שתף קטע נבחר
 
צילום: ירון ברנר

מזרחי ומחאה: להחנות את המרצדס ליד האוהל?

בעוד מיטב זמרי הרוק מביעים הזדהות קולנית עם יושבי המאהלים, נמנעים כוכבי הזמר המזרחי מלהשתתף במחאה. הסיבות לכך מגוונות: מחוסר רצון לנקר עיניים עם הפנטהאוז והמרצדס דרך ההעדפה להזדהות עם נושאים חברתיים אחרים

קשה שלא לתהות מדוע, במסגרת התגייסות האמנים להופעות בגלי המחאה החברתיים השונים, דווקא מקומם של הזמרים המזרחיים נפקד. ברי סחרוף, אביב גפן, מיקה קרני ומיכה שטרית מתייצבים במאהלים, כשקרני אפילו נעזרת במגפון בלבד, אבל אמנים כמו אייל גולן, שרית חדד, משה פרץ ומושיק עפיה נמנעים מהבעת תמיכה והזדהות במפגינים בכל רחבי הארץ.

 

למעשה, שני אמנים בלבד הגיעו לעצרות השונות: עידן יניב להפגנת הרופאים שהתקיימה בבית החולים איכילוב והופיע שם וליאור נרקיס, שביקר במאהל ברוטשילד אך לא הופיע. מלבד נרקיס, שבא מבית מבוסס, רוב אמני הז'אנר באים מהמעמד הבינוני במקרה הטוב. הם לא גדלו עם כפית של כסף בפה והם מכירים מקרוב את המצוקה הכלכלית. הרי קובי פרץ, לדוגמה, בא מכפר שלם, שם גר בדירת שני חדרים עם עוד 12 נפשות.

 

חשוב להדגיש: האמנים לא חייבים מאומה לאף גורם זה או אחר. זכותם לבחור אם להתנדב ולהופיע היכן ומתי שירצו. זאת הפרנסה שלהם וזכותם להתעקש לא להעניק אותה בחינם. אישית, צפיתי בלא מעט אמנים מהז'אנר שמתנדבים בעמותות, בתי חולים וארגוני ילדים, ואין ספק שאין כאן מקרה של אטימות חברתית.

 

הבעיה הפעם היא באופי המאבק: מאבק של אנשים שגומרים בקושי את החודש, שנאבקים תחת עול השכירות וחווים על בשרם את מצוקת הדיור. זהו מאבק שהאמנים המזרחיים פשוט לא יכולים להתחבר אליו בלי להיות צבועים. "שמע, אנחנו רוצים להגיע, אבל איך זה יראה אם הוא יחנה את המרצדס שלו ליד האוהל וכשישאל, יגיד שהוא גר בפנטהאוז באחד המגדלים היוקרתיים בתל-אביב?", אמר לי השבוע מנהל של אחד הזמרים המזרחיים המובילים בארץ, שביקש להישאר בעילום שם. זמר מוביל נוסף, שביקש גם הוא להיוותר באנונימיות, אמר: "שמע, אני צופה מהטלוויזיה בבית במחאה ורוצה לחבק אותם, אבל מצטער שאני לא מגיע לשם, פשוט חם בחוץ".


קובי פרץ, בתקופת המצוקה וכיום (צילומים: עטיפת אלבום ודודו אזולאי) 

 

שרית בירן, אשת יחסי הציבור של קובי פרץ, מסרה: "קובי לא חי באולימפוס. הוא אדם מאוד מציאותי שעושה המון למען הקהילה ולא בשביל פרסום. לא נכון שרק מחאה שמצטלמת לטלוויזיה היא מחאה אמיתית. קובי עצמו נאלץ להתמודד עם אותה מצוקה שלו כאזרח מול אותם גורמים".

 

לדברי אייל גולן, "אני מחזק את ידי המשתתפים במחאה והם בליבי. אני מקווה כי יימצא פתרון במהרה, וכולם יוכלו לחזור לבתיהם ולהמשיך בשגרת חייהם". בהמשך נמסר מחברת ההפקות שלו, "ליאם": "אייל לא רוצה לבוא, כדי שזה לא ייראה כאילו הוא מגיע בשביל לחפש כותרות וחשיפה".

 

נציגו של משה פרץ מסר כי "פרץ מופיע בלמעלה מ-40 הופעות התנדבותיות בשנה. כמדיניות אנו משתפים פעולה עם ארגונים ועמותות הקשורים לחיילים ולילדים במצוקה - נושאים הקרובים לליבו של האמן".

 

מול אלה, נשמע יואב יצחק נלהב לבקר. בשיחת טלפון מרומניה, לשם נסע כדי להופיע, הוא מספר שראה את המחאות בטלוויזיה וברגע שישוב לארץ, יגיע למפגן ההזדהות באחד המאהלים. "באתי מראש העין, אני יודע מה זו מצוקה ואין ספק שצריך להיות כאן שינוי למען העתיד של כולנו".


יואב יצחק בהופעה. ישוב לישראל ויקפוץ למאהלים (צילום: דנה קופל)

 

לעומת שרית חדד, שביקשה שלא להגיב בנושא, אמרה זהבה בן: "אין מי שמזדהה ומבין את המחאה יותר ממני. באתי משכונה ד' בבאר שבע, אני יודעת מהי מצוקה והתמודדות הכלכלית שלי כבר סופרה. אף גורם לא הזמין אותי להופיע באוהלי המחאה אבל אם יעשו זאת, אשמח להגיע ולתרום כי זה בשביל כולנו".

 

האופן שבו הזמרים המובילים בז'אנר התחמקו ממתן מתשובות ישירות הזכיר פוליטיקאים משופשפים. חבל שמול מאבק חברתי שמאחד את האוכלוסיה כולה, דווקא הז'אנר המזרחי, שבמשך שנים התיימר לייצג את קול העם, נאלם דום.

 

במוזיקה המזרחית יש כסף, והרבה. האמנים נהנים מרמת חיים גבוהה וחיי מותרות שמעטים יכולים להרשות לעצמם ולמרות הבית ממנו באו, כיום הם בסטטוס אחר לגמרי. עם זאת, למרות הגורמטים מזהב טהור, האוטו המפואר והבגדים הממותגים, אל להם לשכוח מהיכן באו: משכונה פשוטה מטבריה, משיכון מאור עקיבא, מבית רכבת בחדרה ומשיכון מצוקה בבאר שבע. כמי שכועסים על מידורם מפלטפורמות שונות כמו גלגלצ, כשבפיהם טענה חוזרת שהם מייצגים את קול העם, הרי שהפעם, הם מתעלמים ממנו לגמרי.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עידן יניב. היחיד שהופיע במחאה
צילום: רועי עידן
אייל גולן. לא רוצה לעשות רושם של רדיפה אחר כותרות
צילום: גיל יוחנן
לאתר ההטבות
מומלצים