"הקיץ הישראלי" של המחאה מכה גלים גם באיראן
מחאת האוהלים מסוקרת בהרחבה בכלי התקשורת בעולם, הרגילים לכותרות אחרות לגמרי מישראל. "הקירות בתל אביב, באר שבע, חיפה וערים נוספות רעמו 'מ-ה-פ-כ-ה'"
"לעמי ערב היה את 'האביב הערבי', לשכניהם הישראלים יש את "הקיץ הישראלי" - בלי אף מילה על חוף הים: "קיץ ישראלי", כך מכנים כלי תקשורת רבים בעולם את מחאת האוהלים העממית שפשטה בישראל בשבועיים האחרונים.
מחאת האוהלים - סיקור מיוחד ב-ynet
- ועכשיו שביתה: "ראשי המשק יקבלו את המסר"
- מסתמן: שטייניץ יעמוד בראש ועדת ההידברות
המטכ"ל של המחאה: עם מארגני ההפגנה
מדברים על המאבק - בפורום מחאת האוהלים
הסיקור העולמי של המחאה בישראל הולך וגובר ביחס ישיר להתגברות המחאה. הכתבים הזרים, באופן שנראה כאילו עברו קורס מזורז אצל עמיתיהם הישראלים, משתמשים לא פעם בביטויים המוכרים במחוזותינו, דוגמת "נתניהו לחוץ" או "מעמד הביניים הישראלי קורס תחת נטל המיסים והשירות הצבאי". אותן מנטרות רק בשפה זרה.
אתר הניו יורק טיימס. "התעוררות רוח השמאל"
"שבועיים לאחר שהחלה מחאת הדיור בישראל, הפגנות ההמונים שוטפות את המדינה", נכתב ב"לוס אנג'לס טיימס" במאמר שכותרתו "ישראל: מחאת האוהלים הולידה קיץ של חוסר שביעות רצון".
בעיתון האמריקני התייחסו בהרחבה להפגנות הענק שנערכו במוצאי שבת בתל אביב ובערים נוספות וציינו כי "מה שהתחיל כאוהל מוזר הפך לקיץ של חוסר שביעות רצון. הצעירים הישראלים חשים כי הם קורבנות של הכלכלה החזקה של ארצם ושל עשרות שנים של סדר עדיפות ביטחוני", תוארה שם התפתחות העניינים בישראל.
ואיך אפשר בלי להשוות את המתרחש בישראל להתרחשויות אצל שכנותיה במזרח התיכון. "הקירות בתל אביב, באר שבע, חיפה וערים נוספות רעמו 'מ-ה-פ-כ-ה. אם לעמי ערב היה את 'האביב הערבי', הרי שלמדינת ישראל יש את 'הקיץ הישראלי'", קבעו בלוס אנג'לס.
כתב העיתון "ניו יורק טיימס" בישראל, איתן ברונר, ציין במאמרו כי המחאה בישראל היא סימן אפשרי לשינוי בסדר העדיפויות של המדינה ושהיא ככל הנראה מבטאת את תחייתו של השמאל הישראלי - זאת בהנחה שימשיך להתמקד בנושאי חברה וכלכלה ויטשטש את דעות המיעוט הביטחוניות שלו. "במשך שנים סיפרו הישראלים לעצמם שהם צריכים לשאת את הקשיים מבית כדי להתמודד קודם כל עם האיום הקיומי. הביטחון מחייב הקרבה קולקטיבית", כתב ברונר על תפיסת העבודה הרווחת בישראל כמעט מאז קיומה.
אתר הגרדיאן. "נתניהו משקשק"
"מה שהחל כמחאת פייסבוק צנועה בגלל מחירי הדיור, ביוזמת אנשים צעירים, צמח במהירות של פטריה למה שאפשר אולי להגדיר כאחת ההתפתחויות הפוליטיות הגדולות ביותר בישראל זה שנים - ולשיקומו של השמאל המובס", נכתב בעיתון הניו-יורקי הנחשב.
"ההפגנות הגדולות ביותר שראתה ישראל בעשורים האחרונים", כינה ה"גרדיאן" הבריטי את הפגנות המחאה שנערכו בשבת האחרונה ברחבי המדינה, תוך שהוא מתייג אותן כ"נקודת השיא של תנועת המחאה העממית שצברה בשבועיים האחרונים מומנטום ולא מראה כי היא הולכת לוותר על דרישתה ל'צדק חברתי'".
ב"גרדיאן" ציינו כי בהתחשב בגודלה של ישראל ובמספר האנשים שחיים בה, הפגנות המחאה בסוף השבוע האחרון היו מרשימות ביותר. "עבור מדינה שאוכלוסייתה עומדת סביב 7 מיליון בני אדם, ההפגנות היו עצומות. סדר הגודל של המחאה והתמיכה שבה היא זוכה מצד הציבור והתקשורת גרמו לנתניהו לשקשק", העריכו בעיתון.
בעיתון הבריטי ציינו גם את אזהרתם של פעילים רבים כי ללא ארגון, מנהיגות ודרישות שמנוסחות היטב, המחאות בישראל עלולות לאבד מומנטום במהלך חופשת הקיץ ושהכוונה של הפלסטינים להכריז בחודש ספטמבר באו"ם על מדינה עצמאית תאפיל עליהן.
"המפגינים הלחיצו את נתניהו"
ה"הפינגטון פוסט", אתר החדשות והבלוגים האמריקני הפופולרי, הסביר לקוראיו כי המפגינים בישראל דורשים לשים סוף ל"מכירת החיסול של המדינה באמצעות תהליך ההפרטה הנמשך זה כמה שנים". במאמר שבחר אף הוא בכותרת "הקיץ הישראלי", נכתב כי "המפגינים דורשים שהמדינה תעניק לכולם נקודת התחלה טובה והוגנת לחיים - עם אוכל, קורת גג וחינוך חינם ברמה טובה".
כמו בכלי תקשורת זרים רבים אחרים - ובדומה להתנהלות המקומית בישראל - גם ב"הפינגטון פוסט" עסקו באישיותו של ראש הממשלה הישראלי על רקע המחאה. "דרישות המפגינים הלחיצו את נתניהו", נכתב. "על אף שניתוץ מערכת הרווחה של ישראל התרחש בעוצמה רבה בדור שהיה תחת שליטת ממשלות מפלגת העבודה והליכוד, אין אדם שמזוהה יותר עם ניתוץ זה מאשר נתניהו".
באתר האמריקני הזכירו כי כראש ממשלה ושר אוצר, לא הפסיק נתניהו להתגאות בחלקו בהפרטת השירותים בישראל ובהפיכתה ממדינה סוציאל-דמוקרטית על פי הסגנון האירופי לכלכלת שוק המזכירה את זו של רייגן-תאצ'ר. "כעת, מה שנתניהו זקף לעצמו כהישגו הגדול, עומד תחת מתקפה נרחבת", הובהר.
אתר הטהרן טיימס. "תחילת סופה של ישראל"
אפילו האויבת הגדולה של ישראל לא פסחה על סיקור המחאה העממית בישראל. "כאשר ראש הממשלה נתניהו עמד בפני הקונגרס האמריקני ואמר שישראל - מדינה שגוזלת אדמות ושורדת תודות לצדקה – היא 'מה שנכון במזרח התיכון' וזכה ל-29 'סטנדינג-אוביישן' מהמחוקקים האמריקנים, הוא התעלם מהעובדה שמחאה נגד משטרים אוטוקרטיים לעולם לא היתה מוגבלת רק לעולם הערבי", כתב העיתון האיראני בשפה האנגלית "טהרן טיימס", תוך שהוא מציין כי נתניהו עומד בפני האתגר הגדול ביותר שלו מאז עלה לשלטון.
במאמר ארוך במיוחד, שכותרתו "ההתקוממות בישראל: תחילת הסוף", ציין העיתון כי כלי תקשורת ניסו להמעיט בערך המחאה בישראל ולטעון כי היא אינה קוראת לדמוקרטיה - כמו במדינות ערב - אלא לשינוי כלכלי. ב"טהרן טיימס" הדגישו, עם זאת, את קווי הדמיון וטענו כי המחאות בתוניסיה, מצרים, תימן, ירדן ועומאן החלו קודם כל בגלל המצב הכלכלי הקשה. "במובנים רבים, הישראלים לא שונים מהעמים הערביים שעברו מהפכות".
הכותרות שידחקו את המחאה מסדר היום
כיאה לעיתון איראני, הביקורת על ישראל לא איחרה לבוא. "בדיווחי התקשורת נטען כי מדובר בדמוקרטיה, אבל שלא כמו שאר הדמוקרטיות, לישראל אין חוקה או מגילת זכויות", נכתב. "גם חופש ביטוי אין בישראל. הראיה? חוק החרם שאושר באמצע יולי". אם זה לא מספיק, בעיתון האיראני טענו כי הצבא הישראלי מדכא מדי יום ביד קשה את המפגינים שמוחים על "בניית חומת האפרטהייד" (גדר ההפרדה, ר"ס) וההתנחלויות.
העיתון האיראני סיכם את מאמרו עם טעות היסטורית קטנה: "המשטר הישראלי, שפברק את קיומו באמצעות אלימות במהלך מלחמת ששת הימים ב-1948 וכפה על הפלסטינים לעזוב את מולדתם, מתמודד כעת עם אופוזיציה מבית ומחוץ
בתקופה שבעלות בריתו מאבדות את כוחן וייתכן שלא יוכלו הפעם להיחלץ לעזרתו בעת הצורך".
כלי התקשורת הרבים המסקרים את ישראל מודעים כבר, ככל הנראה, לקצב האירועים במדינה ומעגל החדשות ההולך ומתקצר. לאור זאת, הבהירו רבים מהם כי המחאה העממית המתפשטת יכולה בקלות להידחק הצדה בשל אירועים חיצוניים. ירי טילים מלבנון לעבר ישראל, פיצוץ הכור האיראני או התפשטות סנקציות בינלאומיות נגד המדינה בספטמבר הוזכרו כולם כתרחישים אפשריים שיורידו מסדר היום כל מחאה.
לפנייה לכתב/ת 
