כלכלנים על דרישות המוחים: "זה יעלה לכולנו ביוקר"

הדיונים הקדחתניים בכנסת על תוכנית ראש הממשלה לפתרון מצוקת הדיור בעיצומן וברקע חילוקי הדעות בין מובילי תנועות המחאה השונות, על אופיו של המאבק וגיבוש הדרישות השונות ההולכות ומתרבות.

מארגני המחאה מובילים קו תקיף נגד ראש הממשלה, יש שיאמרו שהשתרבבו בו אלמנטים פוליטיים, בעוד בינם לבין עצמם קיימים חילוקי דעות בנוגע להמשך המאבק. הדרישות השונות הולכות ומצטברות ובחינה מדוקדקת מעלה כי קיימות אף לא מעט סתירות בין ההצעות השונות, הנאמדות במיליארדים רבים.

על פי הדרישות התמגבשות, יישום מיידי של חוק חינוך חינם מגיל 3 והחלה הדרגתית של יום לימודים ארוך ושל חינוך חינם מגיל חצי שנה, עשויים לעלות יותר מ-10 מיליארד שקל. עלות הארכת חופשת הלידה מסתכמת בקרוב למיליארד שקל. קבלת מכלול דרישות הרופאים מסכמת בכ-2 מיליארד שקלים והדרישה להוזלה במחירי הדלק בשליש צפויה להפחית את הכנסות המדינה בכ-7 מיליארד שקל.

יש להוסיף לרשימה כמובן את מכלול הדרישות בתחום הדיור, שחלקן כבר אישרה הממשלה (מעונות לסטודנטים) שעלותם מליארדים רבים. הרשימה הסופית עדיין לא גובשה.

 "אנחנו צריכים לזכור מאיפה באנו לפני שנתיים וחצי - ממשבר עולמי שמדינות גדולות וחזקות לא יצאו ממנו עד היום"

אומר פרופ' בן ציון זילברפרב, ראש ביה"ס לבנקאות במכללה האקדמית נתניה ומנכ"ל האוצר לשעבר. "אני תוהה לנוכח כל הדרישות, האם שכחנו מה יכולה להביא ממשלה שמוציאה הרבה יותר מיכולתה? צריך פשוט להסתכל מסביב על מה שקורה באירופה.

זילברפרב: "ראש הממשלה הציע תוכנית. כמה דקות אחרי זה מארגני ההפגנות ביטלו את הדברים והציגו רשימת דרישות, הם אפילו לא קראו את פרטי ההצעה – זה אומר משהו. כל כלכלן יגיד לך שביבי הביא תוכנית ראויה, גם אם נדרשים בה תיקונים. רק עכשיו הם מתחילים לחשוב מה הם רוצים. הם חשבו בהתחלה אולי על פתרון אינסטנט. שלא קיים".

הישג: הפחתות המיסים העקיפים

בתחום הדיור את תוצאות השינויים נראה רק בעוד 3 שנים, יש גם שינויים שניתן להוביל אליהם כבר בטווח הקרוב, שיקלו על מעמד הביניים?

זילברפרב: "בהחלט. המאבק הזה כבר הצליח. היה ויכוח בין הכלכלנים, בשנים האחרונות בנושא הפחתות המסים. ראש הממשלה דגל בשיטה של הפחתת מסים ישירים (מס הכנסה ומס חברות – א.ר.) שלטענת המצדדים בשיטה היא זו שתוביל כמנוע לצמיחה ותמריץ לעבודה. בעקבות זאת הוא הכריז ב-2005 על מתווה שבו מס הכנסה ומס החברות ירד באחוז כל שנה.

"תראה מה קורה בנתב"ג"

פישר אמר אתמול שהמצב מצויין. אבל מעמד הביניים לא מרגיש את זה. הטענות הן שאנחנו משלמים יותר, שההוצאות שלנו גדלו, הרווחה הזו שהנגיד דיבר עליה לא מחלחלת לשטח

 זילברפרב: "המדד לא עלה בצורה דרמטית, הבעיה היא שבתוך האינפלציה הזו שני פרמטרים עלו מאוד - מזון ודיור.

על פי נתוני הלמ"ס, ההכנסה הפרטית הפנויה לנפש (ההכנסה נטו לאחר הורדת מסים ממשלתיים כגון מס הכנסה וביטוח לאומי - א.ר.) בניכוי עליית מחירי הצריכה הפרטית, ירדה ב-2010 ב-0.1%, לאחר עלייה של 4.4% ב-2009 וירידה של 1.4% ב-2008.

שיעור החיסכון הפרטי הנקי הגיע ב-2010 ל-10.9% מההכנסה הפרטית הפנויה, בהשוואה ל-14.2% ב-2009 ול-10.4% ב-2008.

"הבעיה מתמקדת פחות במעמד הביניים ויותר בדור הצעיר שמתחיל את חייו. בסך הכל הנתונים לא משקרים. שיעור החיסכון אצלנו הוא גבוה בהשוואה עולמית. רמת החיים הולכת וגדלה, אבל יש מתחת לפני שטח חוסר שביעות רצון".

"יש כמה בעיות במצב הכלכלי אך אני לא חושב שמחאה תפטור אותה. אני מבין שזה מבטא תסכולים שונים, אבל המצב של הישראלי הממוצע לא רע. הוא יכול היה להיות הרבה יותר גרוע", אומר פרופ' וינר. "ברור שהמחירים עלו, אבל בממוצע המצב הוא טוב מאוד. תכנס לשדה התעופה ותראה מה קורה. אבל נכון שהאמירות האלה לא עוזרות לבן אדם שעובד קשה ולא מסוגל לשכור דירה במרכז ת"א".