רחוק מרוטשילד: המאהלים בפריפריה פועלים לבד

מפגינים הרחק מתל-אביב: מדי יום מוקמים ברחבי הארץ עוד ועוד אוהלים, במסגרת מחאת האוהלים, שהחלה לפני כשבועיים וחצי. חלק מהמאהלים עובדים בשיתוף פעולה עם מארגני המחאה בשדרות רוטשילד, בעוד שאחרים פועלים באופן עצמאי.

מחאת האוהלים - סיקור מיוחד ב-ynet

• ראשי המחאה: "הדרישה למצלמות - טעות"
• ועכשיו שביתה: "ראשי המשק יקבלו את המסר"
• העם דורש שלט חברתי. הסלוגנים המובילים
• הרמטכ"ל: קיצוץ בביטחון? "נקבל כל גזירה"
• המטכ"ל של המחאה: עם מארגני ההפגנה
  

מדברים על המאבק - בפורום מחאת האוהלים

במאהל באשקלון אומרים כי הם לא בקשר עם ראשי המאבק בתל-אביב, מכיוון שהם מוחים על נושאים שונים. "אנו פועלים כגוף עצמאי, אנחנו רוצים לעשות דברים בעצמנו. אנו גאים כמובן במאהל המרכזי בתל אביב, אבל אצלנו המצב מעט שונה, כי מגיעים לפה אנשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך יותר".

מחאת האוהלים באשקלון במוצאי שבת (צילום: גדי קבלו) 

על ההבדלים, הוא אמר: "המאבק פה הוא לדיור כמו כולם, אבל יש פה אנשים שעומדים לפנות אותם מהדיור הציבורי של עמיגור. זו פגיעה בזכויות שלהם. יש גם בעיות מקומיות ובעיות של מחייה, אנשים שאין להם כסף לחיות וכסף לרכוש אוכל לילדים", אמר ל-ynet איציק ספוקויני, מראשי המאהל באשקלון. "אנו עדיין מקווים שהסטודנטים יצטרפו

למחאה שלנו, והנוער העובד יגיעו לסייע לנו. אנו הולכים להביא עוד 30 אוהלים, שיהיו מוכנים פה לפריסה. נמשיך כמובן בצעדות ובמחאות".

גם בשדרות אומרים שאין קשר בין המאהל המרכזי לזה שבעיר. ירון שרביט מהמאהל בעיר אמר כי הם אפילו אינם שותפים למסמך הדרישות ולמחאה בעיר העברית הראשונה. "אין שיתוף פעולה, לא בגלל איבה חלילה, אלא כי פשוט אין לנו קשר איתם. אבל אנו כמובן שותפים למאבק הכללי. אנו גיבשנו מסמך שרלוונטי למאהל בשדרות ולמאבק הכללי".

המאהל בשדרות רוטשילד בתל-אביב (צילום: ירון ברנר)

בניגוד לשדרות ואשקלון, באשדוד עובדים בשיתוף פעולה מלא עם המאהל המרכזי בתל-אביב והקשר הוא רצוף עם דוברי המאהל והדרישות שהעלו. לדברי שרי גרינברג, מראשי המאהל, "חלק מהנושאים שלנו הם גם מקומיים. למשל, דרשנו שכל קבלן שבונה באשדוד ויאשרו לו יחידות דיור, שראש העיר יאשר לו עוד יחידות דיור בתמורה לדירות בהגבלת מחיר, ואת זה לא נתנו לו ליישם והוא רוצה ליישם את זה. הוא מדבר על מחיר מקסימלי של 750 אלף ואנו רוצים 600 אלף שקל".

גרינברג הוסיפה: "אנו דורשים שהחברה העירונית תבנה דירות להשכרה ותביא אותם לצעירים. יש פגישה של כל המאהלים שאנו מצטרפים אליה, אנו בקשר רציף איתם".

"במישור המקומי וגם בארצי"

במאהל הגדול ביותר בצפון, סמוך לסינמטק במרכז הכרמל בחיפה, הגיע מספר האוהלים לכ-70. המארגנים סיפרו כי חלק מהמתגוררים במקום עזבו בימים האחרונים את הדירות השכורות בעיר, בהן הם מתגוררים, חדלו לשלם שכירות והפכו את המאהל לביתם - עד להודעה חדשה.

ההפגנה במוצאי שבת בחיפה (צילום: אבישג שאר ישוב)

"אנחנו מתמקדים כעת גם במישור העירוני וגם בארצי", אמר אחד הפעילים במאהל, בני אדרי. "במישור העירוני אנחנו בקשר עם תושבים ופעילים בשכונות. העירייה אמורה להתקיים מחר ישיבת מועצה בנוגע לפתרונות דיור ואנחנו נהיה שם, ונדרוש פתרונות עירוניים למצוקה". במישור הארצי מציין אדרי כי אנשי המאהל החיפאי נמצאים בקשר עם הנהגות המאהלים האחרים, ומחר צפויה פגישת תיאום בין נציגים מכל רחבי הארץ.

מאהלי מחאה הוקמו גם ביישובים אחרים באזור חיפה ובצפון - בקריית שמונה ועפולה, קריית טבעון, נשר ובמוצאי שבת הוקם מאהל גם בקריית מוצקין, בכיכר "התותח" מול העירייה.

במאהל בעפולה, אותו יזמו והקימו חברי אגודת הסטודנטים במכללת עמק יזרעאל, הדגישו כי מי שרוצה לבוא וליטול חלק במאבק, ההסתדרות או אגודת הסטודנטים, יבורך. עם זאת, לדבריהם, לא ניתן להפוך את המטרות המצומצמות של אותו גורם, לנושא המרכזי של המאבק. "גם אם לדוגמה, מה שמעניין את אגודת הסטודנטים הוא דיור מוזל, זה עדיין לא צריך להיות הנושא היחיד שבו יתמקד המאבק", אמר אחד הפעילים, עופר כרמל, איש האגודה.

הוא סיפר כי מדי לילה ישנים במאהל עשרות צעירים, וכי אמש מומחה לכלכלה ממכללת אורנים ערך הרצאה במקום. "צעירים, סטודנטים ופעילים רבים, וכן תושבי עפולה, ישבו מ-21:30 בערב ועד אחרי חצות, הקשיבו להרצאה ושאלו שאלות. ברור שאם אנחנו רוצים את הזכויות הכלכליות שלנו, אנחנו צריכים לדעת הרבה יותר בנושא".

אוהלים נוספים בירושלים

בירושלים, שם הוקמו אוהלים כמה ימים בלבד אחרי תל-אביב, המחאה התרחבה מאז ההפגנות הגדולות של מוצאי שבת. מאהל הצעירים והסטודנטים גדל והוא מונה עכשיו כ-70 אוהלים. גם מאהל מחוסרי הדיור בגן העצמאות גדל ועכשיו יש בו 20 אוהלים . מאהלים נוספים קמו בשכונת קריית יובל ובגן סאקר.

מחאת האוהלים בירושלים במוצאי שבת (צילום: גיל יוחנן)

רונה אורובנו, יו"ר אגודת הסטודנטים של בצלאל ואחת מיוזמות המאבק בירושלים, הוסיפה: "זה לא ריב, אלא הבדלים בתפישה. הסטודנטים בתל-אביב מעדיפים להגיע להישגים קונקרטיים וזה לגיטימי. זה לא סותר את זה שאנחנו והחברים רוצים מהפכה רחבה יותר, שמשמעותה היא לאו דווקא גלישה לאנרכיה. לנו יש דרישות מקיפות יותר בכל התחומים של החזרת האחריות החברתית, דיור, רפואה ורווחה".

מירב פלס מתנועת דרור ישראל, הפעילה במאבק בבירה, התייחסה לדרישות המפגינים: "אנחנו חייבים להציג דרישות רחבות, אבל קונקרטיות לשינוי הסדר הכלכלי ועל איך מחלקים העוגה בצורה נכונה יותר. זה לא יעזור לנו אם יהיה שינו במחירי הדיור, אם במקום אחר המחירים יעלו ולכן צריך שינוי כולל". היא הוסיפה: "אני חושבת שצריך מחאה רחבה. זה לא אומר אנרכיה רק כיוון נכון. יש לנו את היכולת עכשיו לשנות את מדיניות הממשלה ולא צריך להתפשר עכשיו".

לידי ynet הגיע מסמך שחובר על-ידי מארגני המחאה הירושלמים, בו הם מפרטים את דרישותיהם. מארגני המחאה מקווים שהוא יהווה מסמך מייצג והבסיס למשא ומתן עם אנשיו של נתניהו. המסמך שכותרתו, "העם דורש צדק חברתי, אנו קוראים לממשלת ישראל לכרות ברית עם העם, ברית של אחריות", עוסק בתחומי הדיור, המדיניות הכלכלית, הרווחה, הבריאות והחינוך.

בתחום הדיור הם מציגים מספר דרישות: "הסדרת חקיקה ראשית לדיור בר השגה, שינוי שיטת שיווק הקרקעות במדינה, הפשרת חוק הדיור הציבורי והאצת מימוש זכות הבנייה, בלימת הצעת חוק הווד"לים בכנסת וטיפול בבעיית דירות תושבי חוץ - מהלך למיסוי והגדלת ארנונה לדירות 'רפאים'"

בתחום של מדיניות כלכלית הם מבקשים בין היתר: "מיסוי צודק שימנע פגיעה בהכנסות המדינה והטבות מופרזות לבעלי אמצעים מחד, ויאפשר הוזלה משמעותית בעלות המחיה מאידך. הורדת המסים העקיפים, העלאת המסים הישירים (מס הכנסה ורווחי הון) והוספת מדרגות מס להגברת הפרוגרסיביות. ובכל מקרה, הקפאה מיידית של הרפורמה

במס".

בנוגע לחינוך הם דורשים מהלך רב שנתי שכולל חקיקת חוק חינוך חינם מגיל 3. בנוסף הם דורשים בין השאר: :חלוקה דיפרנציאלית של תקציב החינוך, לפי מעמד סוציו-אקונומי של התלמיד, כך שלילד ממעמד נמוך יוקצו המשאבים הנדרשים לשם הענקת הזדמנות שווה".

בתחום הבריאות מעוניינים הירושלמים להביא לטיפול במשבר במערכת הבריאות בישראל ולהקל את הנטל והעומס בקרב הרופאים המתמחים. כמו כן, בסוגיית הרווחה הם דורשים בעיקר: "הפחתת העומסים הבלתי אפשריים במחלקות לשירותים חברתיים ורווחה באמצעות הגדלת תקני כוח האדם והשוואת תנאים של מסגרות מופרטות לאלו הציבוריות".