מר באום: היי-טקיסט בשדה קוצים

בכרטיס הביקור של אריק באום מחברת סרגון נטוורקס כתוב "סמנכ"ל שירותי שדה בינלאומיים". אך מבעד למילים המפוצצות מסתתרת עבודה, שחובבי ספורט האקסטרים היו כנראה חולמים עליה בלילות.

• בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו
  

באום מנהל בעבור החברה את התקנות התשתית של מפעילים סלולריים משמעותיים מעבר לים. ובמילים אחרות: הוא מטפס ועושה סנפלינג למחייתו בארצות אקזוטיות ובתנאים קשים במיוחד.

סרגון מקימה תשתיות סלולר ומגיעה לקצוות מרוחקים ביותר באפריקה, במרכז ודרום אמריקה ובאסיה. "עד היום אני אפילו לא יכול לספור בכמה מקומות עבדתי", אומר באום שנמצא לרוב בדרכים כשהוא מדלג בין קונגו לקירגיסטן, בין מוזמביק לטנזניה, בין הפיליפינים להונדורס - וזוהי רשימה חלקית ביותר.

תידרוך ע"י אלפיניסטים 

במקום עבודה "רגילה" בחברת היי-טק מול המחשב שעות על גבי שעות, עבודתו של באום מתאימה יותר לחובבי ספורט אתגרי. שיחה איתו מעלה חוויות אנתרופולגיות ותיאורים של ארצות אקזוטיות, כאילו היה חוקר טבע של ממש.

רוב עבודתו של באום נעשית ב"תנאים מספקים" לדבריו, גם אם לא בדיוק התנאים אליהם התרגלו שאר עמיתיו בסרגון. "אנחנו בדרך כלל ישנים במוצבים או במחנות שמזכירים מחנות בצבא", הוא מסביר. "ברוב המקרים אנחנו נמצאים באיזורים מבודדים, אבל דואגים למקלחת, מיטה ואוכל. דברים בסיסיים לפחות. האנשים שלי כבר התמודדו עם קשיים לא ממש קונבנציונליים - פילים, נחשים, מלריה ועוד".

"בקירגיסטאן, למשל", אומר באום. "רוב הקמת רשתות התקשורת שלנו נעשתה בהרי טיין-שאן – התופסים את רוב שטחה של המדינה. היחידה שלנו נאלצה לעבוד שם באיזורים גבוהים מאוד אליהם אין כבישי גישה מסודרים. הועלתה הצעה להשתמש בסוסים בכדי לצלוח את השבילים הצרים המובילים לאיזורי ההתקנה - וזה מה שעשינו בסופו של דבר".

"העובדים תודרכו על ידי צוותי אלפיניסטים קירגיזים שגם סייעו לנו בטיפוס. כשלא הייתה ברירה, והמקום היה מסוכן או צר מדי למעבר עם הסוסים, השתמשנו במסוקים או ברכבים מיוחדים", הוא מספר.

ואיך העובדים מקבלים את הקשיים האלו?

"העבודה קשה אבל זה גם מאתגר למצוא את הפתרונות המיוחדים לכל מקרה ומקרה. העובדים מרגישים שהם מעורבים במשהו חשוב - הניסיון לבסס חברה גלובלית ישראלית, זה אולי נשמע קצת מתיימר אבל זו לטעמי החלוציות המודרנית.

"הקושי הגדול בעבודה הוא ריבוי הנסיעות והריחוק מהבית, אני מאוד מעריך את העובדים שלי על מחוייבותם וההקרבה שלהם, ויותר מכך את המשפחות שלהם שמתמודדות עם בן משפחה שנעדר תקופות כל-כך ארוכות מהבית. אין ספק שהאנשים שמתאימים לעבודה הזו קורצו מחומר מיוחד".

תחת מעקב של כנופיה מקסיקנית

"במקרה אחד", נזכר באום ב'קושי' נוסף שנתקל בו, "עבדנו עם צינורות גל-בו - חומר הבסיס לרבות מרשתות התקשרות בעולם שעשוי מנחושת ועולה כ-25 דולר למטר. כנופייה של גנבים מקסיקנים שכנראה עקבה אחרי המוצב בו עבדנו הצליחה לפרוץ את הגדרות, לחדור לאתר בלילה ולרוקן אותו מנחושת ומחומרי הגלם שלנו... במקרים האלו אנחנו צריכים לעבוד בדגש על ביטחון יותר מאשר על בטיחות, ולהיות יצירתיים בהגנה על הציוד שלנו. לרוב אנו מקבלים שירותי אבטחה מחברות מקומיות אבל זה לא תמיד מספיק".

לפעמים יוצא לבאום גם לעבוד בנסיבות טראגיות יותר ולהתמודד עם מצבים שהטבע כופה עליו. כיום יחידת ההתקנות עובדת בהאיטי, שעדיין מתאוששת לאיטה מרעידת האדמה הקשה שפקדה אותה ב-2010.

"המדינה עדיין במצב מזעזע, חלק גדול מתשתיות הביוב והמים קרסו ויש חשש רציני מאוד מהתפרצויות כולרה" ,אומר באום. "מספקים לנו מידע לגבי ההתפרצויות הללו וגם חברות הביטוח איתן אני עובדים דואגות שנעבוד רק באיזורים הבטוחים".

ומה זה עושה לך, להרגיש שאתה משקם מקומות שנפגעו?

"יש נחמה בעובדה שאנחנו באמת מפתחים את המקומות האלו, דואגים להם לתשתיות מודרניות שלא היו מביישות גם מקומות כמו מערב אירופה או ארצות הברית. גם העובדה שזה נעשה בחסות של חברה ישראלית מעודדת אותי ונותנת תחושת שליחות. כשאנשים במקומות האלו שומעים שאנחנו מישראל זה גורם להם לראות את המדינה באופן שונה ממה שהם נחשפו אליו עד כה".

במדינות מוסלמיות מצניעים את הקשר

"הרבה מהמקומות שאנחנו עובדים בהם הן מדינות מוסלמיות", מספר באום. "ישנם מקומות בהם מעריכים את המוצרים שלנו אבל נאלצים להצניע בפני הלקוחות את העובדה שהם קונים מאיתנו - ככה למעשה נשברים המיתוסים וגם נוצרים קשרי עבודה חמים וגם אמון. כבר קרה שחתמו איתנו חוזים רק על סמך התחייבויות בעל-פה. בכל מה שקשור בעסקים, מקבלים אותנו ואוהבים אותנו".

"באחד המקומות שעבדנו בהם היה שבט שלכל אחד מחבריו כמעט היה סלולרי, אבל לא היה להם מקום להטעין אותו. לאט לאט הבנו שישנה מערכת היררכית בשבט: לכל אדם, לפי מעמדו, זמן הטענה הולם במגוריו של ראש השבט בו הייתה נקודת חשמל. כך הבנו שהמסורות העתיקות עדיין מוצאות לעצמן אחיזה גם בתנאים טכנולוגיים משתנים". 

לא מחליף את עבודת השטח

לשאלתנו האם היה מחליף את עבודתו בעבודה היי-טקית סטנדרטית, הוא עונה: "תשמע, בסך הכל אני עדיין מהנדס. העבודה שלי פשוט נעשית בזירה אחרת. חוץ מזה, הרבה מהתנאים שמדברים עליהם בהקשר של היי-טק עדיין תקפים לגביי, ואני יכול להוסיף להם מטען עשיר של חוויות שהעבודה העניקה לי.

"ברור שזה לא תמיד כיף, אבל יש נקודות חיוביות ובסופו של יום לא הייתי מחליף אותן בעבודה במשרד. במגע עם המנהלים והלקוחות אני אפילו לובש חליפה. בוא נסכם ונאמר שזה לא מסעיר כמו ריגול בינלאומי אבל זה הכי קרוב שאפשר להגיע לזה עם תואר בהנדסה...".