הבריכה הכתירה מלך חדש, העולם מחכה לשיאים
10 הערות לסיכום אליפות העולם בשחייה: הכתר הראשי הועבר לראיין לוכטה, אבל מייקל פלפס עדיין בתמונה. מליסה פרנקלין היא הבייבי של ארה"ב, גל נבו הציץ ונפגע ומשה גרטל שוב כיכב. אורן אהרוני התמוגג מ-14 ימים בשנגחאי, ומחכה ללונדון 2012
אליפות העולם בשחייה הסתיימה אתמול (א') עם שיא עולם נוסף, השני במספר בבריכה בשנגחאי, סין. שחיין ישראלי אחד עלה לגמר, שלושה קבעו קריטריון לאולימפיאדת 2012 והעולם הכתיר מלך חדש בבריכה. עשר הערות לסיכום האליפות.
1. המלך החדש. עם חמש מדליות זהב על צווארו ושיא עולם ראשון לאחר עידן חליפות החלל, הוכיח ראיין לוכטה מעל לכל ספק כי הוא מספר 1 החדש בעולם. נכון שהמבחן האמיתי יהיה בעוד פחות משנה במשחקים האולימפיים בלונדון, אבל לפי התצוגה שלו בשבוע האחרון יש בהחלט למה לצפות.
ראיין לוכטה. המלך החדש של בריכה השחייה (AFP)
2. הגיבור של סין. הנבחרת הביתית זכתה בלא פחות מ-36 מדליות, מתוכן 15 מזהב, אך את האחרונה ביום הנעילה הם לא ישכחו לעולם: סאן יאנג הדהים ושבר את שיא העולם הוותיק ב-1,500 מ' חופשי.
יאנג הוסיף למאזנו גם את מדליית הזהב במרחק ל-800 מ' חופשי ומדליית הכסף ב-400 מ' חופשי, ובכך הפך לשם החם במדינה, עד שכבר אנשים רבים במחוז שלו, האנגג'וֹאוּ הסמוכה לשנגחאי, יצאו לרחובות לחגוג את ההישג.
סאן יאנג. לא, זו לא חברת האופנועים, זה הגיבור של סין (AP)
3. סימנים מעודדים מפלפס. אחד השחיינים הגדולים בהיסטוריה, בעל 14 מדליות זהב במשחקים האולימפיים, החל את האליפות עם סימני חלודה. עם זאת, כמעט שנתיים ללא שחייה, שבהן הפסיד לא פעם ולא פעמיים ללוכטה והושעה לאחר שנתפס מעשן באנג, פלפס עדיין חזר לארצות הברית עם שבע מדליות מסין (ארבע זהב, שתיים כסף וארד אחד).
מדליות אלו הגיעו אחרי מאמץ קשה ולא כפי שהיינו רגלים לראות מהאמריקני. כמו לוכטה, גם המבחן האמיתי של פלפס יהיה בבירת אנגליה בעוד כשנה, אך לפנומן השחייה יש עוד הרבה עבודה כדי לשחזר את הישגיו מבייג'ינג ומאתונה.
מייקל פלפס. למרות הכל, יכול להיות מרוצה (EPA)
4. שיאים נועדו להישבר? רק שני שיאי עולם הושגו באליפות העולם בסין, לעומת 43 באליפות הקודמת ברומא. איגוד השחייה העולמי עדיין מתלבט כיצד לנהוג בשיאים שנשברו בחליפות הלייזר, אבל אולי לאחר האליפות הנוכחית יפנימו שגם ללא חליפות הפלא אפשר לשבור את הדקות והשניות.
5. ד"ש מעלירזאי. למרות שעבד לילות כימים על מנת להצליח בבריכה, בכל פעם שידידינו מוחמד עלירזאי רואה על הלוח את דגל ישראל סמוך לדגל איראן במשחה שלו, הוא מקבל רגליים קרות ומתחיל לספר סיפורים. פעם זה הבטן, פעם זו העייפות ופעם בעיות בוויזה.
גל נבו. האיראני, הקריטריון ופליטת הפה (צילום: דרור עינב)
התירוצים כבר לא עובדים על איגוד השחייה העולמי (FINA), שהחל לחקור את המקרה. אמנם הם נכנסו לעניינים אחרי הפעם השלישית שזה קרה, אבל אולי עכשיו, לאחר הבדיקה, אכן יופעלו סנקציות על משלחת השחייה האיראנית. אם זה יקרה, ייתכן שנפסיק לראות מקרים כאלה.
6. פליטת הפה המיותרת. עוד ספיח למקרה של האיראני, הגיע מכיוונו של השחיין גל נבו, שמולו עלירזאי לא התייצב למשחה ל-100 מ' חזה. לנבו נמאס ממקרים אלו והתבטא בראיון ל"ידיעות אחרונות" כי: "כל ישראלי יודע שצריך לנצח ערבים".
הנעליים של לוכטה. עיצוב אישי, מה יהיה בלונדון? (גטי אימג'ס)
גם אם לכך התכוון נבו או לא, אין מקום לספורטאי אולימפי שמייצג מדינה שלמה אחריו להביע כך את עמדתו הפוליטית. יש להשאיר את זה לפוליטיקאים, עסקנים וחבריי המשלחת ולדאוג שמקרים אלו לא יחזרו על עצמם.
נבו אמנם התנצל למחרת, לאחר שכל מהדורת חדשות בארץ ואף בעולם התעסקו במקרה, והצליח להתגבר על הפן הפחות ספורטיבי כדי להשיג במקצה ל-200 מ' מעורב את הקריטריון לאולימפיאדה.
מליסה פרנקלין. גשר בשיניים וזהב על הצוואר (AP)
7. הכירו את השם. מליסה פרנקלין רק בת 16 וכבר הוכתרה כילדת הפלא של השחייה העולמית. פרנקלין עלתה לפודיום כדי לקבל את מדליית הזהב במשחה ל-200 מ' גב, כשהיא רועדת ולא מאמינה היכן היא נמצאת. ללא ספק אנחנו עוד נשמע הרבה ממנה בעתיד הקרוב.
8. פחות משנה לאולימפיאדה. היעד שהציבו באיגוד השחייה למשלחת שתצעד בטקס הפתיחה הוא בין שישה לשבעה שחיינים. כבר לאחר האליפות הנוכחית אפשר למנות שלושה ספורטאים שהשיגו את הכרטיס: גל נבו, נמרוד שפירא בר אור ויעקב טומרקין.
שפירא בר אור. יצא לאליפות ברגע האחרון והשיג קריטריון (אורן אהרוני)
כבר ביום שלישי הקרוב ימשיכו השחיינים לקפוץ למים, הפעם באליפות ישראל במכון וינגייט וינסו להשיג כמה שיותר כרטיסים נוספים. שבוע לאחר מכן הם יתחרו באוניברסיאדה, ובהמשך באליפות אירופה. האם ימי דור הזהב של אולימפיאדת סידני 2000 יוחלפו?
9. אין אליפות ללא גרטל. כל מי שצופה בשידורי השחייה בערוץ 1 יודע שזה לא אותו דבר בלי פניני הלשון של משה גרטל. השחיין בכל רמת איבריו, שתמיד חייב לנסות את בריכת התחרות חי ונושם שחייה. אבל משהו בגרטל השתנה, למרות פניני הלשון שנכתבו בסטטוסים של חובבי הענף בפייסבוק. ההתלהבות שכולנו מכירים היתה כבויה, ואולי זה כבר משעמם אותו?
10. הבטחות, הבטחות, הבטחות. הבריכה בסין היתה מנקרת עיניים, ולנו נותר רק לקנא בבריכה האולימפית הלא מוכנה במכון וינגייט. כבר כמה שנים טובות שמבטיחים לנו שהנה, עוד רגע, הבריכה החדשה תיפתח לקהל. בינתיים, אליפות ישראל השבוע שוב תתקיים בבריכה הצפופה, המזיעה והמיושנת. לא הגיע הזמן לסיים את הסאגה?