בג"ץ דורש מהמדינה: פנו את מאחז מגרון

בג"ץ מציב תאריך יעד למדינה, שניסתה שוב ושוב לדחות את פינוי המאחז הבלתי-חוקי. נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, והשופטים מרים נאור וסלים ג'ובראן, קבעו כי על המדינה לפנות את מאחז מגרון שבגזרת בנימין עד לסוף מרס 2012.

בהחלטתם קבעו שלושת שופטי העליון כי מקרה מגרון הוא "מהמקרים הקשים והחריגים ביותר בכל הנוגע להקמת מאחז בלתי-חוקי, שבאו בפני בית משפט זה".

השופטים מתחו ביקורת על המדינה וכתבו כי הפעולות להקמת המאחז ולהרחבתו נעשו תוך התעלמות מצווי הריסה ומצווי תיחום שהוצאו על ידי הרשויות. הם הוסיפו כי הם לא מתעלמים מהקשיים שמעורר פינוי של מאחז גדול, הנמצא באזור תקופה ממושכת, וכי ניתן להבין את רצונה של המדינה לממש את הפינוי בהסכמת המתגוררים במאחז ללא צורך בהפעלת כוח.

עם זאת, כותבים השופטים כי "קשיים אלו היו נחסכים או מתמעטים במידה רבה לו היתה המדינה מבצעת מלכתחילה פעולות אכיפה אפקטיביות במקום ומונעת את עליית המאחז על הקרקע ואת התרחבותו".

הריסות מבנים במגרון (צילום ארכיון: גור דותן) 

לפני כחודשיים התחייבה המדינה בפני בית המשפט העליון כי תהרוס שלושה מבני קבע, שנבנו בפסח האחרון במגרון, תוך 45 יום. לקראת המועד המיועד, התקיימו דיונים בין נציגי הממשלה, בהם גורמים בכירים מפרקליטות המדינה, וכן ראשי מועצת יש"ע והמועצה האזורית בנימין, בשאלה אם ומתי להרוס את המבנים. בעקבות המגעים, פנה שר הביטחון, אהוד ברק, לבג"ץ בבקשה לדחות את ההריסה, מאחר שהעיתוי "לא מתאים מטעמים מבצעיים".

בדיון שנערך בשבוע שעבר מתחו ביניש, נאור וג'ובראן ביקורת על המדינה, שאפשרה לעכב את ההליכים חרף התחייבויות קודמות. "אין לכם תאריך עם דד-ליין", האשים השופט ג'ובראן, "הכל אצלכם תלוי במה יגידו תושבי מגרון ומועצת יש"ע".

בתגובה, ציינה נציגת המדינה, עו"ד אסנת מנדל, כי אם תושבי מגרון לא יסכימו להתפנות לשכונה החדשה שמקימים עבורם ביישוב אדם, המדינה תיאלץ לבצע את הפינוי בכפייה. עם זאת, הוסיפה מנדל, "גם אם יהיה פינוי בכפייה זה לא משהו שיהיה מיידי אלא ייקח זמן".

"צורך בדרכי שלום בקרבינו"

בדיון היום, קבעו השופטים כי לא ניתן להמשיך ולקבל את הצעת המדינה ולכרוך בין הפינוי ובין העתקת המאחז לשכונה החדשה "כאשר לוחות זמנים עדכניים להשלמתה של תוכנית ההעתקה כלל לא נמסרו לנו. זאת נוכח הפגיעה הקשה והמתמשכת לזכויותיהם של העותרים ובשלטון החוק".

השופטים כתבו כי הם עשו כל מאמץ לגלות ריסון ואורך רוח למרות הפרת החוק הבוטה "משום הצורך בדרכי שלום בקרבינו פנימה ומשום הרצון להימנע מכל מראית עין שהמחלוקת שבנינו היא מחלוקת פוליטית בין ההשקפות השונות המתמודדות ביניהן ודעת הקהל הישראלית".

בתגובה להחלטה, אמר עו"ד מיכאל ספרד, שהגיש את העתירה ביחד עם עו"ד שלומי זכריה מטעם "שלום עכשיו" כי "צר מאוד הדבר שכדי לפנות פולשים לאדמות פרטיות נדרשו הליכים משפטיים ארוכים. כאזרח המדינה אני מתבייש

בתוכנית הלא מוסרית של הממשלה להקים עבור תושבי מגרון שכונה של בתים צמודי-קרקע בזמן שברחבי הארץ עשרות אלפים גרים באוהלים".

יריב אופנהיימר, מזכ"ל שלום עכשיו, אמר בתגובה כי "על המתנחלים לגלות אחריות למצב הכלכלי והחברתי במדינה, לחסוך את עלויות הפינוי ולפנות לאלתר את המאחז באופן שקט ומסודר. בכוונתנו לדרוש מהממשלה לגנוז את התוכנית השערורייתית להעניק בתים צמודי קרקע ללא מכרז לפורעי החוק במאחז, זאת בזמן שבכל הארץ הציבור קורס בשל מצוקת הדיור".

במועצת יש"ע תקפו את ההחלטה ואמרו כי "בג"ץ שוב אינו מפספס הזדמנות לפסוק נגד ההתיישבות ולהשליך גפרור לתוך חבית אבק שריפה ללא כל צורך. בג"ץ מונע מעשרות המשפחות במגרון להשמיע את טענותיהן המשפטיות בערכאות הבוחנות מסמכים וראיות, מבטל בהינף יד הסכם שהולך ומתבצע וחורץ את גורלן בלא משפט צדק."