההשתלמות. אני נאלצת לחוות פיטורין מדי שנה כדי שלא תוענק לי קביעות. כמוני יש עשרות אלפי מורות בכל הארץ. מורות "קרן קרב" שמלמדות מקצועות העשרה, מורות היל"ה שמלמדות נוער נושר. מחנכות ורכזות כמוני.

אנחנו מלמדות את הילדות/ים שלכן/ם. אנחנו מורות מופרטות. החינוך הציבורי בהליך הפרטה מואץ. עכשיו הודיע שר החינוך על פתיחת מכרז לחברות כוח-אדם למורות ממלאות-מקום. ההפרטה מתפשטת בארץ כמו סרטן חברתי.

הגיל הממוצע בחדרי מורות הוא 55. למעלה מ50% מהמורות הצעירות עוזבות את המקצוע ב-5 השנים הראשונות. למה?

מקצוע ההוראה צריך להיות המקצוע הכי מבוקש, שמגיעה אליו האוכלוסיה הכי איכותית. למעננו. למען הילדים שלנו. למען ההווה והעתיד של המדינה שלנו! המאבק על החינוך זהו לא מאבק של מורות, זה מאבק של כולנו. הורים, ילדים, אזרחים ומורות- כולנו באותו המתרס.

מחאת ההורים היא מחאה מוצדקת מאין כמוה. חינוך חינם גם לפעוטות זה לא מותרות. סיימתי תוכנית מצויינות בהוראה. אני רואה את החברות והחברים שלי לספסל הלימודים אחת אחד בורחים מהמקצוע. כל מורה כזו שעוזבת- זה הפסד אדיר של כולנו.

ביבי תתעורר וקח אחריות על העם. על מעמד הביניים. על החינוך. המורות עושות עבודת קודש בכיתות - אבל יש גבול. אתה מוביל אותנו לתהום של חינוך טוב לעשירים בלבד. רפואה טובה לעשירים בלבד. במסלול הזה הגענו למצב שגם קורת גג זה לעשירים בלבד.

בעלי ההון ובעלי השלטון מצאו שיטה - להפריט להפריט ולהפריט על חשבון הגב שלנו - מעמד הביניים - שכבה עבה של נשים וגברים, שרכשו השכלה, עושים צבא ומילואים, מתפרנסים ומשלמים מיסים. עוד טייקון רוצה לנגוס בעוגה הזו ועוד שר בממשלה מבסוט שירדו לו עשרות אלפי עובדים מהראש.

מה קורה למדינה שלנו? החינוך צריך להיות ציבורי! הרפואה צריכה להיות ציבורית! בתי הסוהר צריכים להיות ציבוריים! הגב של הגמל נשבר מזמן. שנים אנו צועקות. מורות שובתות עוד מהימים שכולנו למדנו בביה"ס. מה השתנה היום? המנהיגות הצעירה שקמה כאן ולא נחה. הרשתות החברתיות שמעצימות את המאבק.

אני קוראת לכולם - התחברו למאבק. השארו יחד. מאוחדים. השארו ברחובות. באוהלים. אל תחזרו למזגנים. אסור שהמחאה הזו תסתיים במפח נפש כמו מחאת העו"ס ומחאת המורות. המאבק הזה הוא של כולנו. יש סקטורים שלמים שחוקים ומנוצלים.

תסתכלו בעיניים של הקופאית בסופר. של האחות שרוחצת קשישים. של העו"ס שמתמודדת עם כמות תיקים בלתי אפשרית. גננות. מטפלות. בלניות. מזכירות. תתאגדו. זה המומנטום להגיד די! ולא להשבר! מאד מפתה וקל לחזור למזגן בסלון ולהמשיך לקטר על מחירי הדלק והמטרנה.

על כל מאה אלף שמקטרים מול הטלויזיה בסלון - יש טייקון אחד שמחייך מאוזן לאוזן. היום יש 90 פקחים של חוקי עבודה, לעומת 5,000 פקחים של מס הכנסה! זה אומר הרבה על מה שמעניין את המשטרה שלנו. לחלוב עוד ועוד את הגמל והנאקה עם הדבשת השבורה. שכר נמוך ומחייה יקרה.

גם אם בשביל זה צריך למכור את החינוך. את המורות. את התלמידות והתלמידים. להתפשר על ההשקעה בגיל הרך.

מערכת החינוך זה לא כביש שש. התלמידים והמורות זה לא מוצר. החינוך צריך להיות

שייך למדינה. חיסול שיטתי של הבטחון התעסוקתי. חיסול שיטתי של הזכויות הסוציאליות שמעמד הפועלות/ים הקיזו דם בעבורן.

כי לבעלי ההון ולבעלי השלטון יש בהחלט בטחון תעסוקתי אי שם במגדלי אקירוב. ביבי רד למטה. בלי נתינים אין מלך. לא מספיק לחוקק חוקים. יש לאכוף אותם. יש להקצות משאבים. לקחת אחריות ולא להסיר אחריות באמצעות ההפרטה. ביבי, אני היא שנמצאת יום יום שעות עם הילדים שלך. המדינה צריכה להעסיק אותי ולא גופים מתווכים!

ביום שני אלפי נשים וגברים מכל הארץ עולים לכנסת. ירושלמים - תגררו את כולם מהבתים. בואו נרעיד את קירות המשרדים. אלו ימים היסטוריים. השאלה היא איך יזכרו אותם: כעוד מחאה? או כמ-ה-פ-כ-ה ששינתה את פני החברה הישראלית?

• לילי בן עמי, מרצה בפני מתבגרות/ים ומבוגרות/ים, כותבת תוכניות לימודים, רכזת מגדר באוניברסיטה העברית ומייסדת "מתפקדות - הלובי לשוויון בין המינים". לטורים הקודמים לחצו כאן.