בלי סושי ונרגילות: "מסיימים את החודש בדוחק"
ראש העיר נשר טען ש"אין מחאה", אך ברחבי הארץ צצים עוד ועוד אוהלים - גם מול לשכתו. בגבעתיים ובנס ציונה צעדו המפגינים עם עגלות ו-200 איש ששבתו היום השתתפו בפיקניק מחאה בפארק הירקון: "זה מאבק של מעמד שלם, שפשוט נרמס"
ראש עיריית נשר, דוד עמר, טען היום (ב') בישיבת סיעת הליכוד כי המחאה על יוקר המחייה בישראל ובייחוד על מצוקת הדיור אינה אמיתית וש"כולם ברוטשילד עם נרגילות וסושי". אולם, כאשר ישוב ללשכתו ויבחין במאהל שהוקם מול בניין העירייה, יגלה עמר שהמחאה אכן קיימת. בינתיים, ברחבי הארץ הולכות וגוברות המחאות.
סדק חברתי - כותרות אחרונות ב-ynet
- נתניהו: ז'בוטינסקי אמר שאסור להילחם בעושר
- בן אליעזר: תחריר זה כאן, אנחנו לפני אסון
- פרס למוחים: "אתם אמינים, כבשתם לב העם"
- רחוק מרוטשילד: המאהלים בפריפריה פועלים לבד
- ועכשיו שביתה: "ראשי המשק יקבלו את המסר"
- העם דורש שלט חברתי. הסלוגנים המובילים
- מדברים על המאבק - בפורום מחאת האוהלים
באותה חצר מול עיריית נשר הקימו אוהלים כ-50 סטודנטים וזוגות צעירים, המתגוררים בעירייה. הפעילים קיבלו גם אחר-הצהריים רוח גבית מהאופוזיציה העירונית שמתחו ביקורת על דבריו של עמר: "בושה למדינה ולעם".
בין יושבי המאהל ניתן היה למצוא את אייל קויפמן, בן 32, מהנדס תעשייה וניהול. "אשתי מורה, שנינו עובדים ומתפרנסים בכבוד, אבל בכל זאת מצליחים רק בקושי רב ובדוחק לסיים את החודש", הסביר מדוע הוא לוקח חלק פעיל במחאה.
על דבריו של ראש העירייה, אמר: "ברור שהוא לא מבין מדוע יש מחאה. עיריית נשר היא עירייה עשירה, עם עודף תקציב של מאות מיליונים. אבל במקום להחזיר את הכסף לציבור בצורת פרויקטים ומלגות לסטודנטים, מוציאים אותו על מיזמי בנייה מגלומניים".
"המחאה נפלה במשמרת של נתניהו"
גם אבי בריהן, בן 27, סטודנט למערכות מידע ומשאבי אנוש, טוען שמצבם שלו ושל חבריו בעיר רע, בעיקר בגלל היעדר מלגות. "אני עובד במקביל ללימודים כי אין מי שיעזור לי במימון. דירה הפכה לחלום בלתי מושג, ואפילו להקים משפחה זה לא דבר פשוט לפני שמתבססים כלכלית".
"מוציאים כסף על מיזמי בנייה מגלומניים" (צילום: אלכס רינגר)
בריהן, שדאג לציין שמבחינה פוליטית מזוהה עם הימין, הבהיר כי מחאתו אינה נגד נתניהו וממשלתו באופן ישיר, לטענתו, האחריות מוטלת גם על הממשלות הקודמות. "אני לא מאשים אותו, דווקא הוא פעל נגד הטייקונים והחברות הסלולריות, אבל המחאה הזו נפלה במשמרת שלו", אמר.
אבי בינמו, חבר אופוזיציה בעיריית נשר, נמנה על מקימי המאהל בעיר. לדבריו, הפעילות במאהל תימשך עד יום שישי ולמאבק יש חמש מטרות: "הקמת קרן צהרונים שתוריד את העול מעל כתפי הזוגות הצעירים, סיוע לחיילים משוחררים ולסטודנטים, הקצאת קרקעות מדינה ומבני ציבור של העירייה לסיוע בדיור, ומאבק ברשתות השיווק בעיר עד להוזלת מחירים".
בינתיים, הרוחות ברחבי הארץ לא נרגעות, אלא דווקא להיפך, הן סוערות וביתר שאת. כ-20 מפגינים חסמו את הכניסה למבשרת ציון, ליד מחלף הראל, במחאה על מחירי הדיור. המשטרה הגיעה למקום. מוקדם יותר, רבים מאלו שלא הגיעו לעבודתם במסגרת השביתה האזרחית שתוכננה ברשת פייסבוק בימים האחרונים, הגיעו לפארק הירקון בתל-אביב כדי להשתתף ב"פיקניק מחאה".
הייד פארק הירקון. "מאבק ארוך שלא ייקח 5 שניות" (צילום: בן קלמר)
לדברי המארגנים, כ-200 בני אדם לקחו חלק, ביניהם נציגות ממחאת העגלות וממאבקים נוספים. האירוע התקיים בסגנון "הייד פארק" בלונדון, כאשר בכל פעם עלה דובר אחר לדוכן הנואמים והביע את מחאתו.
צביקה בשור שיזם את השביתה בפייסבוק העריך כי אלפי אנשים לא הלכו היום לעבודתם. "יש הרבה עסקים שלא הכרתי שאמרו לי שהם שבתו היום. מדובר במאבק ארוך שלא ייקח חמש שניות, זה מאבק שהוא בכל החזיתות בין אם ברחוב או באינטרנט. באיזשהו שלב הוא גם יהיה פוליטי וחלק מהמאבק יצטרך להיכנס בצורה זו או אחרת לבחירות הבאות". לדבריו, "אני אשמח אם ביבי יקום מחר בבוקר סוציאליסט ויקים מדינת רווחה, אבל אני לא רואה את זה באופק".
בשור סיפר כי הוא ואנשיו כבר התחילו לחשוב על הרעיון הבא ובין השאר עלו הצעות של חצי שעה הפסקה באמצע יום עבודה. גם נוגה קלינגר, הנמנית על יוזמות מחאת העגלות הגיעה לפארק הירקון. "עבדתי היום לצערי, איזו ברירה יש לי?", אמרה, "באתי לכאן כדי להצטרף ליוזמי השביתה. רציתי לתת לילדה שלי שהיא בת שנתיים וחודשיים, שיעור באזרחות".
"רציתי לתת לילדה שלי שיעור באזרחות" (צילום: בן קלמר)
היא הוסיפה: "אני חשה שהדברים מתרוממים ויש יותר ויותר הורים שמצטרפים, זה גל שרק יילך ויגדל. זה מאבק של מעמד שלם, מעמד הביניים, שפשוט נרמס".
הזמר קוואמי הגיע לפארק הירקון כדי להביע הזדהות וציין כי זמן המחאה הולך ואוזל. "זה הרגע ללחוץ על הדוושה של המחאה החברתית כי בספטמבר זה יהיה מאוחר מדי", אמר, "ברגע שיגיע ספטמבר כל מה שנשיג זה מה שנשיג וברגע שתוכרז המדינה הפלסטינית, כל הזרקורים של התקושרת יוסטו לשם".
גם נציג הסגל הזוטר באוניברסיטות, ד"ר אפרים דוידי מאוניברסיטת בן גוריון, הגיע לאירוע והכריז על הצטרפות למאבק. "אנחנו העבדים המודרניים של האקדמיה. את הגל הזה יהיה קשה לעצור בהקשר שלנו, אם המשא ומתן עמנו לא יעלה יפה, שנת הלימודים הבאה במוסדות האקדמיים פשוט לא תיפתח".
"ילד יקר שלי"
באותו זמן, הקים הפורום לשוויון בנטל מאהל צבאי בפינת הרחובות רוטשילד ובצלאל בתל-אביב במחאה על חוסר השוויון בגיוס לצה"ל. "קצה נפשנו שהנטל של שירות מילואים וסדיר נופל רק על ילדינו, אני אמא לארבעה ילדים שמשרתים במילואים והאחרים שפטורים מהשירות בחוק תופסים על זה טרמפ".
מאהל צבאי ברוטשילד. "השירות נופל רק על ילדינו" (צילום: ירון ברנר)
לדבריה, "אנחנו מזדהים במאבק פה מבחינה חברתית, אבל אנחנו גם רוצים להבהיר שלצד הזכויות ולצד המחאות הללו יש גם חובות במדינה אותם צריך לבצע, ביניהם שירות צבאי שלא כולם עושים אותו. זה הזמן לעשות שינוי, אנחנו מאמינים שעוד מעט יהיה כאן במדינה, בעקבות המחאות הללו שינויים. זה לא יעבור בצורה חלקה, ולכן אנחנו פה להראות שצריך לעשות שינוי גם בנושא הערכי הזה".
במקביל, בגבעתיים נערכה "צעדת עגלות" שיצאה מרחוב שינקין לכיוון קניון גבעתיים. המשתתפים, שמחו על ההתייקרות שבגידול ילדים, שרקו במשרוקיות והניפו שלטים בהם נכתב "ילד יקר שלי", "ילד זה לא מותרות", "בני שלושים נעזרים בהורים ועוד".
קרן הר ציון, ממארגנות המחאה, העריכה כי יותר מ-500 מפגינים השתתפו בצעדה. "גם גבעתיים האחות הקטנה של תל-אביב מצטרפת למאבק ותומכת בה ובמחאת האוהלים. מאוד מרגש לראות את מאות האנשים שבאו והכי חשוב שלאנשים
אכפת".
באותו הזמן נערכה "צעדת עגלות" גם בנס ציונה, שם צעדו כ-150 מפגינים מרחבת העירייה לאורך הרחוב הראשי ויצמן. בראש הצעדה עמדו מוסיקאים ובעלי העסקים באזור חילקו ארטיקים למשתתפים מכל שכבות הגילאים. מלבד השלטים שהתנופפו, נשים בהריון הצמידו לבטנן מדבקות שעליהן ציור של עגלה והכיתוב "מותרות"?.
בסיום הצעדה התחברו הצועדים למאהל שהוקם אמש בפינת הרחובות ויצמן ובן-גוריון. "מחאת העגלות ומחאת הדיור, שתי מחאות שהן בעצם מחאה אחת שהיא נגד יוקר המחייה וחשוב לנו מכאן, מנס ציונה הקטנה, להביע תמיכה ולשלוח המון כוח למארגנים הראשיים בתל-אביב שבזכותם בעצם התעוררה קול צעקתם הנדרשת שלנו - מעמד הביניים". אמרה טלי חייט אבירז, אחת ממארגנות המחאה בעיר.
לפנייה לכתב/ת 
